אחרי אין־ספור דחיות, במהלכם כבר פקעה כהונתם של הרבנים הראשיים המכהנים, בשעה טובה ומוצלחת צפויות להתקיים מחר הבחירות לרבנות הראשית לישראל. כמיטב המסורת, הבחירות מלוות בפוליטיקות גדולות וקטנות, בין המגזרים השונים כמו גם בתוך המגזרים עצמם.
הוויכוח הפנים־מגזרי באשר לדמות המתאימה לתפקיד, שהוביל לוועדת רבנים שכונסה כדי לבחור את הקלף המנצח, גרם בסופו של דבר להחרפת הפערים במקום לצמצומם. אל הישורת האחרונה מגיעים שמונה רבנים, חמישה מהם מתמודדים על תפקיד הרב הראשי האשכנזי ושלושה מהם לתפקיד הרב הראשי הספרדי והראשון לציון. מועמד נוסף שהיה בעל סיכויים לא רעים לתפקיד הראשון לציון, הרב יהודה דרעי זצ"ל, רבה של באר שבע, נפטר באופן מצער בטרם עת.
אף שהציבור הרחב בכלל וקוראי העיתון 'בשבע' בפרט אינם נמנים עם אנשי הגוף הבוחר, הרי שלכל הפחות מחובתם לערוך היכרות בסיסית עם המועמדים לתפקיד, אשר שני הנבחרים מהם ילוו אותנו בעשור הקרוב. פנינו לשמונת המועמדים בשאלון זהה, כדי להכיר אותם לפני ולפנים. מתוכם חמישה בחרו להשתתף ולהציג את משנתם הערכית־תורנית.
הרב מיכה הלוי
צילום: מענדי קורנט, למען ילמדו
הרב מיכה הלוי מכהן כיום כרבה הראשי האשכנזי של פתח תקווה ועומד בראש ישיבת עטרת נחמיה בתל אביב. במשך יותר מעשרים שנה כיהן כרב שכונת נחלת יצחק בתל-אביב־יפו
עד כמה חשוב שרב ראשי יהיה בעל הסמכה לדיינות ובעל ניסיון בתחום הדיינות, ועד כמה חשוב שרב ראשי יהיה בעל ניסיון מעשי בתפקיד של רבנות מקומית?
לטובת התפקידים הדרושים מהרב הראשי, הטוב ביותר הוא שיהיה לו ניסיון של שנים גם בהנהגה הרבנית המקומית, וגם בשבתו כדיין. יחד עם זאת, מדיינים רבים שמעתי שהניסיון בעולם הרבני הוא תנאי הכרחי לתפקיד. בתפקידיי כרב שכונת נחלת יצחק בתל אביב, ואחר כך כרב העיר פתח תקווה, למדתי שניסיון הוא לא רק בתפקיד. הניסיון הנדרש הוא בהבנה של הקהלים השונים ובנוכחות של הרבנות במה היא יכולה להיות משמעותית לקהל - בשיחות אישיות, שיעורים או נושאים הלכתיים וציבוריים.
האם נדרש שינוי מהותי בתחום הכשרות, ואם כן איזה?
הרבנות צריכה ליצור שיתוף פעולה פורה בין הרבנות הראשית לרבנויות המקומיות, כדי לתת כוח להגביר את הפיקוח וההשגחה הבלתי תלויה במושגח. בעיר פתח תקווה זכינו ברוך השם להוביל מהלך שניתק את הזיקה בין המשגיח לבין המושגח, וזה שדרג משמעותית את הכשרות והגביר את אמון הציבור בה. כדי שדבר כזה יצליח הוא חייב להיעשות מתוך שיתוף פעולה הדוק ואמיתי עם הרבנים המקומיים ולא בהנחתה, מתוך הבנה שהרב המקומי הוא האמון על ענייני הדת בעירו. כמו כן, עליו ליצור שיתופי פעולה עם ארגוני כשרות שונים בעולם על מנת להגיע להסכמות בייבוא מוצרים לארץ.
מה עמדתך בנוגע לרפורמת הגיור שהוצעה בעבר, והאם ישנם שינויים אחרים שנדרשים לדעתך בתחום?
הרפורמה נועדה לשמוט את הקרקע מתחת לרבנות הראשית, ולהפוך אותה ללא רלוונטית. בסופו של דבר, הרבנות הראשית משמשת כספר יוחסין של העם היהודי. אנשים שאינם שומרים מצוות כלל מסכימים איתנו על כך. פגיעה בכוח הממלכתי שנתון בידי הרבנות הראשית, במיוחד בנושא כזה, היא אולי רווח פוליטי זמני, אבל פגיעה לדורות.
כיצד צריך בית הדין הרבני לנהוג למול פסיקות בג"ץ שמבטלות את החלטותיו בנושאי אישות ומזונות?
בית הדין הפוסק על פי השולחן ערוך צריך להיות עצמאי. זה מחייב גם את הדיינים לנסח את פסקי הדין באופן נכון, כלומר כפסק הלכה. באופן כזה המעורבות הפסולה של בג"ץ תיחלש משמעותית.
האם הרבנות צריכה להביע עמדה בנושאים שעל סדר היום המדיני והפוליטי, כגון תמיכה או התנגדות לעסקת שחרור חטופים?
הרב אברהם יצחק הכהן קוק זצ"ל כתב בייסוד הרבנות: 'להיות עמלים עם הציבור בכל פינות החיים של הבניין ושל היצירה הלאומית'. לאחר שהדברים מובאים בפני הרבנים על ידי אנשי המקצוע הענייניים, ודאי בנושא פיקוח נפש, הרבנות צריכה להשמיע את עמדתה.
האם הרבנות הראשית צריכה לרענן את עמדתה בנושא עלייה להר הבית?
עמדתה של הרבנות היא עמדה הלכתית בהמשך לפסיקתו של מרן הראי"ה קוק זצ"ל, מייסד הרבנות הראשית שדיבר על הכמיהה הגדולה למקדש וכתב מפורשות שדווקא בשל כך אנחנו נמנעים מלעלות להר הבית. הלכה לא זקוקה לרענון. תורתנו היא נצחית ומתאימה לכל דור ודור.
הרב אליעזר איגרא
צילום: נהוראי סמימי
הרב אליעזר איגרא, דיין בבית הדין הרבני הגדול בירושלים. בעבר כיהן שנים רבות כרב המושב כפר מימון
עד כמה חשוב שרב ראשי יהיה בעל הסמכה לדיינות ובעל ניסיון בתחום הדיינות?
בתי הדין הם הערבות לשלמות עם ישראל. לולא שפסיקות בתי הדין בהלכות המעמד האישי – נישואין, גירושין, גרות וכדומה יהיו מקובלות על כל הזרמים בארץ ובעולם, הרי שבקלות יהיה אפשר להגיע חס ושלום למצב שבו לא יישאו אלו את אלו, וגיטין בבית דין אלמוני אינם מקובלים על בית דין פלמוני, והדרך להתפוררות לשבטים ולמשפחות תהיה קצרה ובטוחה. מערכת בתי הדין עומדת בפני אתגרים קשים מבית ומחוץ, חוקיים, מנהליים, הלכתיים, פוליטיים, מציאות מתחדשת ועוד. כפי שמנהל מוכשר ככל שיהיה לא יכול להיהפך למנתח בכיר, ויתקשה מאוד גם לנהל בית חולים, מאחר שאינו מבין את התחום לעומקו, כך ראוי שמי שעומד בראש מערכת בתי הדין יהיה דיין שמכיר את מכמני התחום ואת אולמות בתי הדין מקרוב במשך שנים. לכן ישנה חשיבות מכרעת לכך שבראש המערכת יעמוד דיין ותיק ומנוסה שמבין את המערכת וידע לנווט אותה במציאות משתנה.
עד כמה חשוב שרב ראשי יהיה בעל ניסיון מעשי בתפקיד של רבנות מקומית?
עליו להיות פוסק בכל תחומי התורה בארבעת חלקי השולחן ערוך, מצוות התלויות בארץ ועוד. במסגרת תפקידיו עליו להיות מחובר לקהילה ולמי שהוא מופקד עליו, עליו לשמוע ולהבין את העובר על קהילתו, ועליו לתווך לה את דבר השם. עליו לאהוב את הבריות ועליו להאהיב שם שמיים על הבריות. נוסף על כך לרב יש תפקיד מנהלי, הוא מופקד על מערכת וצריך לדאוג לתפקודה המלא. תפקיד רבנות מקומית בפועל בעיר או בכפר הוא הכנה הכרחית לתפקיד – פסיקה, חיבור לקהילה, אינטליגנציה רגשית וניהול מערכת.
האם נדרש שינוי מהותי בתחום הכשרות, ואם כן איזה?
מערך הכשרות הוא אחת המערכות החשובות והמופלאות במדינת ישראל. לצערי, רוב הציבור אפילו לא מבין את משמעות העובדה שהיום כל יהודי יכול לאכול כשר כמעט בכל מקום במדינת ישראל, ושקרוב לתשעים אחוז מהבשר המיובא הוא כשר, וכך גם רוב מוחלט של האוכל שקונים במכולות וברשתות השיווק. השינוי הראשון שהייתי מתחיל ממנו הוא הרחבת המערך. חובה עלינו לדאוג לתקציב שיתאים את הכלים לממדי העבודה של מחלקת הכשרות. יש לשבת לשיח של רבני ישראל ומומחים מקצועיים ולנסח תוכנית עבודה מוסכמת המותאמת לצורכי הזמן מחד ושומרת על מעמד הרבנים והדרישות ההלכתיות מאידך.
מה עמדתך בנוגע לרפורמת הגיור שהוצעה בעבר, והאם ישנם שינויים אחרים שנדרשים לדעתך בתחום?
אני חסיד גדול של רבנות ממלכתית ובתי דין ממלכתיים, לא נכון לחיות בארץ ישראל כמו בגולה כאשר כל קהילה בונה לעצמה, מתוך אילוץ, רבנות לעצמה ובתי דין לעצמה. למדינת ישראל יש מינהל גיור ובתי דין מיוחדים לגיור המקיימים מערכת שלמה של הכנה לגיורים, ליווי מתגיירים, ובתי דין מאירי פנים המתמחים בהלכות גיור, ופועלים לאורם של גדולי ישראל ובראשם גדולי הרבנים הראשיים של העשורים האחרונים. כמו בכל מערכת בוודאי ניתן וצריך לעשות שיפורים ושינויים, תמיד ישנם כשלים נקודתיים ולפעמים גם כשלים גדולים יותר. כל תיקון שייעשה צריך להיעשות במסגרת הממלכתית של בתי הדין, בכפוף לרבנות הראשית ומתוך שליחות והארת פנים לכל הרוצה להצטרף באמת לעם ישראל ותורתו.
כיצד צריך בית הדין הרבני לנהוג למול פסיקות בג"ץ שמבטלות את החלטותיו בנושאי אישות ומזונות?
על פי רוב החלוקה נשמרת וכך צריך להיות, שבנושאים הלכתיים צריך להיות ברור שהסמכות ההלכתית היא הרבנות הראשית, ואם יש פרצות בחוק שמאפשרות בלבול והתנגשות צריך לתקנן. על מנת להתמודד ולנווט בתוך סערות אלו, יש צורך בהבנה מעמיקה הן של ההלכה ודין התורה והן של האתגרים הניצבים מכיוון מערכת המשפט, ולהצטייד בתבונה לנווט את הדברים לתוצאה הרצויה.
האם הרבנות צריכה להביע עמדה בנושאים שעל סדר היום המדיני והפוליטי, כגון תמיכה או התנגדות לעסקת שחרור חטופים?
הרבנות היא רבנות של כל העם. הרב הראשי עומד בראש הגוף הרוחני הממלכתי של מדינת ישראל – הרבנות הראשית לישראל. הרב קוק זצ"ל, שהקים את הרבנות, הרבה לדבר על הזהירות מכך שהרבנות תהיה מפלגתית. הבעת עמדה ישירה בוויכוח ציבורי ניטש לא מועילה ואף מפריעה, גם לגופו של עניין וגם לתפקיד הרבנות. רב ראשי צריך להיות עד כמה שניתן מחוץ למחלוקות, באופן שכל אחד יכול להרגיש שהרב הוא רבו. הרבנות הראשית צריכה להיות גורם מאחד בחברה, בדומה למוסד נשיאות המדינה, ולהיות גורם שעוסק בנושאים שעל הפרק בצורה רוחנית.
האם הרבנות הראשית צריכה לרענן את עמדתה בנושא עלייה להר הבית?
אנו מתפללים שלוש פעמים ביום לכיוון ירושלים והר המוריה. בכל הדורות התפללנו לחזרתנו לציון ולבניין בית המקדש. זהו הלב שלנו כאומה. ולכן אני זוכר כילד את ההתרגשות העצומה שאחזה בכל חלקי העם, כשנשמעה הקריאה "הר הבית בידינו" במלחמת ששת הימים. הכניסה להר הבית כיום נאסרה על ידי הרבנות הראשית לדורותיה מסיבות הלכתיות, ואנו מחויבים לפסיקתה.
הרב קלמן מאיר בר
צילום: מועצה דתית נתניה
הרב קלמן מאיר בר, רבה הראשי של העיר נתניה
עד כמה חשוב שרב ראשי יהיה בעל ניסיון מעשי בתפקיד של רבנות מקומית, ועד כמה חשוב שרב ראשי יהיה בעל הסמכה לדיינות ובעל ניסיון בתחום הדיינות?
אין ספק שכל ניסיון וכל התמחות בתחום מסוים, ברבנות עיר, בדיינות, חשובים הם עד מאוד. הגמרא קובעת כלל הלכתי: 'הלכה כרב באיסורי וכשמואל בממונות', כי רב עסק יותר בדיני איסורים, ושמואל עסק בדיני ממונות יותר מרב (כלשון בעל הלכות קטנות) ולכן הלכה כמותו. אין כלל ספק שאדם שעסק בדיינות יש לו יתרון משמעותי בניהול ענייני הדיינות על פני מי שלא עסק בכך, ומי שניהל את רבנות העיר יש לו יתרון משמעותי על פני מי שלא עסק בכך.
האם נדרש שינוי מהותי בתחום הכשרות, ואם כן איזה?
לרבנות הראשית ישנם נוהלי הכשרות הטובים ביותר. ככלל לכל גוף ברבנות ישנם האמצעים הטובים ביותר, לנהל כשרות, מערכת כשרות של משגיחים, מפקחים, רבנים הפוסקים בתחומים שלהם. לעניות דעתי צריך להוסיף עוד כוח אדם ולתגבר את מחלקת הכשרות של הרבנות הראשית ועוד תקנים.
האם הרבנות צריכה להביע עמדה בנושאים שעל סדר היום המדיני והפוליטי, כגון תמיכה או התנגדות לעסקת שחרור חטופים?
אין ספק שכיום תפקידה של הרבנות הראשית לאחד את קצוות העם, להיות הדבק המלכד, לרדת אל העם. מסע הרבנים של הראי"ה קוק זצ"ל והרב זוננפלד זצ"ל בזמנו עורר הדים רבים, צריך לחדש זאת בכלים מודרניים בכל עיר וכפר, בסעודות שבת משותפות. ככלל הציבור צמא לשמוע את דבר מסורת ישראל, בימי שלום ובוודאי בעת מלחמה. העם זקוק לטל של אמונה, לטל של תחייה, צריך להפיח רוח אמונה בעם. אומנם הרבנות צריכה גם להשמיע קולה בנושאים שעל הפרק, שהרי לכך היא קמה, אך כבר אמרו חז"ל: אל תאמר דבר שאי אפשר לשמוע שסופו להישמע.
מה עמדתך בנוגע לרפורמת הגיור שהוצעה בעבר, והאם ישנם שינויים אחרים שנדרשים לדעתך בתחום?
הפתרון לכך נתון בידי סמכותה של הרבנות הראשית ומועצת הרבנות הראשית, שרשאית להקים ועדות לצורך נושא סבוך זה, ובלבד שיהיה על פי ההלכה הצרופה
הרב שמואל אליהו
ללא קרדיט צילום
הרב שמואל אליהו, רבה של העיר צפת, חבר מועצת הרבנות הראשית, חבר ועדת הכשרות הארצית וועדת המקוואות של הרבנות הראשית ונשיא איגוד רבני קהילות
עד כמה חשוב שרב ראשי יהיה בעל ניסיון מעשי בתפקיד של רבנות מקומית, ועד כמה חשוב שרב ראשי יהיה בעל הסמכה לדיינות ובעל ניסיון בתחום הדיינות?
הרבנים הראשיים צריכים לבחון ולמנות תלמידי חכמים גדולים, שיהיו דיינים ואבות בתי דין ראויים כדי שיקדשו שם שמיים. לכן חשוב מאוד שהרב הראשי יהיה בקי בהלכות הללו, וגם בעל ניסיון בדיני נישואין וגירושין ובדיני ממונות ושאר דברים חשובים שבתי דין עוסקים בהם. יש היום הרבה בתי דין לממונות בכל הארץ, ויש בארץ הרבה תלמידי חכמים בקיאים שנבחנו לדיינות. צריך לפתוח בתי דין רבים לממונות ולמנות את הנבחנים לדייני ממונות ברשת בתי דין כזו. צריך לפתוח גם בתי דין לעצירת פגיעות מיניות, זו צריכה להיות משימה ראשונה לכל רב ראשי.
האם נדרש שינוי מהותי בתחום הכשרות, ואם כן איזה?
מו"ר אבי, הראשון לציון הרה"ג מרדכי אליהו זצוק"ל, היה רגיל לומר כי מערכת הכשרות במדינת ישראל היא טובה לאין ערוך ממערכות הכשרות בחו"ל. עם זאת כל מערכת צריכה לשפר את עצמה ולהתחדש כל הזמן. לפני שנים הבאנו בפני הרבנות הראשית נוהלי עבודה מסודרים לכל מקצועות הכשרות. הנהלים הללו משמשים במקומות שונים בארץ. חשוב שנהלים קבועים ינחו את כל הרבנויות בארץ. חשוב לנתק את קשרי המשגיח והמושגח כדי שמשגיח לא יהיה תלוי במעביד שלו אלא יקבל משכורת מסודרת מהמקום שבו הוא עובד. חשוב מאוד לגבש סדרי עבודה יעילים בפיקוח על ייבוא בשר ומוצרי מזון מחו"ל.
מה עמדתך בנוגע לרפורמת הגיור שהוצעה בעבר, והאם ישנם שינויים אחרים שנדרשים לדעתך בתחום?
הגיור צריך להיות רציני ומחייב. עם זאת חשוב מאוד להאיר פנים למתגייר. כך מצווה אותו התורה לא להונות את הגר וגם לאהוב אותו, "ואהבת את הגר". חיוני לעשות את המערכת יותר ידידותית ומאירה פנים.
כיצד צריך בית הדין הרבני לנהוג למול פסיקות בג"ץ שמבטלות את החלטותיו בנושאי אישות ומזונות?
כמו שבתי דין לא יכולים לבטל פסקים של בתי משפט, כך בית משפט לא יכול לבטל הלכות של בתי דין בענייני אישות ומזונות. חשוב לשמור על עצמאות בתי הדין, לשמור שבתי המשפט לא יקצצו בסמכויותיהם.
האם הרבנות צריכה להביע עמדה בנושאים שעל סדר היום המדיני והפוליטי, כגון תמיכה או התנגדות לעסקת שחרור חטופים?
גם בגלות, התורה לא הייתה רק ספר הלכות, היא הייתה ספר שנוגע בכל סוגיות החיים. בוודאי כשאנחנו במדינת ישראל התורה צריכה להנחות את לומדיה בכל הנושאים העומדים על סדר היום, מניהול הכלכלה ועד ניהול המלחמה. יש בתורה הלכות בשאלות איך מנהלים קרבות, איך עושים שלום, איך נוסכים אומץ בחיילים, מתי מותר לשחרר שבויים ובאיזה מחיר, ואיך נלחמים במחבלים שנמצאים בסביבה אזרחית. יסודות התשובות לכל השאלות הגדולות הללו ספונים ונמצאים בתוך המשנה והגמרא. אנחנו צריכים לברר את ההלכות הללו, ואחר כך לומר את דבר השם זו הלכה לציבור. צריכים ללמד את דברי התורה הללו בצורה מקרבת שתרבה אהבת חינם. חשוב מאוד שהרבנות תהיה הגורם הכי מאחד בחברה, ולא גורם מפלג חלילה.
האם הרבנות הראשית צריכה לרענן את עמדתה בנושא עלייה להר הבית?
עינינו וליבנו צריכים להיות תמיד בהר בית ה'. כל התפילות תהיינה מכוונות להר ה' לא רק בכיוון התפילה אלא בפועל ממש. שהלב שלנו יהיה שם תמיד. שהרצון שלנו יהיה כי הר בית ה' יהיה המקום שיאיר את העולם. לשם כך אנחנו צריכים להיות מלאים תורה, אור וקדושה. שנרצה להשפיע על העולם כולו ערכים, משפט וצדק. חשוב היום לבנות בתוכנו את השאיפה להיות אור לגויים. לגדל דור חדש שהנושא הזה הוא בראש מעייניו. כשזאת תהיה השאיפה של כולנו, הצורך להר בית ה' יהיה נחלת הציבור כולו וממילא הוא ייבנה במהרה. היום הצורך הזה לא ממלא אותנו מספיק. לכן נושא העלייה להר הבית נמצא במחלוקת בין בתי המדרש השונים. הרבנות הראשית צריכה לעורר את הציבור לתוכן הפנימי והאמיתי של בית המקדש. כשנבין - נכסוף תכלית הכוסף לבית המקדש. וכשנרצה אותו באמת הוא ייבנה וכולנו נעלה אליו. עד אז כמובן אנחנו הולכים כשיטת הרב אבא זצוק"ל ולא עולים.
הרב מיכאל עמוס
ללא קרדיט צילום
הרב מיכאל עמוס, דיין בבית הדין הרבני הגדול בירושלים, מאז סיום הקדנציה של הרבנים הקודמים מכהן בפועל כממלא מקום הרב הראשי לישראל ונשיא בית הדין הגדול
עד כמה חשוב שרב ראשי יהיה בעל הסמכה לדיינות ובעל ניסיון בתחום הדיינות?
אין חשיבות גדולה מזו. בכל מקצוע אי אפשר למנות אדם שלא מכיר את המקצוע, וגם כשעושים מכרזים רוצים לראות ניסיון מוכח. ברוך השם זכיתי לשמש 28 שנה כדיין בבית הדין הרבני הגדול, אני מכיר את כל המערכת מלמעלה עד למטה, ומכיר את כל חבריי הדיינים ויודע כל אחד את המשבצת שלו. אני משמש נשיא בית הדין הגדול זה כחודשיים, וזכיתי בעקבות כך להכיר אותם אף יותר. בשורה התחתונה, אין שום ספק שצריכים אדם מתוך המערכת. גם כשממנים מנהל למשרד קטן מצפים ממנו להיכרות בסיסית עם המערכת. אתם מתארים לעצמכם נשיא בית הדין הגדול שאחראי על יותר ממאה דיינים ללא ניסיון או הסמכה?! וזה אגב הדבר הראשון שצריכים לשנות בחוק: להפריד את תפקיד נשיא בית הדין הגדול מהמוסד של הרב הראשי והראשון לציון.
עד כמה חשוב שרב ראשי יהיה בעל ניסיון מעשי בתפקיד של רבנות מקומית?
רב מקומי מכיר את הציבור, מכיר את רחשי העם היומיומיים, יודע איך להתייחס לכל אחד ולכל קהילה ומבין את הצרכים המגוונים. אי אפשר להנחית על ציבור רב מלמעלה בלי שיש לו קשר איתו ויודע מה הוא צריך. תפקיד של רב הוא לא טקסי. רב צריך לחיות עם עדתו, להכיר ולהבין את המכלול של הציבור. כשאתה ממנה אדם שהוביל רבנות מקומית בפן המעשי לרב הראשי, הוא יודע איך לחבור אל חלקי העם השונים וכיצד להנגיש את היהדות לכל רובדי העם. זכיתי, ו־38 שנה אני משמש רב שכונה גדולה בירושלים עם יותר מ־27 אלף תושבים, שכונה מעורבת שישנם בה כל חלקי האוכלוסיות, דתיים וחילונים. אני חי בקרבם, בבית הכנסת, במכולת השכונתית וגם בחנות הירקות. אני מכיר וחי איתם, וזכיתי לקרב ולהנגיש אליהם את היהדות.
האם נדרש שינוי מהותי בתחום הכשרות, ואם כן איזה?
צריך הרבה כוחות, וגם שם צריך להקים ועדה, לשים אנשים מיומנים, וליצור מדרג של הכשרות מכשר למהדרין וממהדרין מן המהדרין, כדי שרב לא יוכל לתת כשרות מחוץ לתחום שלו. אי אפשר שרב בערד ייתן כשרות בצפת, זה לא מעשי. כל רב מכיר את העיר שלו, יודע מי פועל בה.
מה עמדתך בנוגע לרפורמת הגיור שהוצעה בעבר, והאם ישנם שינויים אחרים שנדרשים לדעתך בתחום?
ישנו מינהל הגיור שפועל תחת משרד ראש הממשלה וגם תחת נשיא בית הדין הגדול שמפקח על המינהל הזה, ועושה הכול כדין וכדת וכהלכה. ודאי שאין לעשות ולהכיר בגיורים חיצוניים, כיוון שזה יגרום לפרצה גדולה בהלכה. לכן צריך מאוד לעמוד על המשמר ולחזק את מינהל הגיור שלא יפרצו בו פרצות. ומהיכרות אישית אני מעיד שמשמשים שם דיינים תלמידי חכמים יראי שמיים בעלי תעודות כושר לדיינות, וזה מה שצריך להיות.
האם הרבנות צריכה להביע עמדה בנושאים שעל סדר היום המדיני והפוליטי, כגון תמיכה או התנגדות לעסקת שחרור חטופים?
הרבנות צריכה להיות מעל לכל מחלוקת ציבורית. אבל בדבר שנוגע להלכה, כגון פדיון שבויים, זו הלכה. אין לזה קשר למחלוקות או פוליטיקה. הרבנות צריכה להגיד את דעתה, ודעתה צריכה להישמע מעל כל הקולות כולם. הרבנות הראשית בהחלט צריכה להביע את דעתה בדבר הזה. וכי דעתו של בן אנוש יותר חשובה מדעת התורה וההלכה?! במקום שיש בו ספק פיקוח נפש יש ספק מה צריך לעשות?! אומנם נכון הוא שאנו לא מונחים בכל הפרטים ולא מעורים בכל השיקולים כדי לדעת לפסוק הלכה למעשה, אבל בנושא הזה שיש בו בוודאי פיקוח נפש או אפילו ספק, ודאי שזה דוחה הכול. זו ההלכה.
האם הרבנות הראשית צריכה לרענן את עמדתה בנושא עלייה להר הבית?
הר הבית הוא בבת עיננו, אבל כשהדבר גובל באיסורי כרת אין להפר את הוראת הרבנים הראשיים לדורותיהם לרבות הרב מרדכי אליהו ונוספים. אם יש תלמיד חכם שחושב אחרת - שיתמודד עם גדולי ההלכה בכל הדורות שאסרו. אף שיש רבים שעולים, זו לא הלכה.