בימים אלה, כאשר ישראל ניצבת בפני אתגר ביטחוני מורכב בגבולה הצפוני, עלינו לבחון מחדש את האסטרטגיה שלנו מול חיזבאללה וציר הרשע. המבצע הנוכחי, "חיצי הצפון", הוא צעד חשוב, והיכולות והביצועים של צה"ל הם לא פחות ממדהימים, אך זה לא מספיק. כדי להבטיח את ביטחון אזרחי ישראל לטווח הארוך נדרשת חשיבה מחודשת ונועזת.
ראשית, עלינו להפנים כי את המערכה הזאת חובה לנצח באופן מובהק וחד משמעי. השאיפה צריכה להיות שבסיומה נוכל לכנות אותה "מלחמת לבנון האחרונה". זוהי לא סתם עוד מערכה או מבצע, אלא הזדמנות היסטורית לשנות את כללי המשחק.
הניסיון מלמד כי הדרך היחידה להרתיע באמת את ציר הרשע היא להבהיר להם שעימות עם ישראל יסתיים בהפסד טריטוריאלי ממשי. רק כאשר יבינו שתם עידן הסבבים ושישראל שינתה את הפרדיגמה, נוכל לצפות לשינוי אמיתי בהתנהלותם. החיזבאללה אולי לא יתפרק מנשקו ויהפוך להיות מאוהבי ישראל, אך ההרתעה הישראלית חייבת שיקום ממשי. ואת ההרתעה מול חיזבאללה ואיראן יוצרים בניצחון מובהק בשטח.
עלינו לחזור לתפיסת קיר הברזל של זאב ז'בוטינסקי. לפי תפיסה זו, רק כאשר אויבינו יפנימו שאין ביכולתם להכריע אותנו צבאית, הם יהיו מוכנים לשלום אמיתי. בחזית הצפונית, "קיר הברזל" חייב להיות לא רק תודעתי, אלא גם פיזי. רצועת ביטחון בדרום לבנון תהיה אותה תפיסת קיר ברזל מוחשית, שתבהיר לחיזבאללה ולתומכיו כי המחיר על תוקפנותם הוא אובדן שליטה על שטחם. ובאותו זמן ולא פחות חשוב, תבהיר לתושבי הצפון שמדינת ישראל לא זנחה אותם ובטוח לא תזנח אותם בעתיד.
לכן המטרה האסטרטגית חייבת להיות יצירת רצועת ביטחון בדרום לבנון. ללא צעד כזה, כל ההישגים הצבאיים שלנו יישארו ברמה הטקטית בלבד. חיזבאללה ושותפיו ילמדו להתמודד עם העליונות הטכנולוגית שלנו, ישתקמו, ויתקפו שוב ברגע שיראו לנכון. הגיע הזמן לשבור את הקונספציה הישנה. ישראל חייבת להבהיר לאויביה שהמשוואה השתנתה: מעתה, כל מתקפה על ישראל תוביל לא רק לתגובה צבאית אווירית וקשה, אלא גם לשינוי טריטוריאלי קבוע. רק כך נוכל להבטיח שקט אמיתי וארוך טווח בגבול הצפון, ולהפוך את 'חיצי הצפון' למהלך שייזכר כנקודת מפנה היסטורית בביטחון ישראל.
אומנם תמרון קרקעי נרחב יכול לגבות מחיר כבד, אך עם החפץ בחיים, שלום וביטחון חייב להיות מוכן לשלם מחירים קשים, מה גם שהחלופה שבחרנו בה בעשורים האחרונים רק הביאה למחירים כבדים בהרבה. הדור הנוכחי, "דור הניצחון" של החיילים בסדיר, בקבע ובמילואים, המשפחות שלהם ובכלל העם שתומך ומתגייס למשימה, הראה שהוא מוכן להילחם על הארץ שלו. הוא אוהב את המדינה, נאמן וערכי. רק תנו לנו תקווה. תנו לנו לנצח באמת. לא שקט מדומה ושקרי.
רב סרן במיל' יגאל ברנד הוא ראש המחלקה לעברית ותרבות בהסתדרות הציונית העולמית ומנכ"ל בית"ר העולמית