תקיפת צה"ל בעומק לבנון
תקיפת צה"ל בעומק לבנוןצילום: מתוך ערוץ הטלגרם של אבו עלי אקספרס

מה שהתחיל בשבוע שעבר ביומיים של מבצע חיסולים דרך מערכות התקשורת והעברת המסרים של חיזבאללה, הפך רגע לפני כניסת השבת שעברה למבצע 'חיצי הצפון'. מרבית הפיקוד הבכיר של חיזבאללה חוסלה במהלך השבוע החולף, בשורה ארוכה של מתקפות ישראליות בלבנון, כולל בלב רובע הדאחייה בבירות. בין המחוסלים הרבים נמצאים גם מי שהחליף את רמטכ"ל חיזבאללה, שחוסל לפני כחודש וחצי, יחד עם צמרת הפיקוד של כוח רדואן, האחראים על מערך הרקטות של הארגון ובראשם איברהים קובייסי ומפקדים בכירים רבים נוספים.

בד בבד החל צה"ל במתקפות מסיביות על תשתיות נשק של הארגון, וקרא לתושבי דרום לבנון לעקור צפונה, לאזורים שבהם ישראל תוקפת בצורה מבוקרת יותר. לפי גורמים בצה"ל, מודל הפעילות הישראלית קובע כי בחלק הדרומי של לבנון מדובר במתקפות אינטנסיביות כנגד כל מטרה שבשטח, ואילו בחלקה הצפוני של המדינה, בדגש על ביירות עצמה, ישראל משתמשת באמצעים זהירים ומדויקים יותר למתקפות. כך למשל חיסולו של קובייסי התבצע בעזרת רקטות עם משקל חומר נפץ קטן יחסית, כזה שהשאיר את הבניין ששהה בו ראש מערך הרקטות של חיזבאללה על כנו. המדיניות הזאת הובילה לכך שצה"ל כשל בניסיון לחסל את מספר 3 בחיזבאללה, עלי כברי.

בצה"ל עברו להגדיר את שטח דרום לבנון, באופן רשמי, שטח מלחמה. שינוי גישה זו נובע מההחלטה שהתקבלה בדרג המדיני ובעקבותיו במערכת הביטחון לחסל את שלושת המערכים האסטרטגיים שחיזבאללה בנה לאורך עשרים השנים האחרונות. שלושת המערכים המדוברים הם יכולות הפשיטה והקומנדו של הארגון, המאורגנות בעיקר בידי כוח רדואן; שדרת הפיקוד הבכיר של הארגון, ומערך הרקטות רחב ההיקף שנמצא בידי נסראללה ושמוערך ביותר מ־150 אלף טילים, רקטות ופצצות מרגמה, נכון לפרוץ המלחמה.

טיל בתוך בית, רקטה על הגג

בדרום לבנון בלבד, נכון לכתיבת שורות אלה, תקף צה"ל יותר מ־1,500 מטרות. מספר המטרות כשלעצמו אינו הסיפור המרכזי, הגם שהוא תקדימי מאז פרוץ המלחמה, אלא אופיין. חלק ניכר מאותן מטרות היו בתים ובניינים בעלי שימוש אזרחי, כשלמעשה חלקים בכל אחד מהמבנים הללו שימשו כמחסני נשק או שנעשו בהם שימושים צבאיים אחרים של חיזבאללה. "זה מערך שלם שבנה חיזבאללה לאורך השנים, שכלל התבססות ופעולה מתוך האוכלוסייה האזרחית בלבנון. אנחנו לא מדברים על מאות בתים, אלא על אלפי מקומות כאלה. זה מערך שלם שאנחנו נחושים להרוס", אמר השבוע גורם בכיר בחיל האוויר ל'בשבע'.

אותו גורם הדגיש כי ישראל אומנם תוקפת בצורה נרחבת בדרום לבנון, אבל בה בעת פועלת על מנת לצמצם פגיעה באזרחים. "לגבי כל המטרות הללו יש לגיטימציה מלאה לתקיפה. מדובר במתקנים לשימוש צבאי לכל דבר ועניין, גם אם הם משמשים למגורי אזרחים. המטרה שלנו היא להשמיד את היכולות הללו שחיזבאללה צבר, תוך מינימום פגיעה באוכלוסייה אזרחית. חיזבאללה למעשה סיכן ומסכן את תושבי דרום לבנון שוב ושוב. פעם אחת כשהוא בנה במשך עשרים שנה את יכולות הטרור שלו בתוך הבתים שלהם, ובפעם השנייה כשהוא הורה לתושבים באזור לא להתפנות מבתיהם, אף שצה"ל אמר להם להתפנות כי הוא הולך להתקיף בכל רחבי השטח", אמר הגורם.

אופי הפעולה של ישראל במהלך הימים האחרונים שונה משמעותית ממה שהתרחש עד היום בשנת המלחמה בצפון. לא עוד טיפול באירועים נקודתיים ותגובה זהירה על ירי רציף לעבר ישראל, אלא מתקפה מתוכננת ומקיפה שעליה עמלו במערכת הביטחון לאורך זמן. בצה"ל שמו דגש על פינוי התושבים הלבנונים משטח הקרבות, וכל סבבי התקיפות נעשו בהתאם למידע המודיעיני שנאסף בזמן אמת על קצב הפינוי. לפי הגורמים הצבאיים שאיתם שוחחנו, חיל האוויר ניצב בפני אתגר מורכב למדי: כיצד לייצר מסות של מתקפות, לצד המשך פגיעה מדויקת במטרות. "אנחנו לא תוקפים סתם. אם היינו יורים ללא מטרה או ללא דיוק, היו בלבנון אלפי נפגעים אזרחים", ציינו הגורמים הצבאיים הבכירים.

במקביל לכך, בצה"ל מקפידים באופן רשמי שלא לדבר על היקף היכולות של חיזבאללה שחוסל, למעט בסוגיית חיסול בכירי הארגון. הסיבה לכך היא הרצון למנוע מנסראללה ואנשיו להבין מהו היקף החדירה של המודיעין הישראלי לשורות הארגון. לכן בצה"ל מקפידים שלא לאשר את הדיווחים שיצאו ושעל פיהם ישראל השמידה כחמישים אחוזים מהמערך הרקטי של חיזבאללה. חשוב לציין שגם אם המספר הזה נכון, עדיין לחיזבאללה יש עשרות אלפי טילים, רקטות, פצצות מרגמה וכטב"מים שבהם הוא יכול להמשיך ולתקוף את ישראל. המחשה לכך קיבלו תושבי המרכז ביום רביעי בבוקר, כאשר חיזבאללה ירה טיל שיוט לעבר תל אביב.

משרד הבריאות הלבנוני מציג נתונים על תוצאות התקיפות אחרי כל סבב נוסף של הפצצות חיל האוויר בלבנון, אך נתוניו אינם מבדילים בין מחבלי חיזבאללה לבין אזרחים. בצה"ל עובדים בימים האחרונים על מיפוי התוצאות ועימות זהות ההרוגים על מנת להציג תמונה מדויקת לציבור. במקביל לכך, צה"ל ממשיך לקרוא לתושבי דרום לבנון לעבור צפונית לנהר הליטני, שהפך למעין יעד בעבור ישראל לתיחום גזרות הלחימה. גורמים בצה"ל אומרים שההתנהלות הזאת מתבססת על הידע שנצבר בראשית המלחמה, כשישראל הורתה לתושבי צפון הרצועה לעקור לדרומה.

יצירת תשתית שתאפשר לתושבי הצפון לחזור לבתיהם

פתיחתו של מבצע 'חיצי הצפון' העבירה את עיקר הקשב המלחמתי מהחזית הדרומית ברצועה לנעשה בלבנון. יש לציין שגם בזמן כתיבת שורות אלה צה"ל ממשיך לפעול באמצעות שתי אוגדות בשטח הרצועה. אלא שלצד העברת הקשב לגזרה הצפונית, החשש אצל רבים הוא שבישראל יסתפקו במתן המכות הכבדות הללו, ולא ילכו כל הדרך לפירוק יכולות חיזבאללה אלא יעדיפו חתירה להסדר מדיני כלשהו. החששות הללו מתבססים על האמירות שיצאו השבוע הן מהמערכת המדינית והן מהמערכת הביטחונית, על כך שישראל עולה בשלבי ההסלמה מול לבנון שלב אחרי שלב, במטרה להשיג את היעדים הצבאיים שקבע הקבינט, ובראשם יצירת התשתית שתאפשר לתושבי הצפון לחזור לבתיהם, ומצד שני ישראל לא תיגרר למלחמה אזורית. לצד זאת, בצה"ל נערכים גם להרחבה משמעותית של הלחימה, והודיעו על גיוסן של שתי חטיבות מילואים לגזרה הצפונית.

האלוף (מיל') יפתח רון טל ניסח את חששו בכנס ירושלים-שדרות של קבוצת 'בשבע' שנערך השבוע בשלישי, לציון שנה למלחמה: "יש פה הזדמנות אסטרטגית, אסור לנו להחמיץ אותה. אחרי שנה שאנו במגננה, אנחנו תוקפים. כל מה שקורה בלבנון זה רק חלק ממתקפה שאמורה להביא להכרעה. לא ניתן להחזיר את התושבים הביתה, אלא כשתשתנה המציאות הביטחונית מהיסוד, והמשמעות של זה היא לפרק את היכולת הצבאית של החיזבאללה. גם אם הדיווחים על כך שחיסלנו 50 אחוזים מהמערך הרקטי נכונים, זה לא מספיק כדי להשיג את היעד הזה. בשביל לעמוד במטרה צריך להשמיד בין 80 ל־90 אחוזים מהיכולות הרקטיות והצבאיות של הארגון. לשם כך צריך עוד כמה שבועות של לחימה רציפה ועצימה. אין מנוס מלהיכנס קרקעית לדרום לבנון ולהעביר את רצועת הביטחון מתוך ישראל למקומה הטבעי בשטח האויב. צה"ל יודע לעשות את זה, רק צריך להורות לו לעשות זאת".

אלוף משנה במיל' פרופ' גבי סיבוני, חוקר במכון משגב לביטחון לאומי, מדגיש כי "הדבר החמור ביותר כרגע זה שמישהו יחליט לעצור ולא לסיים את המשימה. מה שראינו עד עכשיו אלה מהלכים מאוד יפים, אבל אי אפשר להסתפק בהם. יש לנו שורה ארוכה של מטרות, כשהמיידית שבהן היא השבת תושבי הצפון לבתיהם, ואת זה אי אפשר להשיג באמצעות הסדרים כאלה ואחרים והסתפקות במה שראינו בשבוע החולף".

מה החשש הגדול בעיניך? שישראל תתייחס לשורת הפעולות שעשינו עד כה כאמצעי להשיג הרתעה ולא כאמצעי לשינוי המציאות בשטח?

"זה בדיוק החשש. אני לא יודע להגיד מה הצד השני חושב. אף אחד מאיתנו לא יודע, וזאת מסיבה נורא פשוטה: ארגוני הטרור חושבים אחרת מהצורה שאנחנו חושבים כחברה מערבית. ברור שמה שעשינו להם פגע בהם בצורה משמעותית וכואב להם מאוד. אבל הניסיון להבין את האויב נידון לכישלון מראש. זה בדיוק מה שחשבנו שאנחנו יודעים לעשות לפני שבעה באוקטובר, וראינו את התוצאות. המונחים שהפכו לשגורים אצלנו כמו הרתעה לא באמת רלוונטיים למזרח התיכון. אנחנו צריכים לכוון ולדבר במעשים, ולא להתמקד במה שהצד השני חושב".

ואם נתמקד במעשים, מה הצעדים שאנחנו יכולים לעשות שאכן ישנו את המשוואה?

"כל צעד שינטרל או ישמיד יכולות מבצעיות של חיזבאללה עונה להגדרה הזאת. למשל, הפצצת מאגרי הטילים שלו בהחלט נכנסת לקטגוריה הזאת. צריך לפגוע ביכולות ברמה כזאת שהוא לא יוכל להשתמש בהן. וכמובן אחד היעדים החשובים הוא פינוי מרחב דרום לבנון ויצירת רצועת ביטחון או סוג של פרימטר עד לגבול נהר הליטני".

ישראל יכולה לבצע את כל הדברים האלה? הרי גזרת לבנון אינה זהה לעזה.

"ודאי שהיא יכולה", הוא מתעקש. "ואני אגיד אפילו יותר מזה, היא חייבת לעשות הרבה יותר. החלוקה שאנחנו משום מה כופים על עצמנו בין לבנון לחיזבאללה מונעת מאיתנו לפגוע בארגון בצורה אפקטיבית כך שיכולותיו יישללו ממנו. כך למשל אנחנו לא מפציצים את המעברים שעל נהר הליטני, מה שיקטע את הגישה בין שני חלקי לבנון. צעד כזה גם ידרבן אזרחים לנוע צפונה בצורה מהירה, וגם יגביל מאוד את היכולת של חיזבאללה לפעול, כי הוא יתקשה להעביר כוחות ואמצעי לחימה מאזור בירות לדרום המדינה. אנחנו גם נותנים סוג של חסינות לתשתיות שיש להן גם שימוש אזרחי, למרות שאנחנו יודעים שהן משמשות את חיזבאללה לצורכי הפעילות שלו. דרך נמל התעופה בביירות עובר המון נשק שאיראן מזרימה לארגון. תחנות הדלק במדינה משמשות את חיזבאללה על בסיס יומיומי. צריך להסיר את הכפפות ולפגוע בכל האמצעים שמאפשרים לנסראללה ומחבליו לפעול".

אלוף משנה (מיל') קובי מרום, מומחה לביטחון לאומי ולשעבר מפקד הגזרה המזרחית בדרום לבנון, מלין על הימנעות ישראל מפעולה תקיפה לאורך חודשים: "את המהלכים שצה"ל עושה בשבוע האחרון היה צריך לעשות כבר לפני חמישה חודשים", הוא טוען. "אנחנו אחרי שנה של מלחמת התשה שהיא כישלון אסטרטגי מהדהד, שיצרה שתי בעיות חמורות. גם רצועת ביטחון בתוך שטח ישראל ושבעים אלף תושבים מפונים, וגם רבע מיליון תושבים שנשארו באזור וחווים את המלחמה על בשרם בכל החודשים האלה. כבר מזמן היה צריך לשנות מגמה ולהעביר את המלחמה לתוך שטח האויב, אבל לא עשינו את זה, בדיוק כמו שלא טיפלנו בבעיה של חיזבאללה לאורך כל השנים ונתנו למפלצת הזאת להתפתח על הגדר שלנו".

מה היינו צריכים לעשות אחרת?

"אם נסתכל עשור אחורה או אפילו על עשור וחצי אחורה, ברור שיש פה כישלון חמור שלנו. ראינו את כל גלי ההתחמשות של חיזבאללה, ראינו איך הוא בונה את הכוח שלו, מתבסס בלבנון ומקים מאגרי טילים של עשרות ומאות אלפי יחידות. ואנחנו בחרנו שלא לעשות כלום מול זה. דגלנו במדיניות של הכלה והבלגה, וזה הוביל למציאות הבלתי אפשרית שאנחנו נמצאים בה כיום. אנשים שוכחים, אבל מדיניות ההכלה הזאת הגיעה לנקודת קיצון בחודשים שלפני המלחמה, כשהיו מטחי טילים לשלומי, סאגת האוהלים בהר דב והפיגוע בגלבוע. הדרג המדיני היה משותק מקבלת ההחלטות הנדרשות בגזרה הזאת, בגלל החשש מהפעלת אותו ארסנל נשק אדיר שחיזבאללה צבר".

אז מה השתנה פתאום?

"זאת שאלה קשה במיוחד. חודשים אני שואל אותה, כמו שאר תושבי הצפון. לישראל הייתה שורה ארוכה מאוד של מנופי לחץ להפעיל, והיא לא עשתה את זה. זה חלק מהכישלון של ניהול המלחמה, שגרר אותנו למלחמת התשה ארוכה כל כך".

מרום מדגיש שאחת הבעיות העיקריות במדיניות הישראלית עד כה, ושממנה הוא חושש גם לעתיד, זאת המחשבה כי ישראל יכולה לנהל מלחמת התשה מול לבנון במסגרת מדרגות הסלמה. "את כל מה שאנחנו עושים היום אנחנו צריכים לעשות הרבה יותר מהר והרבה יותר חד. אם נפעל במדרגות הסלמה אנחנו ניגרר למלחמה שתימשך חודשים ארוכים, וזה משרת נהדר את מטרות חיזבאללה ואיראן. אנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו להמשיך חודשים בצורה של שיבוש חייהם של חצי מתושבי המדינה. וככל שאנחנו נגרור רגליים, כך חיזבאללה יוכל להשתקם מהמקום הקשה שאליו הובלנו אותו בשבוע האחרון. בדיוק כמו שאנחנו רואים עם חמאס ברצועת עזה".

איך מנצלים את שעת הכושר שישראל יצרה בשבוע האחרון?

"בראש ובראשונה מבינים שחיזבאללה נמצא כרגע במקום הקשה ביותר שלו זה עשרות שנים כנראה. כל הצמרת שלו הושמדה, ונסראללה נשאר לבדו למעט עלי כברי, שעוד לא הצלחנו לחסל, וגורם בכיר ממשמרות המהפכה שמלווה אותו. זה מי שנשאר לו מהכוורת שלו. כל שאר המפקדים בצמרת או נהרגו או נפצעו בצורה כל כך קשה, שהם יצאו מיכולת תפקוד. יצרנו פה מציאות אסטרטגית שלא תחזור שוב. ברגע שמבינים את זה ברור שצריך להמשיך ולפגוע בארבעת מרכזי הכובד שנותרו לחיזבאללה, כך שהוא לא יוכל לקום ולתקוף אותנו".

מהם אותם מרכזי כובד?

"הראשון הוא המפקדה הראשית בביירות, מכל הסיבות המובנות, והחיסולים שראינו בשבוע האחרון רק ממחישים עד כמה המעוז הזה חשוב לארגון. השני זה מצבורי הנשק המדויק שלו והטילים ארוכי הטווח שלו. אלה הדברים שיכולים לשתק מדינה שלמה, וזו היכולת שלו שאנחנו צריכים לשלול. מדובר במצבורים שחלקם מעל האדמה וחלקם מתחת לאדמה, וישראל חייבת לפעול כדי להשמיד אותם. השלישי זה העורף האסטרטגי של חיזבאללה שנמצא באזור בעלבכ במזרח המדינה. החלק הרביעי הוא השמדת התשתיות של רדואן בדרום לבנון. חיסול שדרת הפיקוד של רדואן הוא צעד חשוב, אבל דרגי השטח ממשיכים לפעול, ואנחנו רואים שהם ממשיכים לירות עלינו. לכן חייבים לחסל אותם".

אפשר לעשות את זה בלי כניסה קרקעית?

"לא. תמרון קרקעי עד לליטני הוא הכרחי. וחשוב להגיד משהו בנושא. הציבור הישראלי חושש מכניסה קרקעית ללבנון בגלל טראומה לאומית מ־18 שנים של לחימה ללא תכלית בלבנון אחרי מלחמת לבנון הראשונה, ותמרון קרקעי מגומגם במלחמת לבנון השנייה. אבל בשנה האחרונה צה"ל צבר ניסיון מלחמתי שמעולם לא היה לנו. אוגדות ההכרעה שלנו קיבלו ניסיון מבצעי חסר תקדים. כיום לא מדובר במהלך מורכב כל כך לצה"ל, והוא יכול לבצע אותו בשבועות ספורים".