בית בצפת שנפגע מירי חיזבאללה, השבוע
בית בצפת שנפגע מירי חיזבאללה, השבועצילום: דוד כהן, פלאש 90

1

יש קבוצות כדורגל שטובות בהגנה. קבוצה מהסוג הזה יכולה לגונן בהצלחה על שערה במשך 90 דקות, ובשלב מסוים, כשמרבית שחקני היריבה עסוקים בהתקפה ומזניחים את ההגנה, לגנוב שער ניצחון בהתקפה מתפרצת. קבוצות כאלה צוברות את הנקודות שלהן בניצחונות קטנים של 0-1.

מדינת ישראל וצה"ל משולים לקבוצת כדורגל מסוג אחר. קבוצה שלא מצטיינת בהגנה, אבל יודעת לתקוף בעוצמה, במהירות וביצירתיות, לסכן את השער ולהבקיע גולים בקצב שמחייב את הקבוצה היריבה להתמקד בהגנה, ולא מותיר לה אפשרות לצאת להתקפה. קבוצות כאלה זוכות לניצחונות רבי־שערים.

מאז ההתנתקות הארורה ניסינו לשחק הגנה בגבול עזה. בנינו מכשול תת־קרקעי עם גדר משוכללת בהשקעה של מיליארדים. השקענו בטכנולוגיה, בחיישנים, במערכת ירי אוטומטי. מול האיום הרקטי החמאסי שהלך והתעצם והשתכלל פיתחנו יכולות יירוט מהמתקדמות ביותר בעולם. אבל כל זה קרס מול מתקפת פתע שנוהלה באמצעים פרימיטיביים, תפסה אותנו לא מוכנים ועלתה לנו באסון הגדול והמזעזע בתולדות המדינה.

המאזן מול חמאס השתנה רק כשהבנו שאין לנו ברירה ויצאנו להתקפה מוחצת. מאז, בסייעתא דשמיא, ידינו על העליונה. אנו רודפים והם מתחבאים במנהרות ומאחורי האוכלוסייה. עריהם הפכו לעיי חורבות והמתים שלהם נספרים ברבבות. המנהיגים שלהם מחוסלים בזה אחר זה. ארסנל הרקטות העצום שלהם הושמד ברובו או הפך ללא מבצעי. אם רק נתמיד במאמץ הזה ונעמיק אותו, אם נעמוד יחד מול האויב כמו שידענו לעשות בחודשים הראשונים של המלחמה, וכמובן אם נפעל בדעת ותבונה ואסטרטגיה נכונה, בעזרת ה' נגיע אל הניצחון המלא, קריסה מלאה של חמאס, לכידת סינוואר ושחרור החטופים.

2

התושבים היהודים באזור מגוריי בשומרון מתמודדים באופן שוטף עם סוגים שונים של אתגרים ביטחוניים – בדרך כלל ירי רקטות אינו אחד מהם. אבל השבוע ביום שני אחר הצהריים הופעלו הצופרים, ובאופן נדיר נאלצנו לרוץ אל הממ"דים. די מהר נשמע פיצוץ חזק למדי, אבל מרוחק. מאוחר יותר התברר שהרקטה נפלה דווקא בכפר ערבי סמוך. "חרבם תבוא בליבם וקשתותיהם תישברנה". לא חכם במיוחד מצד חיזבאללה לירות רקטות לא מדויקות לאזור שבו לצד היישובים היהודיים פזורים כפרים ערביים. ואולי מדובר בכלל ברקטה שנפלה במרחק קילומטרים רבים מהמקום שאליו הייתה מיועדת. אולי תוצאה של ירי חפוז תחת מתקפת המחץ של חיל האוויר בלבנון.

למחרת, ביום שלישי, נסעתי לכנס ירושלים של קבוצת 'בשבע' שהתקיים בשדרות.

הכנס המכובד והמעניין התקיים באודיטוריום מלא בצפיפות במתנ"ס מקומי. הסבירו לנו שהמבנה ממוגן מפני ירי רקטות, אבל בפועל מאות המתכנסים לא נזקקו למיגון הזה. למעשה, הסימן היחיד שבו נתקלתי שהזכיר את זוועות 7 באוקטובר בעיר הדרומית היה מחסומי בידוק בכניסות השונות לעיר. מעבר לכך פגשנו עיר מלאת אדם, שוקקת חיים, פעילה ומתפקדת. ובעוד ישראל עוברת סוף סוף גם בצפון ממגננה למתקפה וחיל האוויר שלה עושה שמות בחיזבאללה, ביישובי העוטף שרר שקט. לחמאס המוכה נותרו מעט מאוד אמצעי לחימה כדי להשיב עזרה לחיזבאללה בשעתו הקשה, שאליה נקלע בגלל ההתקפה על צפון ישראל שבה פתח כדי לסייע לחמאס.

אז נכון שעוד לא סיימנו את המלאכה בעזה. חמאס עוד לא הוכרע סופית, הצורר סינוואר אולי עוד בחיים, שלטון חמאס על האזרחים נמשך – בין השאר בגלל איוולת הסיוע ההומניטרי שאנו מאפשרים לו להשתלט עליו, והעיקר – 101 אחינו ואחיותינו החטופים עדיין בידיו. ובכל זאת אי אפשר שלא לחוש בערכו של ההישג החלקי הזה, ששומר על השקט בעוטף ולא מאפשר לחמאס לתקוף את היישובים שלנו, ולו כדי לסייע לאחיו הגדול מהצפון בשעתו הקשה.

3

לאחר כמעט שנה של מלחמת התשה מדכדכת ומתסכלת ודשדוש חסר תכלית בחזית הצפון, בשבועיים האחרונים התמונה השתנתה לחלוטין וישראל זוכה להצלחה כבירה מול צבא הטרור של חיזבאללה. כאמור, במגננה אנחנו לא מאוד מצטיינים, הכוח שלנו הוא בהתקפה.
זה התחיל במבצע המופלא של אלפי הביפרים המתפוצצים, ונמשך במתקפה האווירית המוחצת שעושה שמות באויב אשר לא מצליח למצוא לה תשובה. חיל האוויר והמודיעין, שתי זרועות שזכו לטיפוח ותקציבים אך לא עמדו בפרץ באסון 7 באוקטובר, מצליחים הפעם להוכיח מקצועיות ויעילות, לרדוף את האויב ולפגוע בו בכל מקום שבו הוא נמצא או מסתתר.

ההצלחה הזאת גם מטילה על ראש הממשלה, על שרי הממשלה ועל צה"ל אחריות גדולה. יש לנצל את שעת הכושר כדי להסיר את האיום האסטרטגי שנשקף מצד חיזבאללה גם על יישובי הצפון וגם על מרכזי האוכלוסייה בעורף. זהו איום שנבנה במשך כ־25 שנה, מאז הנטישה המבוהלת של דרום לבנון בימי שלטונו של ראש הממשלה אהוד ברק.

שנים ארוכות בחרנו לטמון את הראש בחול ולשגות באשליות, וכך אפשרנו לאיראנים להקים זרוע אסטרטגית צפונית שיצרה מולנו מאזן אימה. אחרי שהחשש מכוחו של חיזבאללה גרם לנו להתנהל בפחדנות דפנסיבית, ולאפשר ניהול של מלחמת התשה במשך כשנה בעוד מאה אלף מאחינו גולים ומורחקים מבתיהם, אין להסתפק כעת בפחות ממכה קטלנית ומוחצת ויצירת מציאות שונה שתבטיח ביטחון ושקט לאורך זמן. על ממשלת ישראל וראשי צה"ל לדעת שהציבור לא יסתפק בפחות מכך.

מעבר לערך הגדול כשלעצמו של הסרת האיום מצפון, יש לזכור שכוחו של חיזבאללה והיכולת המיוחסת לו לגרום נזק לישראל הם מרכיב מרכזי במאזן האימה שמעכב את ישראל מלתקוף את פרויקט הגרעין האיראני. הידיעה שבעת התקפה כזאת יופעלו מטחים של עשרות אלפי רקטות וכטב"מים על מטרות אסטרטגיות בישראל ועל העורף הישראלי היא אחד השיקולים שהרתיעו את ישראל מלתקוף באיראן. הגרעין האיראני הוא כנראה האיום החמור ביותר המונף מעל ישראל, ולכן קיצוץ זרוע התמנון הצפונית, המשמשת את האיראנים כדי ליצור מולנו מאזן אימה, היא אינטרס אסטרטגי ראשון במעלה. אנו חייבים לטפל בחיזבאללה בין השאר משום שבלי זה נתקשה לטפל באיום הגרעין האיראני.

4

לא יחסרו מי שירצו למנוע מישראל ניצחון חד משמעי. מאמצים כאלה יבואו בעיקר מבחוץ, אבל גם מתוכנו פנימה. מדינות העולם, כולל הנחשבות לידידותיות כלפינו, ואפילו ידידתנו הגדולה ארצות הברית, לא אוהבות לאפשר לנו לנצח. בעזה הם כפו עלינו לפטם את האויב בסיוע הומניטרי, שבלעדיו ניתן היה לסיים את המערכה כבר מזמן. ובעוד החטופים שלנו מורעבים בשבי, מחבלי חמאס משלשלים לקופתם מאות מיליוני דולרים בתמורה למזון שעליו הם משתלטים ומוכרים אותו לאוכלוסייה.

גם בצפון, שליח ממשל ביידן עמוס הוכשטיין, האיש שרקם את ההסכם הימי שהיה אמור להבטיח לנו שקט מצד חיזבאללה, עובד ללא לאות על עוד הסכם שברור מראש שארגון הטרור השיעי לא יכבד אפילו לרגע.

יש לצפות שגם הקלף של החטופים המוחזקים בידי חמאס יישלף מתי שהוא כדי לערער ולפלג אותנו ולהציל את נסראללה וארגונו. גם האיום על העורף הישראלי, שעד כה במסגרת של מאזן אימה נמנע חיזבאללה מלממש אותו במלוא העוצמה, עלול להביא גורמים מתוכנו להמליץ לוותר על ההכרעה המוחצת והניצחון לטווח ארוך בתמורה לאיזה נזיד עדשים של הסכם מדיני חסר ערך ושיניים.

מול כל אלה יש לעמוד בעוצמה ובתקיפות. זכינו בדור אמיץ של לוחמים מסורים שמאחוריהם עומד עורף חזק ונחוש הרבה משחשבנו. דווקא אחרי המחיר הכבד ששילמנו, יש להבטיח שהוא לא יהיה לשווא. את המלחמה הקשה, הממושכת וכבדת המחיר הזאת יש לסיים בלא פחות מהסרה חדה וברורה של האיום, גם בדרום וגם בצפון, ואם יזכנו ה' – גם בהסרת איום הגרעין האיראני.

תכלה שנה ודשדושיה, תחל שנה והכרעותיה.

לתגובות: eshilo777@gmail.com