אני יושבת מול המחשב ומנסה לחשוב מה אפשר לכתוב מתחת לכותרת הדרמטית "ערב ראש השנה תשפ"ה", אבל המוח ריק. שנה חדשה ניצבת מולנו, והפעם לא נראה לי שיש מי שייקח אותה בקלות. לא השנה. אם יש דבר אחד שלמדנו מתשפ"ד זה להתייחס, לשים לב, להיות אכפתיים. אז ראש השנה הבא עלינו לטובה מצליח למשוך את תשומת הלב של כולנו, להרעיד לנו את הלב. איזו שנה מחכה לנו מעבר לדלת?
חלק ממלחמת הקדושה
אצלי בבית, בגלל שאנחנו עושים מאז ומעולם חג על טהרת המין הנשי כשכל הצד הגברי נוסע לאומן, אחד הרגעים הכי חשובים בחג הוא הסימנים. בשונה מכל השנה – יש כאן רק נשים, אז השולחן מפואר ומעוטר קצת יותר מהרגיל. לכל אחת מאיתנו יש ברכון יפה משלה לסימנים, הכול מונח על כלים חד־פעמיים הכי מפוארים שיש, אבל איזה כיף, לא צריך לשטוף כלום! (כל השנה אני אוכלת בצלחות אמיתיות, כי בעלי חושב שזה לא מכובד וגם מזיק לסביבה, אז זה חלק מה"פעם בשנה"). ואנחנו כל כך אוהבים לאכול אותם, לכוון בהם, להגיד "אמן" מכל הלב.
אבל הכי פעם בשנה זאת העובדה שלאוכל שלנו יש פתאום סגולה מיוחדת. בנגיסה אחת אני יכולה להכרית ולסלק את כל האויבים, לקרוע רוע גזר דין, להרבות זכויות, לגזור גזירות טובות, לשים אותנו במקום הנכון של המשוואה – ראש ולא זנב. אז אנחנו מניחות שם את כל הלב וכל הכוונה, ולפני כל ביס כל אחת מאיתנו מבקשת מכל הלב ונותנת לאוכל הנפלא הזה להיות חלק ממלחמת הקדושה שלנו, במיוחד עכשיו.
וזה מה שאני מרגישה שיש לי לומר בטור הזה. יהי רצון מלפניך, ריבון כל העולמים, בשנה הבאה עלינו לטובה, שייכרתו ויסתלקו אויבינו ומשטינינו, שייקרע רוע גזר דיננו, שייתמו אויבינו, שייקראו לפניך זכויותינו. אנא, מלך העולם, אב הרחמן, חדש עלינו שנה טובה ומתוקה, עם כל העומק והרוחב שיש למילים הללו, לכולנו. שיצאו מבית האסורים כל השבויים, שיישמרו וישובו הביתה כל החיילים, שיתרפאו כל הפצועים והחולים, שנזכה לראות במפלתם הגמורה של כל אויבינו, ובניין הקדושה ישוב ויתקומם בעולם, כשעם ישראל כולו יהיה לראש ולא לזנב. חדש עלינו שנה טובה, אבל אנא, שתהיה גם מתוקה.
סינרול דבש ברוטב קרמל
צילום: שושי סירקיס
אני אוהבת מאוד סינרול, עוד מילדות, ובתוספת צימוקים ורוטב קרמל זה פשוט מאפה מושלם. אפשר כמובן להחליף את הצימוקים בחמוציות או לוותר עליהם לחלוטין. רוטב טופי תמרים מחבר את המנה לטעמי החג, ולא ייאמן כמה קל ופשוט להכין אותו.
דרגת קושי:
קלה פלוס
זמן התפחה:
שעה לבצק, ורבע שעה למאפים
זמן אפייה:
25-20 דקות
כ־20 יחידות
לבצק:
3 כוסות קמח מלא (כוסמין או רגיל)
⅓ קוביית שמרים
ביצה אחת
¼ כוס שמן רגיל או שמן קוקוס
¼ כוס דבש או סילאן
½1 כוסות מים פושרים
למלית:
⅔ כוס דבש
¼ כוס שמן רגיל או שמן קוקוס
1 כפית קינמון
⅔ כוס צימוקים
⅔ כוס רצועות שקדים, קלויים מעט במחבת יבשה
לסירופ:
½ כוס סוכר
½ כוס מים
לקרם טופי:
½ כוס קרם קוקוס איכותי
3 כפות סילאן
מכינים את הבצק: שמים בקערה או במיקסר עם וו לישה את כל המרכיבים פרט למים ומתחילים ללוש. תוך כדי לישה מוסיפים את המים וממשיכים לעבד לקבלת בצק אחיד ורך. במידת הצורך מוסיפים מעט מים או קמח ולשים עוד 4-3 דקות. מכסים את הקערה בניילון או במגבת ומתפיחים במשך שעה.
מכינים את הסינרולים: מחלקים את הבצק לשניים. על משטח מקומח מרדדים חלק אחד לעלה רבוע בעובי חצי סנטימטר. מורחים חצי מהדבש על כל הבצק ומעליו חצי מהשמן. מפזרים על הכול חצי כפית קינמון וחצי מהצימוקים והשקדים. מגלגלים לרולדה. חותכים את הרולדה לפרוסות ברוחב 4 סנטימטרים ומניחים בתבנית, כשהחלק החתוך כלפי מעלה. מכינים באותו אופן את שאר הבצק. מתפיחים כרבע שעה.
מחממים תנור מראש לחום של 180 מעלות. אופים 25-20 דקות, עד שהמאפים זהובים משני הצדדים. בזמן שהמאפים בתנור מבשלים את הסירופ: בסיר קטן מביאים לרתיחה את המים והסוכר, מבשלים דקה ומסירים מהאש. כשהמאפים יוצאים מהתנור מברישים אותם בסירופ בעזרת מברשת.
להגשה: מערבבים יחד את קרם הקוקוס והסילאן לקבלת רוטב אחיד, יוצקים את רוטב הטופי על המאפים החמימים ומגישים.
לתגובות: avmyzlik@gmail.com