ההישג הוא תוצאה של עבודה אינטנסיבית שהובילה שרת החדשנות, המדע והטכנולוגיה, גילה גמליאל, בשיתוף פעולה עם גופים נוספים בישראל ועם מועצת אירופה, שהובילה את ניסוח האמנה. החתימה על האמנה מציבה את ישראל כחלק מהמדינות המובילות בתחום הרגולציה של טכנולוגיות בינה מלאכותית, לצד מדינות כמו ארצות הברית, בריטניה והאיחוד האירופי.
האמנה והמשמעות הגלובלית שלה
האמנה נוצרה כדי להסדיר את השימוש בטכנולוגיות בינה מלאכותית ולוודא שהן פועלות במסגרת שמגנה על זכויות האדם, הדמוקרטיה ושלטון החוק. היא מתמקדת בעיקר בשימושים ציבוריים של מערכות בינה מלאכותית, אך יש לה גם השלכות משמעותיות על המגזר הפרטי. האמנה מציבה דגש על מספר עקרונות חשובים כגון כבוד האדם, שקיפות, אחריות ואיסור על אפליה, ומדגישה את החובה של המדינות להעריך ולצמצם את הסיכונים הטמונים בטכנולוגיה המתפתחת.
בין ההוראות המרכזיות באמנה ניתן למצוא את הדרישה להקים מנגנונים פנים-מדינתיים שיספקו מענה במקרים של פגיעות בזכויות אדם בעקבות שימוש בבינה מלאכותית. כמו כן, ישנה חשיבות לתהליכי תיעוד ויידוע בכל אינטראקציה עם מערכות בינה מלאכותית, ומתן זכות לערעור לגורם אנושי במקרים מתאימים.
ישראל במרכז הבמה העולמית
שרת החדשנות, המדע והטכנולוגיה, גילה גמליאל, אמרה בהצהרה לאחר חתימת האמנה: "חתימתה של ישראל על האמנה העולמית הראשונה לבינה מלאכותית מדגישה את מחויבותנו לחדשנות אחראית ולערכים של זכויות אדם. אמנה זו מציבה את ישראל כשותפה מלאה ביצירת המדיניות הבינלאומית בתחום בשנים הבאות ותציב אותה בחזית עם המדינות המתקדמות בעולם".
גמליאל הודתה לשר החוץ, ישראל כ"ץ, על שיתוף הפעולה והגיבוי המלא שהעניק למהלך. היא הדגישה כי החתימה היא לא רק הישג טכנולוגי אלא גם הישג דיפלומטי שמחזק את מעמדה הבינלאומי של ישראל בתחום הבינה המלאכותית.
תהליך גיבוש האמנה
המשא ומתן על האמנה היה ארוך ומורכב, וישראל לקחה בו חלק פעיל ומשמעותי. צוות המשא ומתן הישראלי, שהורכב מנציגים ממשרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה, משרד החוץ, משרד המשפטים, רשות החדשנות ומערך הדיגיטל במשרד הכלכלה, פעל בתיאום מלא ובשיתוף פעולה עם גורמים בינלאומיים. הצוות הצליח להטמיע עקרונות מרכזיים מהמדיניות הישראלית בנוסח הסופי של האמנה, במיוחד ביחס לאתגרים ולסכנות שהבינה המלאכותית מביאה עימה.
הנוסח הסופי של האמנה אומץ על ידי מועצת אירופה ב-17 במאי 2024, והחתימה הרשמית התבצעה בטקס חגיגי שנערך בווילנה, ליטא, בנוכחות נציגי המדינות החברות והמשקיפות במועצה. את ישראל ייצגה בטקס שגרירת ישראל, הדס ויטינברג זילברשטיין.
השפעת האמנה על ישראל
האמנה צפויה להשפיע משמעותית על השימוש והפיתוח של מערכות בינה מלאכותית בישראל. היא תחייב את המדינה להטמיע מנגנונים פנים-מדינתיים שיבטיחו את השימוש האחראי בטכנולוגיות מתקדמות אלה ויצמצמו את הסיכונים האפשריים. לצד זאת, החתימה על האמנה מחזקת את מעמדה של ישראל כמדינה מתקדמת ומובילה בתחום טכנולוגיות הבינה המלאכותית.
תהליך החתימה על האמנה החל עם סיום המשא ומתן והוביל להחלטה של שרת החדשנות, המדע והטכנולוגיה לקדם את ההצטרפות לאמנה. לאחר סיום הליך בחינת ההשלכות המשפטיות והבינלאומיות, הוחלט שישראל תצטרף לאמנה ותפעל ליישם את עקרונותיה בשנים הקרובות.
סיכום
חתימתה של ישראל על האמנה הבינלאומית להסדרת השימוש בבינה מלאכותית מסמנת צעד משמעותי קדימה עבור המדינה בזירה הטכנולוגית והדיפלומטית. האמנה מחזקת את המחויבות לשימוש אחראי בכלים מתקדמים, ובכלל זה כלים מבוססים בינה מלאכותית כמו ChatGPT בעברית ועוד. עם הצטרפותה לאמנה, ישראל מקבעת את מעמדה כמובילה בתחום הרגולציה על טכנולוגיות בינה מלאכותית ומקדמת חדשנות תוך שמירה על זכויות אדם ועקרונות דמוקרטיים.