את המהדורה הנצפית עד מאוד של הפטריוטים בערוץ 14 אתמול, פתח המגיש ינון מגל בדקות ארוכות של שירה והודאה לבורא עולם, בחלוקת בקלוואות והרמת כוסית.
שעה וקצת קודם לכן נרשמה חגיגה מתונה יותר באולפני חדשות 12, כשמגיש 'פגוש את העיתונות' עמית סגל השיג היתר מיוחד להכניס ערק לשידור ולמזוג. לא כל הנוכחים זרמו להרמת הכוסית המאולתרת, מסיבות שתיכף נגיע אליהן.
"נאורים" רבים ביקרו את החגיגות בשני היבטים, מנוגדים במקצת: ההיבט האתי-מוסרי-טהרני של "הרגנו אותו רק כי לא הייתה ברירה אבל אנחנו לא שמחים אף פעם על אדם מת", וההיבט של חובבי הציטוטים מהמקרא שנזכרו בקיומו של הפסוק "בנפול אויבך אל תשמח". תמיד מענג לראות את אלו שקיומה של תפילה במקום ציבורי מגרד להם עד כדי מחאה פומבית, אבל פשוטו של פסוק מספר משלי רווי המשמעויות הכפולות והעמוקות מהווה נר לרגליהם.
אז קודם כל נרגיע את הטהרנים, כי הגמרא במסכת מגילה כבר מביאה את סיפורו של מרדכי והבעיטה ההגונה שהעניק להמן. המן, שהיה גם יודע ספר כנראה, הציף מיד את השאלה "לא כתיב לכו בנפל אויבך אל תשמח?" ומרדכי ענה לו בפשטות: "הני מילי בישראל אבל בדידכו כתיב ואתה על במותימו תדרוך" במילים אחרות, כשיריב יהודי נופל אזי לא ראוי לשמוח (אהמממ... מסר חשוב לאותם טהרנים), אבל כשיריב שונא ישראל סטייל נסראללה מחוסל, זה הזמן לחגוג, לדרוך על הבמות.
עכשיו לעניין הנאורות: יש משהו מאוד עקום ומתחסד בחשיבה המאולצת של "הרגנו רק כי לא הייתה ברירה". אפילו חסידי דארווין יסכימו שהא"ב של הגנטיקה האנושית הוא הישרדות, האדם מתוכנן ומתוכנת לשרוד ולהיאבק על הישרדותו. כשמישהו, איום כלשהו, מאיים על הישרדותנו – השמדה שלו אינה רק בדיעבד ואינה מעשה של בלית ברירה. כשחז"ל (במסכת סנהדרין) קבעו את הכלל האלמותי, המקובל גם בעולם המוסרי של ימינו – הבא להורגך השכם להורגו, הם לא כתבו 'הבא להורגך – נסה להכיל אותו', או 'הבא להורגך – תפגע לו באוזן'. אויב צריך להשמיד, אדם שכל קיומו וחייו הוקדשו לרצח ולהרג שלנו – רצוי לכתחילה להרוג אותו.
וכן, שמחה היא עניין טבעי ומתבקש. כשאדם גובר על אויב. אפילו אוהדים של קבוצת כדורגל מנצחת חוגגים את האירוע, מקל וחומר כשהקרב על המגרש היה על החיים שלנו. ניצחון כזה הוא מתוק, הוא שלם, הוא משמח והשמחה ראויה וחשובה.
נכון, סילוקו של נסראללה המתועב עדיין לא אומר שניצחנו את הטרור ואפילו ארגון חיזבאללה עצמו טרם הושמד, אבל בשישי אחר הצהריים בואכה כניסת שבת, נעשה צעד גדול מאוד להדברתו ולצעד חשוב לא פחות לביטחונם של תושבי מדינת ישראל ואזרחי העולם החופשי כולו. לחיים!