הרב יובל שרלו
הרב יובל שרלוצילום: ערוץ 7

בלא מעט קהילות, בתי כנסת וישיבות פתחו את השבוע בריקודי שמחה בעקבות חיסולו של נסראללה והפגיעה בכל צמרת ארגונו הרצחני, ואולם גם היו מי שחשו שלא בנוח עם הריקודים וחלוקת הבקלאוות.

אז האם בנפול אויבך אל תשמח, או שמא באבוד רשעים רינה? הרב יובל שרלו, ראש ישיבת אורות שאול, שוחח עם ערוץ 7 על הנושא.

"קשה למנות את מספר השירות ופסוקי השמחה והשפע הגדול של תגובות לניצחונות על רוצחים ואויבים מרים שהיו בתנ"ך. כשבוחנים את ההיקף הגדול הזה מול הפסוק של 'בנפול אויבך אל תשמח' זה לא פרופוציונאלי. התנ"ך שמח מאוד בניצחון שלנו ומלמד אותנו להודות קודם כל לרבש"ע על הניצחון, מלמד אותנו לשמוח מאוד שמי שמבקשים להורגנו אינם בין החיים אלא הושמדו והוכרתו. זו גם התגובה הטבעית והאנושית ביותר. אני מתפלא על עצם הניסיון לטעון שאנחנו צריכים לעשות משהו מנוגד מהותית לטבע ולתחושה האנושית השמחה והבריאה, כך שאני לא חושב שבאמת עומדת שאלה אמיתית", משיב הרב.

על דבריו אלה אנחנו שואלים את הרב איך בכל זאת נכון לקבל את ההנחיה 'בנפול אויבך אל תשמח', גם אם היא הנחיה בודדת לעומת ריבוי הנחיות הפוכות. "כאשר מדובר על 'אויבך', האם הכוונה לאויב כדוגמת החיזבאללה, או שמדובר במערכת יחסים פנימית בתוך עם ישראל. אני נוטה לזהות את המילה אויב כמתייחסת למי שבתוך האומה הישראלית ולא למי שמחוץ לאומה, מה שמכונה היום יריבים, ואז בהחלט בנפול אויבך אל תשמח זו הדרכה טובה ונכונה, אבל לומר שמשלי מציע לנו לא לשמוח כשמנצחים את האויבים שלנו זה לא מתיישב על הדעת".

לדבריו אלה מוסיף הרב שרלו שלוש הערות נוספות שיש לצרף לתחושת השמחה הראשונית: ההערה הראשונה היא החובה "להודות לרבש"ע ולא רק ללוחמים. השירות התנ"כיות על ניצחון אינן רק שירי הלל ושבח ללוחמים אלא תודה לקב"ה שסייע לנו המלמד ידי לקרב ואצבעותי למלחמה, אחרי התודה לכל מקבלי ההחלטות, לפיקוד הצבאי, הטייסים, הטכנאים, התעשייה וכו', אבל ראשית השירה היא הודאה לרבש"ע שנתן לנו סיעתא דישמיא כדי לנצח את המלחמות האלה".

"הנקודה השנייה היא לא להתמלא היבריס, שחצנות וגאווה. אזכיר מה אירע במלחמת יריחו כאשר מיד אחריה הייתה מלחמת העי כשבגלל השפע והניצחון היינו עיוורים לגבי האתגרים שלפנינו בעי ובשחצנות 3000 או 4000 מספיקים, וכך הגענו לתבוסה הגדולה. לקינו בזה. לקינו בשמחת תורה בהיבריס וגאווה שהביאו לעיוורון חסימה וקונספציה. לכן צריך להזכיר לעצמנו שיש לנו ניצחון גדול מאוד, אבל יש עוד צרות ואתגרים גדולים והמערכה עוד ארוכה ולכן צריך להתמלא בענווה בחשש, בזהירות ובאחריות".

"הנקודה השלישית היא לא לשכוח את הנוכחות של הציפייה לשלום שנמצאת בתפילות שלנו. כמה פעמים אנחנו מזכירים את המילה שלום בתפילה, אנחנו חותמים בה את התפילה. לא באנו לעולם רק כדי לנצח ולהשמיד את אויבנו, אלא כדי להמשיך את המסע הגדול של אברהם אבינו, מסע של 'ונברכו בכך כל משפחות האדמה'. אנחנו חייבים להזכיר לעצמנו את חזון לא ישא עוד גוי אל גוי חרב ולא ילמדו עוד מלחמה ותפקידה של האומה הישראלית הוא כי מציון תצא תורה ודבר ה' מירושלים".

במציאות כזו, מעיר הרב שרלו, הלב מעט נחמץ כאשר אל מול השאיפה הגדולה בשלום עם ישראל נצרך לצאת ולבצע גם מלחמות ולהגיע לניצחונות.

על דבריו אלה שב הרב שרלו ומדגיש את התודה שיש להרעיף על עושי המלאכה בפועל. "עיקרי אמונתנו הוא צירוף של סיעתא דשמיא ושלנו על הארץ. מאמרי חז"ל רבים נאמרו על היסוד הגדול שרבש"ע נכנס לירושלים של מעלה כשאנחנו נכנסים לירושלים של מטה. אלו הסוגיות הידועות של ביטחון והשתדלות, ואני מתפלא על כל אלה שבכל נושא הולכים לרופא ופועלים לפרנסתם וכו' אבל בנושא של ביטחון הם אומרים שהכול ביד ה' ולא תלוי במעשינו. זה מנוגד לכל עיקרי ויסודי האמונה. לכן תודה עמוקה לכל השרשרת מאחרוני המנקים במפעל רפאל ועד ראש הממשלה ושר הביטחון ומקבלי ההחלטות דרך כל הלוחמים ולא לשכוח את נשותיהם וכיום גם את הבעלים ששולחים אותם. צריך לזכור את התודה שצריך לומר לכולם".