ליל ה־14 באפריל 2024, מוצאי שבת פרשת תזריע, היה אחד הלילות שאזרחים רבים פשוט לא הלכו לישון בו. הם היו צמודים לטלוויזיה, ממתינים למתקפה האיראנית שהובטחה על ידי התקשורת וגורמים ביטחון בימים שלפני כן, כתגובה על תקיפת הקונסוליה האיראנית בדמשק וחיסול מוחמד רזא זאהדי, מפקד כוח קודס בסוריה ובלבנון ובכיר במשמרות המהפכה.
האיראנים לא חסכו באיומים לאורך השנים. הם הציגו פיתוחים חדשים וטילים מתקדמים והצליחו לשכנע אותנו ואת עצמם שיש ממי לחשוש. באופן נדיר המשטר בטהרן גם כמעט לא השתמש בשליחיו, מה שקרוי פרוקסי, כלומר שורת ארגוני הטרור שבנה במזרח התיכון. המתקפה האיראנית החלה בשיגור 170 כטב"מים מדגם שאהד 136, שהיו מוכרים כמסוכנים מאוד מפעילותם באוקראינה. לאחר מכן שולחו עשרות טילי שיוט מתקדמים מתוצרת רוסיה ששודרגו באיראן. ולבסוף גם 120 טילים בליסטיים שוגרו לעבר ישראל באחד המטחים הגדולים ביותר שירתה המדינה אי פעם.
מדובר במתקפה שעל הנייר אמורה לגרום לנזק כבד מאוד. אזעקות הופעלו בכל רחבי המדינה, כולל באזורים שמעולם לא נשמעה בהם אזעקה בעבר. עם ישראל רץ למקלטים מחשש שיבולע לו במהלך המתקפה. אבל הטלוויזיות שידרו תמונות אחרות, שהעידו על גודל הפארסה האיראנית.
אנחנו יודעים היטב מה קרה אחר כך: 99 אחוזים מהחימוש האיראני פשוט לא הגיעו אלינו. זה החל בכך שכל הכטב"מים יורטו בידי קואליציית הגנה שהובילו ישראל וארצות הברית בשיתוף פעולה עם מדינות ערב המתונות. עשרות מטוסי קרב השתתפו בהפלת טילי השיוט, ואף אחד מאלה לא התקרב כלל לשמי ישראל.
בכל הקשור לטילים בליסטיים התגלתה איראן במערומיה. חלק ניכר מהם לא הצליחו לעלות לאוויר או התפרקו בדרך, ואת המעטים שהצליחו להתקרב יירטו מערכות ההגנה כיפת ברזל, קלע דוד והחץ. ילדה אחת נפצעה באורח קשה ונרשמו גם כ־30 נפגעי חרדה. טיל אחד נפל בבסיס נבטים, שעצר את הנשימה לכמה שעות בלבד והחזיר לשגרה את ההמראות והנחיתות של מטוסי התקיפה.
לא למדו דבר מהמתקפה הכושלת
גשם של רסיסים נפל לארץ, ופרט לילדה שנפצעה קשה בדרום וכ־30 נפגעי חרדה, לא היו אבדות בישראל. מה הצליחה המתקפה האיראנית לעשות? כמה טילים פגעו בבסיס נבטים בלי להשבית אותו או לשלול מצה"ל יכולות, וכבר למחרת בבוקר הצטלם דובר צה"ל כשמאחוריו מטוסי קרב ממריאים ונוחתים מהבסיס כאילו לא אירע דבר.
כמה יממות לאחר מכן הותקף בסיס חיל האוויר באספהאן שבאיראן ושדה תעופה בדרום סוריה. שתי הפעולות יוחסו לישראל.
כלי תקשורת אמריקניים דיווחו כי מדינות ערב העבירו בחשאי מידע מודיעיני לארצות הברית בדבר תוכנית התקיפה של איראן. התברר שסעודיה ואיחוד האמירויות הסכימו לא רק לחלוק את המידע עם האמריקנים, אלא גם לפתוח את המרחב האווירי שלהן למטוסי קרב, לשתף מידע ממעקב מכ"ם, ובמקרים מסוימים אף סייעו ליירוט המתקפה.
כל זה קרה משום שגורמים איראניים עדכנו בכירים במערכות הביטחון של מדינות המפרץ כדי לאפשר להם למנוע פגיעה בשטחם. ארצות הברית שידעה על המתרחש הפעילה לחץ על סעודיה בעיקר, כדי שתחלוק עימה מידע מודיעיני ותסייע לסכל את התוכנית. הסעודים חששו מאוד שכישלון המתקפה האיראנית יפנה את המשטר בטהרן לנקמה נגדם, אבל הלחץ האמריקני הכריע. בד בבד ירדן יישרה קו והודיעה כי תסייע בסיכול המתקפה - כנראה בעיקר מחשש לפגיעה בה שתתורגם למחאות נגד השלטון.
האיראנים גם ראו בעיניים כלות כיצד בריטניה, צרפת וארצות הברית יוצרות קואליציה עם ירדן, סעודיה, איחוד האמירויות ובחריין כדי לבלום את המתקפה. במקום לזרוע הרס ופילוג כמו שהאיראנים רגילים לעשות, הם גילו שעשו את ההפך ואיחדו את המזרח התיכון נגדם, ולו רק לכמה רגעים.
לפני כחודש היה נראה שהאיראנים לא למדו כלום מהמתקפה הכושלת. אחרי חיסולו של איסמעיל הנייה, מבכירי חמאס, על אדמת טהרן, המשטר האיראני שב ואיים בתגובות. האמריקנים נזעקו להוריד את גובה הלהבות, אבל היה נראה גם שהאיראנים ששים אלי הצהרות הרבה יותר מאשר אלי קרב.
אחרי המכות שהנחיתה ישראל באחרונה על חיזבאללה, האיראנים מבינים ביתר שאת שלא כדאי להם להתעסק עם ישראל - ויותר מכך, המחיר עלול להיות כבד, ובסיטואציה מסוימת אף לספק לישראל סיבה לתקוף מתקני גרעין איראניים. מומחה שמכיר היטב את ההוויה האיראנית בכלל ואת התנהלות משמרות המהפכה והמשטר בטהרן בפרט, אמר באחרונה שלאיראנים יש יותר מדי מה להפסיד מכדי לפתוח חזית עם ישראל. נראה שגם בקרב השלטונות באיראן התחושה הזאת הולכת וגוברת בכל יום שעובר.