מחזור ישן ותפילות חדשות

א. המלחמה שנפתחה נגדנו בשמחת תורה שעברה, טלטלה ועדיין מטלטלת את עולמנו, האישי, הכלכלי, המשפחתי החברתי והלאומי.

יום רודף יום, אירוע רודף אירוע, ותחושת הטלטול, שלא לומר הערעור, נוכחת מאוד. שנה קשה ומאתגרת עברה עלינו בתוך עם ישראל, ועדיין אנו בתוך מלחמת המצוה של עזרת ישראל מיד צר, שהיא גם מצות הכיבוש והשליטה על הארץ המובטחת.

ישנם כבר קולות הקוראים ל"תורה חדשה, תפלה חדשה, מחזור חדש", ועוד, תוך ביקורת קשה כלפי ה"ישנים" שלא שמים כביכול את לבם למציאות הנכחית. יש גם מי שעשו צעד נוסף ויצרו "מחזור חדש".

אלא שטעות היא בידם. אם גם לאחר השואה, לא יצרנו תורה חדשה או תפילות חדשות, קל וחומר עכשיו. למרות האבדן הקשה והסבל הגדול. זה אפילו לא מתקרב למה שהיה שם.

באמת למה?

יפה הגדיר ביאליק בשירו "אם יש את נפשך לדעת", כי המעיין ההוא של בית המדרש הישן והנושן הוא מקור הכח שלנו לאורך הדורות כולם שהביא אותנו עד הלום. על גמרותיו הישנות, וספרי תהלים ומחזורים ספוגי הדמעות. זה היסוד האיתן, היציב. לאורו אנו בוחנים את חיינו, מביעים את רגשותינו ומתפללים למילוי תקוותינו.

כמו במתמטיקה, ישנו הקבוע וישנו המשתנה. הקבוע הוא התורה, הסידור והמחזור והמשתנה – אנחנו. נכון הוא – אין בית המדרש בלא חידוש, אבל כהגדרת חז"ל – אם שמוע בישן תשמע בחדש. בנוסף, לא כל הרוצה יטול לעצמו כתר פייטן כריה"ל אבן גבירול או הקליר. על אחת כמה וכמה, שלא כל אחד הוא רבן יוחנן בן זכאי המחדש תקנות לאחר החורבן.

ב. בפרשת התוכחה אנו קוראים רשימת ענשים מזעזעת. התגובה שלנו, כפי שמופיע במסכת תענית צריכה להיות בדק בית. תיקון הליקויים. ואז – תפילה לישועה.

מעשה חסידי ישן, מספר על רבי מרדכי מנדבורנא, שפעם אחת היה אצלו חסיד בחודש אלול, ובסמוך לראש השנה בא להיפרד בנימוק שהוא בעל תפילה, ועליו למהר לביתו ולהתבונן במחזור. אמר לו הרבי: המחזור נשאר כמו בשנה שעברה. תישאר אצלי ותתבונן מה השתנה אצלך במשך השנה כדי להתכונן ליום הדין...

אף אנו נאמר - המחזור נשאר, אבל אנחנו השתנינו.

בתפילותינו נבטא את הצער העמוק על החטופים הנופלים והפצועים, לצד שמחת ההצלחה בשדה הקרב וגילוי גבורת הלוחמים.

נרגיש בעומק הלב שותפות ברגשותיהם של האבלים הכואבים, וייחולי-תקוה לעתיד טוב שאנו עמלים מאוד לקראתו.

אין לך דבר שלא נמצא כבר בתפילותינו.

אם נתמצת, הרי ששני קצוות ניגודיים, וכל מה שביניהם נמצאים בסידור ובמחזור. נוראות אסוננו והבקשה לישועה, לצד ההכרה שרק בגלל חסדי ה' לא תמנו, וגם בתוך מידת הדין – לא כלו רחמיו. כמו בתפילת הלל אותה נאמר בסוכות, בה אנו שמחים ומודים לה' כי לעולם חסדו ומיד מבקשים מן המצר קראתי, כך גם בתפילות כל חגי תשרי. תקצר היריעה מלמנות אותם.

מטבע הדברים, לכל אחד יהיו החלקים אליהם הוא מרגיש שייכות חזקה, ובהם הוא מתרגש במיוחד. מבחינה זו, יהיו אלה תפילות ממש חדשות.

כל יהודי יתבונן בעצמו ובמה שעבר עליו, כל החברה תתבונן, כך גם המדינה על מוסדותיה. במחזור נמצא את הביטויים החזקים לכל מה שכבר עבר עלינו, ובמיוחד לכל תקוותינו ובקשותינו.

לשנה טובה נכתב ונחתם לאלתר לחיים טובים ולשלום.