סא"ל במיל' מאירי
סא"ל במיל' מאיריצילום: באדיבות המצולם

סא"ל במיל אלי מאירי, סמח"ט 179 וחבר פורום המפקדים והלוחמים, הפורום שמוביל את תכנית האלופים, שוחח עם ערוץ 7 על התקדמות יישומה של התכנית בשטח, אם בכלל.

מדבריו של מאירי עולה כי למעשה עדיין אין החלטה ואין ביצוע ברוח התכנית שפורסמה וזכתה להדר ולתמיכה נרחבים. "גיבשנו תכנית שמדברת על כך שכל מה שמצפון לציר נצרים יתרוקן מאוכלוסיה. כעת יש שם 300 אלף אזרחים. הכוונה היא לאפשר להם במהלך צבאי פרק זמן שבו הם יוכלו לרדת דרומה למחסות הומניטאריים ואחרי פרק זמן שייקבע האזור יוכרז כאזור מלחמה שיוטל עליו מצור".

משמעות המצור תהיה שלאזור זה לא יגיעו אספקה הומניטארית, דלק, מים, חשמל וכיוצא באלה, "וגם כל מי שנמצא שם דמו בראשו. מבחינת מדינת ישראל וצה"ל מדובר במחבל". להערכתו של מאירי בעקבות הקפצת הכוחות צפונה התכנית לא ממומשת וגם אין החלטה רשמית לממש אותה.

"זה לא קורה בשטח, אבל יש לחימה. בכל יום הורגים מחבלים. היו לנו הצלחות גדולות עם חיסול 11 מחבלים ב-12 שעות", הוא אומר כאיש מילואים שפועל כעת ברצועת עזה, אך הוא מדגיש כי זו אינה התכנית המדוברת.

אנחנו שואלים על היחס הצפוי בעולם להפיכתו של אזור צפון הרצועה לאזור מלחמה, על כל המשתמע מכך ומאירי משיב: "מבחינת חוקי המלחמה, אזור מלחמה הוא דבר חוקי וניתן להטיל עליו מצור. זה עומד בדין הבינלאומי ונבחן על ידי מומחים למשפט צבאי ובינלאומי. זה עומד בדרישות, אלא שהעולם לא תמיד מתנהל לפי דרישות החוק הבינלאומי אלא על פי דרישות פרוגרסיביות וצדקניות, אבל לנו יש משימה להכריע את חמאס ולהפעיל לחץ שיביא את החטופים ולשם כך אנחנו צריכים לנקוט בכל הצעדים".

תפיסתו של מאירי עצמו היא ש"כל עוד לא נפסיק את האספקה ההומניטארית, צריך להבין שהאוכלוסייה שנשארה שם היא גרעין קשה שספג התקפות והפצצות קשות, מבצעים של החטיבות השונות ולמרות זאת הם לא זזו מהרצועה, ולכן עד שלא נחתוך את צינור החמצן של האספקה ההומניטארית, דלק ומים, הם לא יזוזו משם. גם כשכוחות מבצעיים יעשו שם מבצעים כאלה ואחרים הם יזוזו ממקום למקום ויחזרו למקומות שאותם צה"ל יפנה, מעין משחק כיסאות. המנוף האמתי על אוכלוסייה הוא אספקת המים, דלק והחשמל, האינטרנט וכו'".

בדבריו מדגיש מאירי כי לאורך כל השנה שחלפה היה המעבר דרומה פתוח וכל אזרח עזתי שהיה מעוניין בכך יכול היה לעשות זאת וצה"ל מאפשר לו זאת. על כך אנחנו שואלים אם העובדה שהם לא בחרו לעשות זאת למרות הקושי ולמרות שניתנה להם האפשרות לעשות זאת, לא הופכת אותם לחלק מהחמאס בפועל. מאירי משיב בשלילה: "זה הופך אותם לאוכלוסייה משתפת פעולה, אבל זה עדיין לא מפליל אותם בדין הבינלאומי. הם עדיין נחשבים לאוכלוסייה שלא ניתן לפגוע בה. הם עדיין נחשבים כאוכלוסייה שמקשה על צה"ל לתמרן באופן בטוח וחופשי, וזה יוצר דילמות בשדה הקרב כי רואים נשים וילדים ואנחנו מחשיבים את עצמנו כצבא מוסרי ורוצים להמשיך להיות כאלה. זה המותר שלנו על פני המחבלים האלה".

החוק הבינלאומי מחייב למעשה מתן פרק זמן סביר ומוגדר לירידה דרומה בדרך בטוחה ומתן סיוע הומניטארי לאורכה של הדרך עד להגעה למקום מבטחים. "צריך לוודא באופן ברור ולא בכאילו שיש לאוכלוסייה האזרחית להגיע בצורה בטוחה מצפון לדרום, ואני אומר מהשטח שיש להם דרך לעשות את זה".

ואיך מבטיחים שבתוך אותם 300 אלף לא יסתננו כמה עשרות אלפי מחבלים? "כאן יש דילמה. הכי טוב היה שהיינו עושים בידוק לכולם, אבל זה יגרור לוחות זמנים מאוד ארוכים. זו דילמה מבצעית שהדרג המנהל צריך להחליט איך מתמודדים איתה. אפשר להחליט שבודקים כל אחד מקטן ועד גדול, אבל זה ייקח שבועות רבים שבהם צריך יהיה להפנות כוחות שלא יעסקו בלחימה אלא באיבטוח המהלך הזה. בקצה השני אפשר לומר שיש מעבר חופשי וכל מי שעל הכביש יעבור, ובאמצע יש אופציות ביניים כמו החלטה לשלוף אנשים לבדיקה על פי מודיעין, אפשר לבדוק רק גברים, רק גברים מגיל מסוים ועד גיל מסוים, יש אופציות ביניים שאפשר לייצר. לא כל דבר מוחלט. המפקדים בשטח יכולים לעשות זאת ואפשר לסמוך עליהם אחרי שיגדירו להם את לוחות הזמנים וסדר הכוחות".

לכך ראוי לציין ולהוסיף את החשש שבמעבר כזה דרומה יועברו באותה דרך לא רק מחבלים אלא גם חטופים. "ברור שהכי הרמטי יהיה בדיקה של כולם. זה אפשרי אבל יש לזה משמעויות. באילוצי הסד"כ כשפועלים בצפון ובאילוצי הזמן כשרוצים שזה ייקח פרק זמן סביר יש לזה מחיר, ולכן צריך לייצר איזון שביר. יש לנו היום רמת מודיעין הרבה יותר טובה. אנחנו צריכים להגדיר את לוחות הזמנים והדברים תלויים גם בכמויות של האנשים שמגיעים, אם מגיעים שלושים אלף ביום זה עניין אחד ואם רק כמה מאות זה עניין אחר".

על יישומה של התכנית, יישום שלא מתבצע ואף לא התקבלה החלטה בכיוון זה, אומר סא"ל במיל' מאירי: "הבאנו תכנית טובה ומעוגנת בחוק הבינלאומי, ביכולות של צה"ל ובאחיזה בשטח, ובסוף צריך להביא אותה לקדמת הבמה. מדינת ישראל לא אימצה אותה מכל מיני שיקולים וכשהיא תאמץ אותה היא תעשה את זה. אני מקווה שזה לא בגלל הססנות, אלא בגלל שהקשב והסד"כ מופנים לצפון".