מסע בירושלים בתקופת הסתיו, הוא תמיד מסע אל העבר. אם אבניה של ירושלים מספרות את עברה מלפני מאות ואלפי שנים, הרי שבתיה של העיר מספרים את סיפורה מהמאה הקודמת. זאת ירושלים של תחילת ההתיישבות החדשה. בחרנו הפעם, לטייל בכמה נקודות, המספרות את סיפורם של האבנים והבתים בירושלים.
התחלנו באחת השכונות הוותיקות בעיר- שכונת רחביה
שכונת רחביה הוקמה על אדמות שהיו בבעלות הכנסיה היוונית-אורתודוכסית אשר כונו בשם ג'ינזריה. אדמות אלו נמכרו בשנת תרפ"ב לחברת "הכשרת היישוב" וזו מסרה את תכנון השכונה החדשה לידיו של הארכיטקט היהודי ריכרד קאופמן.
סיור בשכונה הוא סיור של ניחוחות ירושלמיים אמיתיים. בתים מוקפים גינות וריאות ירוקות, כולם בנויים מאבן ירושלמית ( טיול אבן ובתים..) ולכל אחד מהם סיפור הקשור בעברה הקרוב של העיר.
תחילת הסיור בקרן הרחובות המלך ג'ורג' וקרן קיימת. בפינת הרחובות הללו ניצב לו בית הקרן הקיימת. את סיפורו תוכלו לקרוא על גבי השילוט המוצב במקום ועל כן נדלג במהירות לנקודה "האמיתית" הראשונה. זו מצויה ברח' קרן קיימת 8 בבית המכונה "ראש רחביה". זה גם המקום להסביר את מקור השם רחביה. שניים אוחזים בטלית זו.
השופט גד פרומקין טוען שהיתה זו הצעתו לפי המקור התנכ"י "כי ירחיב ה' גבולך..". מנגד טוען אליעזר לוין שהיתה זו הצעת אביו דוד, על פי פסוק אחר "ויהיו בני אליעזר רחביה הראש ולא היה לאליעזר בנים". כך או אחרת, הבנין הראשון בסיורנו, בית ראש רחביה קשור בפסוק השני. בית זה שאליו נכנס מתוך הרחוב הראשי תוכנן כבר בשנת תרצ"ו (1936) והוא מאפיין את סגנון הבניה באותה התקופה.
ייחודו של המקום הוא במזרקת הזכוכית הניצבת בחצר בין הבתים.את המשך הדרך נעשה , במעלה הרחוב לעבר הגמנסיה העברית. חזיתו של הבנין כיום אינה זו מה שהיתה באותם ימים. אז, כיאה לבית ספר יוקרתי היה המבנה חד קומתי ולמדו בו בניהם של גדולי התקופה. עוד כמה עשרות מטרים ואנו בפינת הרחובות אוסשקין ואבן עזרא. מיד מבחינים בבית בעל חזית מעוגלת.
כאן עמד ביתו של איש העסקים שמחה אמב"ש ( אני מאמין באמונה שלמה). בחלקו התחתון של הבית מרכז מסחרי קטן, שכן היה זה בית שעמד בקצה השכונה ולא הפריע למהלך החיים התקין.. מכאן נרד ברחוב אוסשקין , נחלוף על פני בית הכנסת הנשיא שבו התפלל הנשיא בן צבי עד שנגיע לבית מספר 13. אבל גם אם נחפש טוב לא נמצא את הבית הזה. יש מספר 15, יש 11 ואין 13. ומעשה שהיה כך היה. מנחם אוסשקין שהיה ממנהלי הקרן הקיימת ואף רצה שהרחוב יקרא על שמו, מצא בכתובים כי המספר 13 מספר בלי מזל הוא. על כן בהוראתו לא הוסב אף בית ברחוב תחת הסיפרה 13. מכאן נפנה לבית יד בן צבי ברחוב אלחריזי. הכניסה אליו פתוחה בשעות היום ואת סיפורו של הבית וצריפיו השבדיים המפורסמים תשמעו במקום. ממול במספר 22 התגוררה דמות מעניינת בחיי המדינה בשנותיה הראשונות דב יוסף ששימש כשר האספקה והקיצוב .
הבית מזכיר מאוד סגנון ספרדי ים תיכוני והוא חריג בשכונה.( ראו בתמונה) מכאן שתי אפשרויות בפנינו. האחת לפנות לכיוון רחוב רמב"ן לחלקו המערבי עד לשכונת מעונות עובדים והאחרת לפנות לרחוב רמב"ן בחלקו הראשון לבית הראשון שהוקם עוד בשנת תרצ"ה (1935) בית ילין ברחוב רמב"ן 14. בסמוך גם עומדת עד היום טחנת הרוח של רחביה אשר נבנתה באמצע המאה הי"ט. גם היא כטחנה במשכנות שאננים חדלה לפעול בשלב מסוים ואולם עד היום היא אחד מסמלי התקופה והשכונה.
לא הרחק משם דגם בית שני שהפך במרוצת השנים לסמל תיירותי בירושלים, בצמוד להיכל הספר במוזיאון ישראל, ירושלים. אבנים( קטנות..) ובית אחד גדול שהיה פעם.
תהליך העברת הדגם שהיה בזמנו לפני עשרות שנים במלון הולילנד בעיר, והצבתו מחדש ארך מספר חודשים. היה זה מבצע מורכב בראשותו של צוות אנשי מקצוע מיומנים אשר הוכשרו לביצוע העבודה ומסיימים אותה בימים אלה. הדגם הועבר לאחר שפורק בעזרת מכשור משוכלל ומסורים זעירים ל-1000 חלקים. אלה הועברו בזה אחר זה למתחם החדש , הוצבו ברחבת בטון שהוכשרה במתחם והורכבו במקום בשיטת הלגו. כבמעשה פסיפס שולבו החלקים אחד לאחד כשהאחרון שהוצב במקומו היה מבנה בית המקדש והעזרות שמסביבו.
הדגם, משתרע על פני 2000 מטרים מרובעים והוא משחזר בקנה מידה של 1:50 את מראה העיר ירושלים בשנת 66 לספירה, אז הגיעה העיר לשיא גודלה והתפתחותה והשתרעה על שטח של כ-1,800 דונם. באותה שנה פרץ המרד הגדול ברומאים, אשר בסיומו חרבו המקדש והעיר.
הדגם מוצב במרכזו של המתחם במוזיאון ישראל שיחד עם היכל הספר, משלימים את הימוד ההיסטוריה של ימי בית שני. מאז 1965 היכל הספר הוא משכנם של המגילות הגנוזות בנות אלפיים השנים. מגילות שנתגלו באזור מדבר יהודה, ובכללן כתבי היד העתיקים ביותר של התנ"ך. בהיכל הספר מוצגים כתבי-יד נדירים מאוחרים יותר של ספר הספרים כדוגמת "כתר ארם צובא". לצד הכתבים מוצגים ממצאים ארכאולוגים מחורבת קומראן.
מנהרה תת קרקעית יוצאת מרחבת היכל הספר אל גבעה סמוכה עליה מוצב הדגם.
בביקור במקום נחשפים בפנינו סיפור צמיחתה של כת קומראן וסיפור המגילות, כל אלה בעזרת סרט עלילתי דוקומנטרי, מדריך קולי אינפורמטיבי ומדריך קולי מומחז, ותצוגה של פריטים ארכאולוגיים על רקע ירושלים והמקדש בשלהי הבית השני. בחג הסוכות, אחד מימי העליה לרגל לירושלים נדבך חשוב לבקר בו.
מהעבר השני בעיר העתיקה- אבנים שמספרות סיפור נוסף. מוזיאון חצר היישוב הישן.
בבניין אבן ישן בן כ-500 שנה בו נולד לפי המסורת האר"י ובו אף בית הכנסת של אור החיים הקדוש בקומתו העליונה תערוכות נפלאות.
המוזיאון מאפשר הצצה נדירה על הווי החיים של אנשי הישוב הישן בירושלים. איך אמרנו? אבנים ובתים.
מבעד לחפצים עולה סיפורם של בעליהם -על נישואין ולידה, על שמחות ועצב, על התמודדות יומיומית עם קשיי החיים, ההסתפקות במועט והאמונה בבורא עולם.
נציין 3 תערוכות שמוצגות עכשיו.
בתקווה להתראות בקרוב - סיפורם של שבויי העיר העתיקה
התערוכה 'בתקווה להתראות בקרוב' מספרת את סיפורם של שבויי העיר העתיקה באמצעות מכתבים, קטעי יומן , תצלומים ,ועוד.
מבעד לשורות הנכתבות משתקפים עוז הרוח והתושייה כנגד כל הקשיים והשמחה על הקמת מדינת ישראל. מרתק ומעניין מאד.
תערוכה נוספת היא כיסויי חלה
כיסויי החלה הרקומים ביד נעשו על ידי האישה לצורכי ביתה, לעתים כחלק מתהליך חניכתה והפיכתה לאשת איש. בכיסויי חלה רקומים אלה המסר המועבר אישי יותר ומבטא את רחשי לבה של הרוקמת. אפשר למצוא רחשים לאומיים כדוגמת השיבולים או תקווה לאחרית הימים והגעת הגואל בדגם הלווייתן.
תערוכה נוספת ברוח הימים היא אגרות לשנה טובה.
והיכן לנים? אז גם כאן הלכנו להיסטוריה. בונה ירושלים המתחדשת משה מונטיפיורי ולידו מלון אייל.
במרכז העיר מלון מונטיפיורי- שהינו שהוא מלון בוטיק ייחודי.
ראשית השם המחייב. כיאה לשמו של שר המושבות הבריטי סר משה מונטיפיורי ש'בנה הרבה בתים בארץ ישראל' כלשון השיר, המלון מדבר בעד עצמו.
לובי מרווח, חדר אירועים וישיבות פרטי, סוויטה מפנקת בקומה נפרדת אינטרנט אלחוטי בחינם ועוד.
במלון מוגשות ארוחות מפנקות ומגוונת, (האוכל משותף לשני מלונות רשת סמארט הוטלס כשאחיו התאום הוא כאמור, מלון אייל בפתחה של נחלת שבעה שגם הוא קשורה למונטיפיורי וליציאה מן החומות).
ייחודם של המלונות הוא במחיר השווה לכל נפש- 3 ארוחות בשבת בשני המלונות, כשצוות המלון בדלפק הקבלה זמין במשך 24 שעות ביממה, ומציע מידע תיירותי שימושי וארגון סיורים בעיר. מיקומם של המלונות נפלא. בלב העיר בסמוך לרוב מוקדי התרבות הפנאי והדת בעיר - מדרחוב בן יהודה המפורסם, שוק מחנה יהודה, בית הכנסת הגדול, העיר העתיקה, הסינמטק, תיאטרון ירושלים, תיאטרון החאן, כיכר ציון , כיכר ספרא, נחלת שבעה ורחוב יפו ושאר אתרים היסטוריים.
במונטיפיורי 48 חדרים חדישים מודרניים ומעוצבים ובמלון אייל במסגרת המחשבה שמאחורי רשת המלונות החכמים, מלון אייל מציין איכות ושירות באמצעות השקפה ירוקה: ההשקעה בעיצובים אקולוגיים הגבילה את הבזבוז והשימוש באנרגיה, ורהיטי המלון עשויים מחומרים טבעיים וממוחזרים. המאמץ האקולוגי הוא צעד נוסף שבו השקיעה רשת המלונות החכמים, מתוך כבוד לסביבה והבטחה לשהות נוחה ונעימה לאורחיה.כשרות רבנות ירושלים.
רוצים עוד מונטיפיורי בירושלים?
נחזור לראשית ההתיישבות החדשה בבירת ישראל כשכמה מבני הקהילה הספרדית שחיו ברובע היהודי בעיר העתיקה בירושלים יצאו ממנה בשנת 1882. הם השתתפו בבנייתה של ירושלים המודרנית בשכונת 'אהל משה', על שמו של איך לא ?השר משה מונטיפיורי, בסמוך לשוק מחנה יהודה.
לפני מספר שנים, לקראת ציון 120 שנה להקמת השכונה, אספה דבורה אבידן מהמנהל הקהילתי 'לב העיר' כ-450 תמונות מ-35 משפחות ותיקות, והחליטה, יחד עם נירית שלו-כליפא, ליצור באמצעותן תערוכה פתוחה. לפרוייקט התיעודי נרתם מר עוזי הלוי, שהקדיש את תרומתו לזכר סבו, הרב בנימין הלוי זצ"ל, שהתגורר בשכונה.
בשלב זה ניתן לראות 37 תמונות ברחוב המוביל לבית הכנסת 'אהל משה'.
כמו כן נתלה שירו של אלישע פורת 'פחיתה', המתאר את התמעטות הדורות. בכניסה לשכונה ניתן למצוא מפה הממקמת את התמונות לפי רחובות, בעיקר ברחוב אוהל משה וברחוב הגלבוע. אבנים ובתים בירושלים בימי הסתיו וחג הסוכות.