שנה אחרי ה-7 באוקטובר פרסם מגזין ה"טיים" האמריקני את תמונתה של מייה שם, ששוחררה משבי חמאס, יחד עם אימה ואחותה.
על השער נכתב: "שנה אחת אחרי: החיים לאחר טבח ה-7 באוקטובר".
קרן שם, אימה של מייה, סיפרה בכתבה: "עדיין לא חזרנו לחיים נורמליים כי תהליך השיקום ארוך. היא צריכה לעבור עוד ניתוחים, וגם ההחלמה הרגשית. אני לא יודעת כמה שנים זה ייקח. ובגלל המציאות המורכבת בישראל, החטופים, המלחמה, החיילים - לא באמת אפשר להחלים. בגלל הטראומה שמיה עברה ושאני עברתי, הטריגרים תמיד מסביב. אין חיים נורמליים, והחיים לפני ה-7 באוקטובר הם לא החיים אחרי ה-7 באוקטובר. עדיין לא פיתחנו שגרה וסגנון חיים חדשים כי אנחנו עדיין בתהליך של החלמה".
"החיים חזרו לשגרה, אנשים חזרו לעבודה. ככה זה, זה דבר טבעי. אבל חשוב להבין ש-101 חטופים עדיין נמצאים במנהרות בעזה. זה מצב בלתי נתפס עבור החטופים ומשפחותיהם. העולם לא יכול להמשיך כרגיל כל עוד יש עדיין אנשים שם", הוסיפה.
סיגי כהן, אימו של אליה החטוף בעזה, אמרה בראיון לטיים: "את תחושת הגעגוע אליו אי אפשר לתאר. והעובדה שעבר כל כך הרבה זמן ואנחנו עדיין לא יודעים כלום היא מתסכלת וכואבת מאוד. אליה הוא אדם שמח מאוד שאוהב את החיים ויש לו הרבה מאוד חברים. הוא הלך לרקוד, הוא היה אזרח שלא עשה שום דבר. הוא צריך לחזור הביתה והעולם צריך לגנות את המעשה הזה ולבקש ולדרוש שהוא וכל החטופים יחזרו הביתה".
"יש לי אמונה. אני יכולה להרגיש שאליה חי. הוא נחטף חי ואני מאמינה שעד עכשיו הוא עדיין חי. ויש לי אמונה שבעזרת השם הוא יחזור אלינו בקרוב. האמונה מחזקת אותי ונותנת לי את התקווה שהוא יחזור אלינו בקרוב", סיכמה.