הפיגוע בגבול ירדן ביום שישי האחרון הוא אחד מרצף אירועים המעידים על הסלמה בגבולנו הארוך ביותר ואולי הבלתי מוגן ביותר. המזרחן פרופ' אלעד בן דרור, איש המחלקה למזרח תיכון באוניברסיטת בר אילן, מתייחס בראיון לערוץ 7 למתיחות בגבולנו המזרחי.
"מדובר ב-309 קילומטרים של גבול שבחלקו פרוץ ללא גדר", מזכיר פרופ' בן דרור. "מאז ההשבעה באוקטובר אנחנו רואים גם התלהטות של יצרים ברחוב הירדני, הפגנות ענק ותמיכה בפלשתינים, וגם את החדירה הזו שהייתה ועוד קודם לכן גם את האירוע הקשה במעבר אלנבי ויש גם דברים שאנחנו לא רואים".
פרופ' בן דרור מציין כי בחינה של מכלול הנתונים מלמדת על לחץ איראני של ממש מתוך רצון של ממשל האייטולות להיות מעורב יותר במתרחש בירדן. "ירדן היא יעד נחשק מבחינת איראן. מכיוון שברצועת עזה איראן כבר לא יכולה להשפיע היא עוברת לזירה של יהודה ושומרון, וזה עניין הברחות האמל"ח".
לשאלתנו אם מדובר בשאיפה איראנית להפלת שלטונו של המלך הירדני או רק לזריעת כאוס בממלכה, אומר פרופ' בן דרור "גם וגם", ועם זאת מוסיף ומעיר כי "להפיל את המלך זה נראה כחזון רחוק. אמנם יש סדקים בממלכת ירדן יש עליה של הכוחות האיסלאמיים וראינו ניצחון חסר תקדים של המפלגה האיסלאמית, אבל מצד שני קשה להניח שיקרה בירדן החזון הזה של שיכפול ההצלחה האיראנית בעיראק עם מיליציות, כי מעבר לזה שיש שם שלטון יציב באופן יחסי, יש שם רוב סוני. אין בירדן מיעוט שיעי שאפשר להתבסס עליו ולחדור דרכו, אבל אפשר לנסות ולעודד הברחת אמל"ח ולהציף את יהודה ושומרון ולהפעיל השפעה כזו או אחרת על ציבורים פחות נאמנים לממלכה שרוצים להצטרף למאבק".
על יחסו של המלך לתופעה הגוברת בארצו, אומר פרופ' בן דרור כי "התופעה מאוד מטרידה את המלך. שירותי הביטחון הירדניים נחשבים לטובים ויעילים ופועלים בעניין". האתגר עבור המלך ואנשיו גדול במיוחד לנוכח העובדה שבצפון ארצו למעלה ממיליון וחצי פליטים סורים ומעט עיראקיים. האיראנים פועלים במרץ להחדרת גורמים פרו איראנים לירדן דרך אותם פליטים שמגיעים מסוריה, שם איראן שולטת באופן משמעותי. המציאות הזו מעסיקה מאוד את המלך.
מוסיף בן דרור ומעיר כי הירדנים מודעים היטב לכך שבעוד ישראל תכה בלבנון בסוריה ובעזה, היא לא תעשה זאת בירדן. לשם מטוסי חיל האוויר הישראלי לא יגיעו ושם הם לא יפציצו ומשום כך מדובר בשטח גדול המהווה פוטנציאל משמעותי לקידום האינטרסים האיראניים בגבולה המזרחי של ישראל. "בחינה של המפה מעלה שמדובר ביעד אטרקטיבי ביותר עבורם".
"מול המציאות הזו אנחנו יכולים להתחזק בהגנה ובמערכת היחסים שלנו עם ירדן", אומר פרופ' בן דרור ומפרט כמה מהאמצעים ההגנתיים שבהם פועלת ישראל, ואלה כוללים הקמת גדרות, עיבוי האמצעים הטכנולוגיים, חישופים של עישבייה בדומה לאופן בו נהגה ישראל ברצועת עזה, חיזוק כיתות הכוננות ועוד. "הבעיה היא שישראל מתוחה כבר בשבע זירות פעילות בוערות וצריך להקצות עוד כוחות להגנה, וזה קשה".
באשר ליחס הישראלי לירדן סבור בן דרור כי על ישראל לשקם את מערכת היחסים שכעת היא רחוקה מלהיות מיטבית. בהקשר זה ניתן לפעול מול האמריקאים לקידום הכלכלה הירדנית המצויה במשבר של כשלושים אחוזי אבטלה. בהקשר זה מזכיר פרופ' בן דרור כי ירדן שותפה לסיוע לישראל ביירוט טילים וכטב"מים.
על היחסים המורכבים בין ישראל לירדן, יחסים בהם בגלוי מקפידה ירדן הרשמית לבקר ולפעול נגד ישראל בעוד מאחורי הקלעים נשמרים יחסים טובים בין הממשלים, סבור פרופ' בן דרור כי "החטא הקדמון הישראלי היה לאפשר מערכת יחסים כפולה כזו, מאז שנות 1999-2000 כשעלה המלך עבדאללה לשלטון. כשאבא שלו היה בשלטון מערכת היחסים הייתה חמה והוא ראה את השלום עם ישראל כיעד חשוב. הבן שלו רואה את הדברים בצורה אחרת לגמרי". לתפיסתו נכון היה שישראל תבהיר לירדן שלא מקובלת עליה מערכת היחסים הכפולה הזו שבה בגלוי הירדנים מכפישים אותנו במוסדות בינלאומיים, בפרלמנט וכיוצא באלה, ומצד שני מתקיימת מערכת יחסים חמה מתחת לפני השטח. "זה משהו שעדיף לומר בצורה ברורה שהוא לא מקובל עלינו. בעבר היה אפשרי לומר שלא נספוג רפש דיפלומטי. אם אתם רוצים להיות בני ברית, אז גם בגלוי. לא עשינו את זה במספר נקודות זמן". כעת אנחנו במציאות קשה ומורכבת הרבה יותר ובה עלינו לפעול, אומר בן דרור.