לדברי עינבר מדובר בשלב היכולת להעשיר אורניום וכן היא כבר עוסקת בהפרדת פלוטוניום, שלב שהיה הקשה ביותר בשלבי בניית הנשק הגרעיני וכעת, גם אותו הם עברו.

עינבר סיפר כי המידע הגיע למערב מדו"ח שאותו הכינו האיראנים עצמם לסוכנות לאנדרגיה אטומית היושבת בוינה. בעקבות הדו"ח הזה מנסה הסוכנות לחייב את איראן לאפשר בדיקות שוטפות של מתקני הגרעין שלה. יצויין כי על פי האמנות לאי הפצת נשק גרעיני, לא עברה איראן את הסף האסור מבחינה בינלאומית והשלב בו נמצאת איראן הוא שלב מותר על פי האמנה במידה ותוכיח איראן שהפיתוח הגרעיני שלה נעשה מתוך מגמות אזרחיות בלבד.

פרופסור עינבר הבהיר עוד כי דווקא היותה של איראן מדינה בעלת מרבצי נפט רבים וגדולים כעתודות אנרגיה, מציבה אותה במצב בו לא תוכל לטעון כי היא זקוקה לכמויות גדולות של אורניות מועשר לכורים גרעיניים שייצרו אנרגיה אחרת.

חשש מרכזי אותו הזכיר פרופסור עינבר בראיון הוא מסחף גרעיני שיהיה במזרח התיכון בעקבות הימצאותה של פצצה גרעינית בידיה של איראן. מדינות שכנות כעיראק ואחרות לא תוכלנה להחשות מול התעצמותה הגרעינית של איראן וגם בהן יתבצע נסיון מהותי ומהיר להשגת נשק גרעיני.

לשאלתו של עימנואל שילה אם ניתן לבלום את המירוץ האיראני להתחמשות גרעינית, טוען עינבל כי אכן ישנם מהלכים שניתן לבצע. בראש ובראשונה רצוי להביא לשינוי הממשל הפונדמנטליסטי במדינה, או לנסות ולפתות את המדענים בפרוייקט הגרעין. את המדענים הללו מכנה פרופסור עינבר כחולייה החלשה בכל תכנית גרעינית ואם תוצע להם הצעה טובה ייתכן וייעדיפו אותה על פני המשך עבודתם בפרוייקט.

באשר לתקיפה כדוגמת תקיפת הכור העיראקי מבהיר עינבר כי המלך שכזה הוא מסובך היום פי כמה שכן לקחי המהלך ההוא נלמדו במדינות ערב ולכן פרוייקט הגרעין האיראני מפוזר היום במספר מקומות המוסתרים ברחבי המדינה, עובדה שתצריך שילוב של תקיפה מהאוויר ותקיפה קרקעית. (ש)