האומץ לנצח

קואליציה של רשע

מיד לאחר הכניסה לארץ דרך נהר הירדן התחיל יהושע להלחם למען ירושת הארץ ולמיגור הרוע של הכנענים. כאשר שמעו על כך מלכי הצפון הם התאחדו בקואליציה של רשע כדי להגיע ולתקוף את עם ישראל (יהושע יא): "וַיֵּצְאוּ הֵם וְכָל מַחֲנֵיהֶם עִמָּם עַם רָב כַּחוֹל אֲשֶׁר עַל שְׂפַת הַיָּם לָרֹב וְסוּס וָרֶכֶב רַב מְאֹד. וַיִּוָּעֲדוּ כֹּל הַמְּלָכִים הָאֵלֶּה וַיָּבֹאוּ וַיַּחֲנוּ יַחְדָּו אֶל מֵי מֵרוֹם לְהִלָּחֵם עִם יִשְׂרָאֵל"

מי מרום הוא שטח מישורי בצפון הארץ, יש מזהים אותו עם הכפר מרון א-ראס שבדרום לבנון (יעויין בפירוש 'דעת מקרא' כאן). הנביא מתאר שהעוצמה הצבאית של האויב היתה אדירה ובנוסף היה לאויב גם אמל"ח 'שובר שוויון' - מרכבות ברזל וסוסים. נשק שבאותם דורות לא היה בידי ישראל ולכן היווה איום משמעותי.

אַל תִּירָא מִפְּנֵיהֶם

אל מול עוצמת מרכבות הברזל של האויב - ה' אומר ליהושע:

"וַיֹּאמֶר ה' אֶל יְהוֹשֻׁעַ אַל תִּירָא מִפְּנֵיהֶם כִּי מָחָר כָּעֵת הַזֹּאת אָנֹכִי נֹתֵן אֶת כֻּלָּם חֲלָלִים לִפְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת סוּסֵיהֶם תְּעַקֵּר וְאֶת מַרְכְּבֹתֵיהֶם תִּשְׂרֹף בָּאֵשׁ".

מכך שנאמר "אַל תִּירָא מִפְּנֵיהֶם", משמע שיהושע התיירא מפניהם (ראה: בראשית רבה עו, א) ואכן, הסכנה הקיומית לעם ישראל במלחמה זו היתה גדולה מאוד. עד כדי כך שחז"ל אומרים שזה היה אחד משלושה מקומות בהם נדרש סיוע א-לוהי מיוחד (בראשית רבה פא, ד):

"בשלושה מקומות נתכנסו עובדי כוכבים לעשות מלחמה עם בני יעקב ולא הניח להם הקדוש ברוך הוא… שלישית בימי יהושע, בקשו לרדוף ולא הניח הקדוש ברוך הוא להם".

יהושע הבין שהאיום הנשקף ממלחמה זו גדול לאין שיעור משאר המלחמות שנלחם, ולכן הוא מתיירא. כיצד אם כן מצליח הקב"ה לנסוך גבורה ועוצמה ביהושע?

בנוסף, יש לשאול מדוע הגיע הציווי "אֶת סוּסֵיהֶם תְּעַקֵּר וְאֶת מַרְכְּבֹתֵיהֶם תִּשְׂרֹף בָּאֵשׁ"? מה נשתנתה מלחמה זו מכל המלחמות?

האויב כבר מנוצח

כדי לענות על שאלות אלו נתבונן בדברי פירוש "לב אהרן", שכתב רבי אהרן אבן חיים, מחכמי מרוקו לפני כארבע מאות שנה. הלב אהרן מסביר שהוא חשש שאולי לא היו לו מספיק זכויות לנצח את האויב, כי מול העוצמה של האויב נדרשו כאן לכאורה ניסים על טבעיים להכריע אותו. אך ה' ענה לו שאין צורך בניסים גלויים, כי האויב אינו עוצמתי כמו שנראה וניתן לנצח אותו בדרך הטבע. לכן יהושע נלחם ע"י תחבולה, אומץ וגבורה ומנצח בדרך הטבע.

"אל תירא מפניהם - שראה יהושע כי זאת המלחמה גדולה ממלחמת חמישה מלכים, להיות בה הטבעיות חזק, וכפי זה יצטרכו זכות גדול לשדד [=לשנות] הטבע... ולזה חשב יהושע שמא לא הגיע זכותם לשדד הטבע… לזה אמר לו האל יתברך 'אל תירא'".

ה'לב אהרן' מוסיף ומסביר לפי זה את הציווי לשרוף את המרכבות ולעקר את הסוסים: ה' רוצה להמחיש לעם ישראל שהאויב נראה נורא מבחוץ אך למעשה הוא חלול מבפנים. הסוסים נראים כביכול אימתניים, אך הם באמת כבר מנוצחים וחסרי עתיד בארץ ["עקרים"]. המרכבות נדמות כבלתי מנוצחות, אך הן באמת כבר שרופות באש, ואם כן, המילים "אֶת סוּסֵיהֶם תְּעַקֵּר וכו' " אינן רק ציווי, אלא גם גילוי והבטחה. ובלשונו:

"אינו אלא יעוד שיעדם והבטיח אותם, לומר כי עם היות כי 'סוּס מוּכָן לְיוֹם מִלְחָמָה', עם כל זה 'וְלַה' הַתְּשׁוּעָה' (משלי כא, לא)".

מתקפת מנע

יהושע הפנים שהקב"ה יסייע לנו בכל מצב ואין להתיירא אפילו מהאויב האימתני ביותר, אולם אין הכוונה שהוא יושב בחיבוק ידיים ומחכה לנס. יהושע והעם יוצאים למתקפת מנע דרמטית: לאחר צעידה ארוכה הם מפתיעים את האויב בשטחי הכינוס ומכריעים אותו:

"וַיָּבֹא יְהוֹשֻׁעַ וְכָל עַם הַמִּלְחָמָה עִמּוֹ עֲלֵיהֶם עַל מֵי מֵרוֹם פִּתְאֹם וַיִּפְּלוּ בָּהֶם. וַיִּתְּנֵם ה' בְּיַד יִשְׂרָאֵל וַיַּכּוּם וַיִּרְדְּפוּם עַד צִידוֹן רַבָּה וְעַד מִשְׂרְפוֹת מַיִם וְעַד בִּקְעַת מִצְפֶּה מִזְרָחָה וַיַּכֻּם עַד בִּלְתִּי הִשְׁאִיר לָהֶם שָׂרִיד. וַיַּעַשׂ לָהֶם יְהוֹשֻׁעַ כַּאֲשֶׁר אָמַר לוֹ ה' אֶת סוּסֵיהֶם עִקֵּר וְאֶת מַרְכְּבֹתֵיהֶם שָׂרַף בָּאֵשׁ".

הכרעת האויב בפתאומיות, היתה תחבולת מלחמה מצידו של יהושע "וַיָּבֹא יְהוֹשֻׁעַ...פִּתְאֹם", וה' דאג לכך שהתחבולה תצליח והאויב יוכרע: "וַיִּתְּנֵם ה' בְּיַד יִשְׂרָאֵל". כגודל הגבורה והאומץ, כך גודל הסיעתא דשמיא (עיין כלי יקר לרבי שמואל לניאדו כאן, וכן שופטים א, יט).

בימים ההם בזמן הזה. כאשר דגל ישראל הונף על ידי חיילי צה"ל במארון א-ראס, אנו הולכים לאורו של יהושע בן נון בדרך לניצחון מוחלט בעזרת ה'.

תודה לידידי הרב מאיר האיתן על העזרה בכתיבת המאמר וליטוש הרעיונות.