אנרכיסטים החוצה

ההודעה שפרסמה דוברות המשטרה ביום ראשון השבוע נבלעה בשטף האירועים הדרמטיים השופטים את מהדורות החדשות בישראל, אבל לאמיתו של דבר היא מבשרת על מדיניות חדשה בסוגיה כבדת משקל, שהשלכותיה נוגעות גם ליחסים בין ישראל לארצות הברית ומדינות אירופה.

הסיפור החל בכך ששני אנרכיסטים תושבי גרמניה, "פעילים" בלשון הודעת המשטרה, חדרו בערב ראש השנה לחוות מעון בדרום הר חברון, שם התעמתו עם חייל שדרש מהם להזדהות והם סירבו לעשות זאת. כוח צבאי שהגיע למקום עצר את השניים והעביר אותם לטיפול משטרת ישראל. השניים, צעירים בשנות העשרים לחייהם, נעצרו לחקירה ביחידה המרחבית ש"י ומעצרם הוארך בבית המשפט. במהלך חקירתם נמצאו במכשירי הסלולר שלהם פרסומי הזדהות ותמיכה בארגון הטרור חמאס.

אלא שהפעם הסיפור לא נגמר בשיטת הדלת המסתובבת, סגירת תיק מחוסר עניין או כל גרירת רגליים אחרת כנהוג בטיפול במפרי החוק הזרים. במקרה הזה, עם תום החקירה גורשו השניים מישראל לצמיתות דרך מעבר אלנבי, והמשטרה אף הודיעה כי יבוצע הליך למניעת כניסתם לישראל בשנית.

"משטרת ישראל תפעל לאפשר את חופש המחאה והביטוי, אך לא תאפשר הפרת החוק, הסדר הציבורי והפרעה לכוחות הביטחון בפעילותם המבצעית", חתם הדובר חגיגית בסיום ההודעה. הכרזה נכונה ללא ספק, אלא שעד היום יישומה היה כמעט תיאורטי ככל שהדברים נגעו לפרובוקטורים מבחוץ ולא לנערי גבעות.

שינוי המדיניות הזה נזקף במידה רבה לזכות חבר הכנסת צבי סוכות, שמאז פרוץ המלחמה הוביל בוועדת המשנה לענייני איו"ש בראשותו תהליך של מעקב אחרי אותם פרובוקטורים, הן אלה שמגיעים לכאן מארצות הברית ומאירופה, והן אלה שהם אזרחי ישראל עצמה, ואכיפה בשטח. בהמשך נרתם לעניין גם השר לביטחון לאומי, איתמר בן גביר, שהדריך את ימ"ר ש"י במשטרה להיכנס לעובי הקורה ולטפל בעבריינים הללו בכל חומרת הדין.

מייצרים כותרות בעולם

יש אולי מי שירים גבה ויתהה האם טיפול באנרכיסטים הללו הוא נושא בוער שראוי לאגם אליו משאבים בשנה של מלחמה בכמה חזיתות. חבר הכנסת סוכות מסביר שככל שנחשף לנושא, התברר לו שהנזק שנגרם למדינת ישראל מאותם פרובוקטורים גדול בהרבה מסכסוך מקומי בין רועי צאן יהודים וערבים. "הנזק האסטרטגי הכי גדול למדינת ישראל היום מגיע מהחבורה הזאת", הוא טוען. "זה כולל את עצירת החימושים ואת תופעת הסנקציות על אזרחים ישראלים. בשיחות נתניהו־ביידן וגלנט־בלינקן תמיד מעלים מולנו את הנושא של אלימות מתנחלים. זה הכול עבודה של החבורה הזאת, שעובדת פה קשה כדי ליצור מצג שווא בעולם. אנחנו בישראל פחות מודעים לזה, אבל הכותרות בניו יורק טיימס, ב־BBC, בכל כלי התקשורת הגדולים בעולם, ניזונות מהחומרים שהאנרכיסטים הללו מעבירים להם. הם לוקחים איתם כתבים מהעולם, מסתובבים איתם בכפרי יהודה ושומרון, מאכילים אותם בחומרים ובסיפורים, והרשויות שלנו לא נותנות שום מענה נגדי לכך. כך אותם אנשים, שחלקם ממש גרים בשטח, יוצרים מציאות. הם מחוללים את הפרובוקציה, מתעדים ומפיצים אותה, וזה הופך לעובדה. ריכוז הפעילות שלהם הוא בבקעת הירדן ובדרום הר חברון".

איך זה עובד? השיטה פשוטה: האנרכיסטים מגיעים לרועי צאן או למתיישבים יהודים בשטח ומתחילים להציק להם ולהתגרות בהם בכוח, בתקווה שמישהו מהם יאבד את סבלנותו ויגיב בתוקפנות. זה הרגע שבו המצלמות נשלפות והעולם מקבל את תמונת התוקף והקורבן על פי אותם פעילים ממומני האיחוד האירופי. כך הם גם מובילים ערבי להשתלט על שטח מרעה של יהודי, ודרישתו המוצדקת לקבל בחזרה את השטח מתועדת ומוצגת ככובש קולוניאליסט שרומס את היליד הערבי המדוכא. אירועים כאלה הובילו לסנקציות על שורה של תושבי חוות ביהודה ושומרון שמעולם לא נחשדו בשום מעשה פלילי של אלימות, אבל את העונש הבין־לאומי קיבלו בלי יכולת להתגונן. הפרובוקציות מכוונות גם כלפי חיילי צה"ל, באותה שיטה: התגרות, צילום חייל שמאבד עשתונות, ומכאן המציאות של "החיילים המתעללים" כבר הובנתה.

בשבועות הראשונים למלחמה זיהה סוכות מה תופס את כותרות כלי התקשורת הגדולים בעולם: לאו דווקא הטבח המחריד ביישובי העוטף או מלחמת הקיום של ישראל בחמאס הנאצי בעזה, אלא גיבובי "אלימות מתנחלים". "ריבונו של עולם", הוא תפס את ראשו בתדהמה, "איך זה ייתכן?! הרגע רצחו פה יותר מאלף יהודים, ועל זה אין כותרת ראשית בוושינגטון פוסט". "הבנתי שהם פשוט עובדים בזה", מכוון סוכות לאנרכיסטים הזרים, "והתחלנו לעבוד כדי למגר את התופעה".

ראשית, היה צורך לכנס את כל הגורמים והרשויות הרלוונטיים לנושא ולקבל מהם תמונת מצב. בדיוני ועדת המשנה לענייני איו"ש השתתפו נציגי משרד הפנים, רשות האוכלוסין וההגירה, צה"ל, המשטרה, משרד התפוצות ומשרד הרווחה ועוד. איך למשל קשור לעניין משרד הרווחה? מתברר כי עד לאחרונה משרד הרווחה היה מוסמך להעניק אשרת כניסה (ויזה) לאזרחי מדינות זרות שביקשו להיכנס לישראל תחת הטייטל "ארגון סיוע". עם ויזה כזאת קשה מאוד היה לגרש אותם מהארץ, שכן היה צורך להוכיח שאותו אנרכיסט אינו פועל לסיוע לרווחתם של הפלשתינים. אלא שבפועל ברור שהללו פגעו יותר ברווחת היהודים מאשר דאגו לרווחת הפלשתינים. משרד הרווחה הודה כי אין לו כלים לעקוב ולמדוד מי באמת פעיל סיוע, ולכן הוא מפסיק לתת ויזות מסוג זה.

מתחילים לראות תוצאות

כעת רשאים האנרכיסטים להיכנס רק תחת ויזת תייר, שהיא קלה בהרבה לטיפול ואכיפה: עבירה פלילית או מעשה עברייני יספיקו כדי להוות עילה לגירושם מהארץ. כאן, גילה סוכות, קיימת בעיה נוספת: אין מי שעוקב אחרי אותם אנרכיסטים ואוסף עליהם מידע מפליל, ולכן הם ממשיכים בפעילותם באין מפריע בלי שום אכיפה שמאיימת עליהם. גם כאן, בלי לייגע בפרטים, ידם של שופטי בג"ץ במעל.

מי שפעלו בתחום איסוף המידע באופן יותר אינטנסיבי היו לא רשויות המדינה אלא דווקא גופים אזרחיים. אלא שהללו לא ניחנו במשאבים מספיקים, ולכן התוצאות מינוריות. אומנם, מודה חבר הכנסת סוכות, המידע שקיבל מהגופים האזרחיים הללו שימש בינתיים את גורמי האכיפה והוביל לגירושם של כמה פעילים. אבל המהפכה הגדולה היא כאמור כניסתה של יחידה החקירה העילית של מחוז ש"י לעניין. בהוראת השר לביטחון לאומי החלו בלשי וחוקרי היחידה לעסוק גם באיסוף מידע על אותם אנרכיסטים, מה שהוביל די בקלות להשגת מידע מרשיע נגדם שמהווה מסלול ישיר לטיסה אל מחוץ לגבולות ישראל.

כעת, פחות משנה מאז החלה ועדת המשנה לענייני איו"ש את הדיונים, המעקב והנעת הפעילות בשטח, ניתן כבר להצביע על תוצאות: 11 אנרכיסטים זרים גורשו מהארץ, ו־18 קיבלו צווי הרחקה מינהליים מאזורי החיכוך שבהם הם פועלים. תוצאות מרשימות בהשוואה למדיניות שהונהגה עד היום, ולדברי סוכות גם נותנות אותותיהן במובן חשוב נוסף: "המשמעות היא שכיום יש פחות פעילים רדיקליים באזור הר חברון. חלקם גורשו או הורחקו, והאחרים הבינו את המסר ופשוט הורידו פרופיל".

מבחינתו של חבר הכנסת סוכות זו רק ההתחלה. על שולחנה של הוועדה עלו הצעות לשימוש בכלי אכיפה נוספים כדי למגר את התופעה וליצור הרתעה. למשל, שימוש מיידי בצווי שטח צבאי סגור בכל אזור חיכוך, שלא יאפשרו לפרובוקטורים לשהות בו. הצעה נוספת היא להוציא נגדם צווי מעצר מינהליים, כפי ששב"כ יודע לעשות כשמדובר במי שלדעתו הוא "גורם מתסיס" ביהודה ושומרון. עדיין יש דרך לא קצרה כדי לממש את כל הרעיונות ולגייס אליהם את גורמי האכיפה הרלוונטיים, אבל סוכות אופטימי: "במערכת מתחילים להבין את המשמעות האדירה של הדבר הזה".

לתגובות: Hagitr72@gmail.com