הרבה מנהיגים בין־לאומיים הצליחו לעורר זעם בשל העמדות שהפגינו בזמן המלחמה, אבל נראה שאף אחד לא הצליח לעורר את חמתה של המערכת המדינית בכלל ושל ראש הממשלה נתניהו בפרט כמו עמנואל מקרון, נשיא צרפת. מקרון קרא בסוף השבוע החולף לא לספק לישראל נשק שישמש אותה למלחמה בעזה או בלבנון. בריאיון לרשת הרדיו France Inter טען נשיא צרפת שכיום עדיף לחזור לפתרון מדיני ושיש להפסיק את העברות הנשק לישראל מחשש שהוא ישמש ללחימה. הוא ציין כי ארצו אינה מספקת נשק לישראל.
ראש הממשלה נתניהו, שנשא הצהרה במוצאי השבת, ייחד פרק מיוחד בנאומו למקרון. "בזמן שישראל נלחמת מול החזיתות השונות באיראן, כל המדינות המערביות צריכות לעמוד איתנות לצד ישראל. הנשיא מקרון, כמו מנהיגים אחרים במדינות המערב, קוראים עכשיו לאמברגו נשק על ישראל. האם איראן מטילה אמברגו על החות'ים, על חיזבאללה ועל חמאס ועל שאר הפרוקסי - כמובן שלא. מבצעי הטרור עומדים יחד. אבל מדינות שכביכול מגנות את הטרור ומתנגדות לו, מטילות אמברגו על ישראל. איזו בושה. ישראל תנצח איתכם או בלעדיכם - הבושה שלכם תהדהד הרבה אחרי שננצח", הוסיף נתניהו.
שיחה קשה בין נתניהו למקרון
בארמון האליזה ניסו מיד להוריד את גובה הלהבות וטענו כי "צרפת השתתפה בהגנה על ישראל בשתי המתקפות של איראן, והיא הידידה הבלתי מעורערת של ישראל. דבריו של נתניהו מוגזמים ולא קשורים לידידות בין צרפת לישראל".
כשהבינו בצרפת שהדברים של מקרון יוצרים משבר שעלול להרחיק את צרפת מעיסוק בנושא הלבנוני שבו היא מעורבת, מיהרו לתאם שיחה בין מקרון לנתניהו. גם בשיחה הזאת בלטו בעיקר חילוקי הדעות. מקרון התעקש כי "משלוחי נשק, הארכת המלחמה בעזה והרחבתה ללבנון - לא יספקו לישראל את הביטחון שהיא מייחלת לו". נתניהו השיב כי "כפי שאיראן תומכת בכל חלקי ציר הטרור האיראני, כך מצופה מידידי ישראל לעמוד מאחוריה, ולא להטיל עליה מגבלות שרק יחזקו את ציר הרשע האיראני. פעולות ישראל נגד חיזבאללה יוצרות הזדמנות לשינוי המציאות בלבנון לטובת היציבות, הביטחון והשלום באזור כולו". ארמון האליזה הגדיר את שיחת נתניהו ומקרון "כנה". בלשכת נתניהו העדיפו שלא להגדיר אותה כלל, העדפה שמעידה על הכעס הגדול כלפי הצרפתים והמהלך של הנשיא.
אגב, צרפת הכאיבה לישראל היטב לפני שלושה חודשים, כשמנעה מישראלים לבקר בתערוכת הנשק היוקרתית "יורוסטארי" שנערכה במדינה. בית המשפט לענייני מסחר בצרפת ביטל את ההחלטה וקבע היא מפלה ויש בה משום צעד פלילי, אבל הנזק לחברות הישראליות שיכלו להיכנס לתערוכה רק באיחור - נעשה.
מקרון הוא לא הראשון שהטיל אמברגו על ייצוא נשק לישראל. בחודש יוני נודע שהממשלה הבריטית הפחיתה דרסטית את היקף רישיונות ייצוא הנשק לישראל מאז תחילת המלחמה בעזה. מנתוני הממשלה הבריטית מכירות הציוד הביטחוני לישראל בתקופה שמאז 7 באוקטובר ועד לסוף שנת 2023 היו נמוכות ב־95 אחוז מהממוצע בשני העשורים האחרונים, ורשמו שפל של 13 שנים. צריך לזכור שמדובר בחודשיים בלבד.
בשנת 2022 מכרה בריטניה נשק לישראל בשווי כ־23 מיליון דולר, כולל נשק קל, תחמושת ורכיבים למטוסי קרב. ב־2017 עמד שווי הייצוא הביטחוני על כ־210 מיליון דולר. אם כן נראה שבריטניה הפחיתה ללא שום קשר את ייצוא הנשק לישראל לאורך השנים, או שישראל נזקקה לפחות נשק מבריטניה. אגב, שר החוץ הבריטי דייוויד קמרון הצהיר כמה פעמים שארצו לא תטיל אמברגו נשק על ישראל, ופרסום הנתונים העמיד אותו במבוכה. הבריטים השעו במלחמה 30 רישיונות ייצוא נשק מתוך 350 קיימים, ושוב הדגישו שלא מדובר באמברגו אלא באמצעי זהירות.
גם בגרמניה דווח על אמברגו נשק "שקט", אותו הכחיש הממשל הגרמני מכול וכול. עם זאת נתונים שפורסמו העלו כי מתחילת 2024 ועד סוף אוגוסט ייצאה גרמניה לישראל ציוד ביטחוני הגנתי בשווי 14 מיליון אירו - הסכום הנמוך ביותר מאז 2004. ירידה ניכרת נרשמה גם בייצוא של ציוד ביטחוני התקפי מגרמניה לישראל, כשהשנה נמכר ציוד כזה בשווי 32 אלף אירו, ואילו אשתקד בשווי של 20 מיליון אירו. כמו כן עלו טענות שגרמניה לא אישרה מאז מרץ אף בקשה לייצוא נשק מהמדינה לישראל. הגרמנים טוענים שהמצב שונה, ופרסומים שמערכות נשק מתקדמות נמכרו לקטאר במקביל להפחתת המכירות לישראל העמידו אותם במבוכה אמיתית.
גם קנדה, ספרד, בלגיה ואיטליה הטילו במלחמה אמברגו נשק נגד ישראל, אבל מדובר במדינות שהשפעתן נמוכה מאוד. מדוע? בואו נכניס את הדברים לפרופורציות. על פי נתוני מכון שטוקהולם למחקרי שלום, בין 2019 ל־2023, ארצות הברית החזיקה ב־69 אחוזים מהאספקה הביטחונית לישראל, גרמניה – ב־30 אחוז, ואיטליה - ב־0.9 אחוז. צרפת ושאר העולם סיפקו עשירית האחוז מתוך הייבוא הביטחוני של ישראל. כעת אפשר להוסיף נתון נוסף: ישראל היא הספקית הביטחונית השנייה בהיקפה של גרמניה (16 אחוזים), והשלישית בהיקפה של בריטניה (2.7 אחוזים).
ארצות הברית, שנתניהו התעמת עם נשיאה לאחר עיכוב משלוחי נשק, דווקא עמדה מאז תחילת המלחמה באופן מובהק לצד ישראל כידידתה הטובה ביותר. האמריקנים שברו בשנה האחרונה שיא של כל הזמנים בסיוע הביטחוני לישראל. דו"ח של אוניברסיטת בראון ברוד איילנד בשיתוף אוניברסיטת הרווארד העלה שהממשל האמריקני הוציא סכום של 18 מיליארד דולר בסיוע מאז פרוץ המלחמה לפני שנה - ומדובר על עד לפני כמה חודשים, עוד לפני פתיחת החזית הלבנונית. לצד הסכום הזה עוד 4.86 מיליארד דולר הועברו לטובת פעילות מוגברת של צבא ארצות הברית באזור, לרבות סיוע לצי האמריקני להתמודדות עם מתקפות החות'ים על ספינות מסחריות ופעולות נוספות שנועדו להגן על אינטרסים אמריקנים ובין־לאומיים במזרח התיכון. על פי הנתונים מאז שנת 1959 קיבלה ישראל סכום של 251.2 מיליארד דולר בסיוע צבאי מארצות הברית, והיא ניצבת במקום הראשון ברשימת המדינות שקיבלו סיוע צבאי מארצות הברית.
הסיוע האמריקני מאז פרוץ המלחמה בעזה כלל מימון צבאי, מכירת נשק, העברת נשק בשווי של לפחות 4.4 מיליארד דולר ממאגרים בארצות הברית והעברה של ציוד משומש. חלק ניכר מכלי הנשק האמריקניים שסופקו בשנה האחרונה לישראל היו אמצעי לחימה, לרבות פגזי ארטילריה ופצצות חודרות בונקרים שסייעו לישראל בחיסולים הממוקדים בעזה ובלבנון. גם פצצות חכמות ומונחות היו חלק מהסיוע האמריקני.
אינטרס לישראל חזקה במזרח התיכון
ד"ר יהושע קליסקי, חוקר בכיר במכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS), חושב שהצעד הצרפתי לא בהכרח ישפיע על ישראל באופן כלשהו. "מדובר באקט פוליטי שאין לו שום משמעות מעשית. הצרפתים שלטו בעבר בלבנון ובסוריה, והם רואים את עצמם כפטרונים של הלבנונים ורוצים לשמור על דריסת רגל במדינה. לכן הם עושים שרירים כביכול. האקט הזה מבטא אך ורק את הרצון של הצרפתים להיות גורם משפיע באופן כלשהו בלבנון. צרפת היא ספקית של רכיבים ולא של נשק והיא זניחה לגמרי, כך שביטחונית למהלך שלה אין שום השפעה".
ומה לגבי גרמניה ששמענו שמפחיתה את ייצוא הנשק אלינו, וכך גם מדינות אחרות?
"גרמניה מספקת פגזים לטנקים ותותחים וגם רכיבים חשובים. היא ספק רציני יותר מצרפת, והגרמנים פעלו באופן שקט יותר. האמברגו שלהם מתבטא להערכתי בעיכוב חתימה על חוזים, אבל לא באי מימוש חוזים קודמים. צריך לזכור שהגרמנים חתמו עם ישראל על חוזה לאספקת טילי חץ בהיקף של 14 מיליארד שקלים, כך שגם להם יש מה להפסיד", הוא מציין.
"קנדה היא גם ספקית זניחה לגמרי, לגבי איטליה זה קצת יותר רציני כי היא מספקת חלקי חילוף למטוסי האימון של צה"ל, אבל גם כאן יש הסכם תחזוקה ארוך טווח, ולכן ההשפעה נמוכה. ספרד לדוגמה החליטה על אמברגו נשק, אבל היא קונה מישראל בהיקף של פי מאות ממה שישראל קונה ממנה. אלה בעיקר צעדים פוליטיים, כי גרמניה וספרד יודעות שאם ישראל תטיל עליהן אמברגו, הן יסבלו יותר".
הצעד הצרפתי עלול להוביל עוד מדינות אירופיות להטיל אמברגו נשק על ישראל?
"באירופה זה יכול להוות רוח גבית, כי גם בריטניה הטילה סוג של אמברגו ועצרה 30 חוזים לאספקת נשק. עם זאת, מיבשת אנטישמית וחצי מוסלמית כמו אירופה אני לא מצפה להרבה. בסוף מדינות מערב אירופה לא רואות מספיק את הסכנה האסלאמית, ואילו מדינות המזרח מבינות אותה יותר לעומק".
ארצות הברית עלולה גם ללכת לכיוון דומה נוכח התבטאויות של חלק מהממשל הנוכחי?
"יש הבדל בין דיבורים למעשים. נכון שהאמריקנים באמת מדברים על הגבלה של מכירת סוגי נשק מסוימים לישראל, אבל הם סיפקו נשק לישראל לאורך כל המלחמה עם עשרות אוניות ומאות טיסות. כדאי לזכור שאובמה, שנחשב לנשיא שלא היה נוח לישראל, חתם איתה על הסכמי הסיוע הביטחוני הכי נרחבים והגביר את שיתופי הפעולה המודיעיניים. יש הבדל בין ההצהרות שלהם לבין ההבנה המדינית האמריקנית שישראל חזקה במזרח התיכון היא אינטרס מובהק שלהם".
להערכתך, לישראל יש פתרונות למהלכי אמברגו נשק?
"ישראל היא אחת מיצואניות הנשק הגדולות ביותר בעולם. היא ממוקמת במקום העשירי בכל העולם עם ייצוא נשק של למעלה מ־13 מיליארד דולרים בשנת 2023 ומייצאת את כל סוגי הנשק. זה מקטין את משמעויות השיח על אמברגו מאירופה. צריך גם לזכור את כושר ההמצאה והאלתור הישראליים, שבהחלט יכולים למצוא פתרונות למה שאין, וכיוון שאנחנו במלחמה כבר שנה אני בטוח שמי שאחראי לכך כבר נתן את דעתו בנושא", הוא אומר.
זעם בקהילה היהודית בצרפת
רות פינס־פלדמן, עמיתת מחקר במכון משגב לביטחון לאומי ואסטרטגיה ציונית ודוקטורנטית בבית הספר למדע המדינה, יחסים בין־לאומיים וממשל באוניברסיטת תל אביב, מתייחסת גם היא להחלטה הצרפתית. "עוד מראשיתה של המלחמה צרפת מנסה להגדיל את מעורבותה והשפעתה במזרח התיכון, והיא ניסתה לקחת חלק משמעותי יותר במאמצים להגיע להסדר בעזה ולעסקת חטופים. צריך לזכור שבמהלך השנה האחרונה, לצד הבעת התמיכה בישראל, צרפת הביעה תמיכה גם בפלשתינים וכעת, מאז ההסלמה בצפון, באזרחים הלבנונים. צרפת רואה את עצמה במידה מסוימת אחראית ללבנון, בשל הקשר ההיסטורי בין המדינות עוד מימי המנדט הצרפתי. הקשר הזה הוביל גם לקשרים כלכליים ותרבותיים בימינו. יש לזכור כי בצרפת חיים מאות אלפי לבנונים (קרוב ל־300 אלף על פי הערכות שונות), ויש ציפייה ולחץ פנימי בצרפת מצד ציבור זה".
אז למה לנקוט את הצעד הזה דווקא עכשיו ולא לפני כמה חודשים כמו מדינות אירופיות אחרות?
"הצעד מגיע כעת בין השאר בשל הלחץ הבין־לאומי הרב, גם מכיוונה של ארצות הברית, להגיע להפסקת אש ולהימנע מהרחבת המלחמה. שר החוץ הצרפתי בעצמו אמר שהצעד נועד לקדם הסכם הפסקת אש בין הצדדים ולסיים את המלחמה, בטענה שאי אפשר לקרוא לסיום המלחמה ובה בעת לספק נשק לישראל בעודה נלחמת. בראיית צרפת, לדבריו, לבנון עומדת בפני נקודת מפנה, והם מעוניינים למנוע מצב שלבנון כמדינה הופכת להיות כמו סוריה ואזרחי לבנון כמו התושבים בעזה".
האם הצעד הצרפתי יכול לגרום למדינות נוספות, שמתלבטות אם להטיל אמברגו, לעשות צעד דומה?
"זה מתכתב עם המגמה הכללית שבה האיחוד האירופי ומדינות נוספות באירופה, כמו אירלנד, נורבגיה, ספרד ובריטניה, מבקרות רבות את ישראל וקוראות לנקיטת צעדים חד־צדדיים מולה, במטרה להביא להפסקת המלחמה".
האם אנחנו צריכים להיות מודאגים מצד ארצות הברית? מצד אחד קיבלנו מהם המון במלחמה, ומצד שני קמלה האריס מדברת אחרת.
"אני מעריכה כי החודש הקרוב לקראת הבחירות בארצות הברית יביא להפעלת לחצים גדולים יותר על ישראל להרגעת הרוחות ולהגעה לסיום המלחמה בכל הזירות. זהו אינטרס אמריקני מובהק במיוחד נוכח מצבה של קמלה האריס בסקרים והביקורת הפנימית הגוברת על ממשל ביידן. האריס אומנם מחויבת לביטחונה של ישראל, אבל בהתאם לפרשנות שלה, כפי שצרפת טענה שהיא מטילה אמברגו נשק על ישראל, 'למען ביטחונה של ישראל'", היא אומרת. "האמריקנים לא רוצים לראות את ארצות הברית נגררת למלחמה אזורית כוללת בגלל המלחמה בעזה. הזיכרון הלאומי האמריקני כאוב ממלחמת עיראק השנייה ומאפגניסטן, וממשל ביידן יפעל נמרצות במטרה למנוע זאת. במיוחד אם ממשל ביידן לוקח בחשבון שבעוד חודש טראמפ עשוי לחזור לבית הלבן ולנקוט מדיניות שונה".
טראמפ יעשה את זה אחרת לדעתך?
"טראמפ ינהל את הדברים אחרת. הוא יחתור לסיום המלחמה, אבל הדרך שבה יעשה זאת תהיה שונה. טראמפ ואנשים שמזוהים איתו, בדומה לישראל, רואים באיראן גורם שמניע ומממן את הטרור במזרח התיכון וגורם שמערער את היציבות באזור. אני מעריכה שממשל טראמפ, שרואה באיראן גרעינית סכנה גדולה ואף קיומית לישראל, ינקוט גישה של השגת הפסקת אש ממקום של עוצמה וחוזק. זו תפיסה שאומרת שראשית יש לתת מכה חזקה או לפחות לאיים בצורה שתביא את היריב לבקשת הפסקת אש, ואז לפנות לדיפלומטיה, ולא לפנות לדיפלומטיה כאמצעי למניעת המכה החזקה והפעלת הכוח".
זווית מעניינת נוספת שלא זכתה לסיקור נרחב במיוחד היא התגובה של הקהילה היהודית בצרפת, שזעמה על הצעד של הנשיא מקרון. יהודי המדינה זעמו על התנהלותו של מקרון, שבחר לומר את הדברים רגע לפני יום השנה לטבח בעוטף ודבריו נתפסו כפגיעה לא רק במדינת ישראל אלא בתחושת הביטחון של יהודי צרפת. ארגון הגג של יהודי צרפת, הקרי"ף, מתח ביקורת חריפה על הצהרת מקרון. "הקריאה לשלול מישראל נשק אינה מקדמת שלום אלא מסייעת לחמאס ולחיזבאללה ומשחקת לידיהם. האמת היא שבמזרח התיכון אם חמאס יניח את נשקו, יהיה שלום. אם לישראל לא יהיה יותר נשק, לא תהיה יותר מדינת ישראל". בארגון גם הזכירו למקרון שחמאס רצח 48 אזרחים צרפתים במתקפת הטרור ב־7 באוקטובר ועדיין מחזיק בבני ערובה אזרחי המדינה.