קרוב לשבועיים חלפו מאז החל התמרון הקרקעי בתוך לבנון, שהגיע לאחר שורת המתקפות האוויריות של צה"ל שחיסלו את מרבית שדרת הפיקוד וההנהגה של ארגון חיזבאללה, ובראשה מזכ"ל הארגון חסן נסראללה. התמרון הקרקעי בגבול הלבנון החזיר את ישראל ללחימה על אדמת מדינת הארזים, לראשונה מאז סוף מלחמת לבנון השנייה.
הטראומה בציבוריות הישראלית בעקבות אותה מלחמה הובילה את ישראל במשך חודשים ארוכים לנסות בכל דרך אפשרית להימנע מהמהלך הבלתי נמנע, שמבחינתם של תושבי הצפון הגולים הוא הכרחי על מנת שיוכלו לחזור לביתם. את החששות הפנים־ישראליות תיארו שורה ארוכה של גורמים, כולל דמויות ביטחוניות בעלות השפעה רחבה. גנרלים שונים ניבו תרחישי אימים, עד לכדי אמירות כי ישראל תקרוס בתמרון קרקעי בתוך לבנון.
במקביל לכך, הלחץ הבין־לאומי שהופעל על ישראל שלא לפתוח במערכה קרקעית בלבנון התרחב יותר ויותר. שתי המדינות שהשקיעו את מרב המאמצים למנוע את התמרון הקרקעי היו ארצות הברית וצרפת, שלה מעורבות היסטורית ארוכה בנעשה בלבנון. העימות בין ישראל לבעלות בריתה בנוגע לפעילותה בלבנון, שנועדה להסיר את האיום מהגבול הצפוני לאחר שנה של מלחמת התשה, החריף ככל שישראל המשיכה במהלכיה בצפון.
אחד מרגעי השיא במשבר התרחש לאחר חיסולו של חסן נסראללה לפני שבועיים. אחרי שבמשך תקופה ארוכה במיוחד ישראל תיאמה את צעדיה עם ארצות הברית, והסכימה לנהל משא ומתן להסדרה מול חיזבאללה, הפעם בחרו ראש הממשלה נתניהו ושרי הקבינט למדר לחלוטין את האמריקנים מההחלטה לחסל את נסראללה והודיעו להם על כך רק לאחר מעשה. על פי הדיווח מיום רביעי, בעיתון האמריקני הוול סטריט ג'ורנל, שר ההגנה האמריקני הגנרל לויד אוסטין זעם כשגלנט הודיע לו כי ישראל חיסלה את נסראללה, ואף איים על ישראל ושאל בכעס: "אתם רוצים להישאר לבד בהגנה על עצמכם?!". לפי הדיווח בעיתון האמריקני, עיקר הכעס בוושינגטון נבע מכך שלא ניתנה להם התרעה מספקת כדי שיוכלו להיערך למתקפת נגד. יש לציין כי בישראל כבר זמן רב לא סומכים על הממשל האמריקני בנוגע למבצעים בעלי רגישות גבוהה, שכן יש חשש בירושלים שמידע רגיש זולג מהאמריקנים ומשבש את התוכניות הישראליות.
לעומת הדיווח בארצות הברית, יושב ראש האופוזיציה יאיר לפיד סיפק השבוע הסבר אחר לזעם האמריקני על נתניהו: "מה שקרה באמת הוא שהאמריקאים סגרו מול נתניהו על הפסקת אש של לא פחות מ־21 יום. כשקיבלתי את המידע מהאמריקאים חשבתי שזה טירוף ותבוסתנות של נתניהו ואמרתי פומבית שאני מציע לצמצם את זה רק ל־7 ימים כדי לא לתת לחיזבאללה מתנה וזמן היערכות. במהלך כל הדיון הזה בכלל עוד לא היה המידע המודיעיני שאיפשר את חיסול נסראללה. הוא הגיע רק אחר כך. ברגע שהוא הונח על השולחן, ברור שהיה נכון לחסל אותו", צייץ לפיד בחשבונו בטוויטר (רשת X). הדברים של לפיד נכתבו בהקשר לטיעונים שהושמעו נגדו, על פיהם כביכול הוא התנגד לחיסולו של נסראללה והיה מוכן להגיע להסדרות רבות מול חיזבאללה במטרה להימנע מתמרון קרקעי ומערכה נרחבת גם בגבול הצפוני. דברים באשר לחתירה להסדרה נאמרו ונכתבו על ידי לפיד שוב ושוב, אפילו לאחר חיסולו של מנהיג חיזבאללה. אף שהדברים לא נאמרו בהקשר לדיווחים על הזעם בממשל על ישראל, הם אכן שופכים אור על הנעשה בחדרים הסגורים ובמסגרת המשבר בין שתי המדינות.
זאת ועוד, על פי ספרו החדש של העיתונאי האמריקני בוב וודוורד, המשבר בין המדינות החל בהחלטה של ישראל להיכנס לרפיח, חרף התנגדותו העזה של הנשיא ביידן. לאחר כניסת ישראל לרפיח, הנשיא האמריקני התפרץ בפני מקורביו על נתניהו והחל לגדף אותו. "אתה יודע שהתפיסה כלפי ישראל ברחבי העולם נוטה יותר ויותר לכיוון שאתם מדינה נוכלת, ואתה שחקן נוכל", אמר ביידן לנתניהו לאחר חיסולו של רמטכ"ל חיזבאללה, פואד שוכר.
בלבנון חותרים להפסקת אש
על רקע מתיחות חריפה זו, יציאתה של ישראל לתמרון קרקעי בתוך לבנון, תוך התנגדות גלויה ומוצהרת של האמריקנים למהלך, הופכת את הצעד לחשוב עוד יותר. אומנם כבר בסוגיית ציר פילדלפי ישראל גילתה עצמאות מסוימת אל מול האמריקנים, אך הפעם, ובהיקף רחב הרבה יותר, ישראל מתעלמת מבת בריתה החשובה ביותר שדוחפת אל אינטרסים שמנוגדים לצרכיה של מדינת ישראל. עד כה ישראל נחלה הצלחה רחבה גם במישור הקרקעי בלבנון, אך גם בחזית המדינית מול ממשל ביידן.
בעקבות המכות הכבדות שחיזבאללה ספג, אלה שהביאו את הארגון אל סף קריסה, פנה נעים קאסם, אחד מסגניו האחרונים של נסראללה ומי שכרגע מחזיק בשליטה ארגון, בפנייה פומבית להפסקת אש. בנאומו אמר קאסם כי הוא סומך על יושב ראש הפרלמנט הלבנוני ומנהיג תנועת אמל נביע ברי שיגיע להפסקת אש שתשרת את חיזבאללה. מדובר באירוע כמעט חסר תקדים שבו הדמות הבכירה בחיזבאללה מודה פומבית שהארגון נותר ללא הנהגה והוא הפך לשחקן משני אפילו בתוך הזירה הפנים־שיעית בלבנון. אך בכל הקשור להפסקת האש, לראשונה מאז פרוץ המלחמה, חיזבאללה מנתק את החזית הצפונית מהחזית הדרומית ואנשיו רוצים לעצור את הלחימה מבלי להתייחס לאירועים ברצועת עזה.
אלא שישראל סירבה לבקשה של קאסם, וגורמים מדיניים אמרו ביום רביעי כי "שנה שלמה חיכינו להפסקת אש, והם לא רצו. עכשיו אנחנו נשיג את מטרות המלחמה, בהן החזרה של תושבי הצפון לביתם בבטחה, וזה אומר להגיע למצב שבטוח לגור ליד הגבול". לאמירות דומות הצטרפה גם מחלקת המדינה האמריקנית, שכזכור דחפה בכל השבועות האחרונים להגיע להסדרה. "ההסכמה של חיזבאללה מאוחרת מדי, והיא נובעת מהמכות שחטף", נאמר במהלך מסיבת עיתונאים של דובר מחלקת המדינה האמריקנית מת'יו מילר. מילר אף הוסיף שהשאיפה האמריקנית היא להגיע להסדר מדיני, אבל הוא יוכל להתקיים רק לאחר שישראל תשלים את המהלך הקרקעי בתוך לבנון, שבו ארצות הברית תומכת.
בשטח בלבנון מצטיירת תמונה מורכבת. מצד אחד התמרון רק הולך ומתרחב ומביא לשורה של הישגים, כולל כמה הישגים תודעתיים. העיקרי שבהם הוא כיבוש פארק חיזבאללה במארון א־ראס, הפלת פסלו של קאסם סולימאני שהארגון הציב במקום והנפת דגל ישראל על הריסות הפארק. לצד זאת הדברים שמתגלים בשטח הסמוך לגבול ישראל מעוררים שאלות כבדות משקל על הגורמים שדחפו להפסקת אש. ביום שלישי השבוע התיר צה"ל לפרסם כי בתוך לבנון נמצאה מנהרה שחדרה לתוך שטח ישראל. איתור המנהרה התרחש כבר לפני כמה חודשים, ולפי הודעת צה"ל המנהרה אומנם חדרה לישראל, אך לא היה לה פתח יציאה בשטחה. עם זאת, הקולות שמגיעים מחיילים בשטח מציירים תמונה מטרידה במיוחד.
לפי גורמים שאיתם שוחחנו, בכפרים סמוכי גדר מהצד הלבנוני לוחמי צה"ל מצאו היקפי תחמושת חסרי תקדים. מדובר בין היתר בנשקים מתקדמים ביותר ולא פעם, כך טוענים המילואימניקים שהיו שם, הנשק של מחבלי חיזבאללה שאותר בשטח מתקדם יותר מהנשק שחיילי צה"ל נכנסים איתו למרחב. התגליות האלה מעלות שתי שאלות עיקריות: אם מערכת הביטחון לא ידעה על היקף ואיכות הנשק של חיזבאללה על גדר הגבול, איפה היה המודיעין, ואם המערכת ידעה, כיצד חשבה שהדרך הנכונה להתמודדות היא הסדרה מול הארגון.
גם שיטת הפעולה של צה"ל במרחב לבנון מעוררת תהיות. במהלך הפעילות הישראלית ברוב השטח, צה"ל לא משטח את המרחב, ומשאיר מבנים רבים שבהם מחבלי חיזבאללה בשטח יכולים להפתיע את חיילינו ולהסב לצה"ל אבדות. ביקורות רבות נמתחות על שיטת הפעולה בלבנון, שמזכירה את הדרך שבה צה"ל פועל בעזה בחודשים האחרונים. חיילי מילואים ברצועה טוענים כי הם חשים בשבועות האחרונים כי חמאס הצליח לשחזר את מרבית יכולות לחימת השטח שלו, משום שישראל לא נמצאת באופן קבוע באזורי לחימה אלו, אלא נכנסת ויוצאת מהם, וחמאס יכול לתפוס מחדש את השטח.
להחזיק ברצועת ביטחון כדי למנוע המשך איום
לצד זאת יש הטוענים כי דווקא מדובר בשיטת לחימה שמאפשרת לצה"ל לרשום את ההישגים המבצעיים שהוא זקוק להם. "יש הרבה מאוד יתרונות לשיטה של כניסות ויציאות מהשטח", טוען סגן אלוף (מיל') ירון בוסקילה, מנכ"ל תנועת הביטחוניסטים. "הסיבה המרכזית להתנהלות בדרך הזאת היא הצורך לאפשר לכוחות לצאת החוצה ולעבד מודיעינית את המידע שצברו בשדה הקרב, ואז להגיע מוכנים יותר למבצע הבא. זה עוזר לראות את התנועות של האויב, ולהפתיע אותו בכל פעם מחדש".
ומצד שני, זה לא מונע ממנו לשלוט בשטח.
"זה מורכב יותר. בעיקרון, לכל כוח צבאי עדיף לא להיות סטטי אלא להיות הצד שזז. ככה צה"ל פועל בימים אלה בלבנון, וזה משיג יתרונות על לוחמי חיזבאללה, שחיים בשטח הזה. להיות סטטי בשטח שבו האויב שלך מכיר לפניי ולפנים פירושו יצירת חיסרון מובהק לצד שלך, וטוב שישראל לא עושה זאת. יחד עם זה, ולאור מה שמתגלה בצד הלבנוני של הגבול, ברור שבשלב מסוים ישראל תצטרך להחזיק ברצועת ביטחון כדי למנוע את המשך האיום מהגבול הצפוני. בסוף זאת אחת התכליות של התמרון הקרקעי".
כשמנתחים את מטרות התמרון, בוסקילה מחלק אותן לשלוש, שלשם השגת כל אחת מהן צריך לפעול בדרכים אחרות. "המטרה הראשונה בתמרון, והבסיסית ביותר, היא למנוע פלישה קרקעית של כוחות חיזבאללה לתוך שטח ישראל, כמו שהתרחש מרצועת עזה ב־7 באוקטובר. לשם כך חובה ליצור רצועת חיץ שהיא בעיקר גאוגרפית וטופוגרפית. הכוונה היא לקבוע מרחק מסוים שמבחינת ישראל מייצר מרחב בטוח שלמעשה מונע את האפשרות של חדירה לישראל. רצועה שכזאת צריכה להתבסס גם על המאפיינים הטופוגרפיים של השטח, למשל שבתוכה יהיו החלקים הגבוהים בגזרה. זה מספק שליטה באש ושליטה בתצפית. כרגע הפעולות של ישראל בלבנון מתמקדות ברובד הזה. במשך שנים ארוכות חיזבאללה בנה מערכים מאוד מורכבים שמתבססים בדיוק על הנקודות הללו, כדי להוביל פלישה אפקטיבית לתוך ישראל שתגובה בהגנת אש מרחוק. בשלילת היכולות הללו ישראל עוסקת כעת".
אנחנו נמצאים היום במקום אחר, שבו חיזבאללה נמצא על סף פירוק. האם זה נכון להסתפק רק במטרה הבסיסית של אזור חיץ למניעת חדירה?
"אני מסכים שזה לא המקום שישראל צריכה לעצור בו, זה פשוט המקום להתחיל בו במסגרת תמרון קרקעי. ברור שאנחנו נמצאים היום במקום שבו אנחנו יכולים לשאוף להרבה יותר, וחייבים לפעול כדי להשיג זאת. כאן נכנסות שתי המטרות הנוספות. השנייה היא להסיר את האיום של הנשק תלוי הטלסקופים. הכוונה היא להגיע לכל המקומות שבהם חיזבאללה יכול להטיל איום רציני על ישראל באמצעות כלי לחימה שמתבססים על כוונות, כמו נ"ט, רובה צלפים וכל נשק בכינון ישיר. כדי להסיר אותו צריך לנקות את כל המרחב שמאפשר את השימוש ביכולות הללו. אני לא בטוח שישראל החליטה שהיא הולכת גם לשלב הזה, אף שהוא קריטי בעיניי".
איפה נכנס חיסול שדרת הפיקוד וההנהגה של הארגון?
"זאת המטרה השלישית. מדובר במטרה שעד לפני שבועות ספורים הייתה נשמעת דמיונית, אבל היום היא הפכה לריאלית. למעשה, מדובר בהחלטה זהה להחלטה שישראל קיבלה ביחס לחמאס, והיא להשמיד את הארגון הזה. התקיפות וההשמדה של כל מרכזי הכובד של חיזבאללה מקרבות אותנו למטרת השמדת הארגון. ישראל חיסלה בשבועות האחרונים לא רק את הפיקוד הבכיר של הארגון, אלא גם את ההנהגה הבכירה של הארגון, לצד מרכזי אחסון התחמושת שלו. זה אומנם נשמע דומה, אך מדובר בשני מישורים שונים. לנסראללה לא היה חלק פיקודי־מבצעי על לוחמי חיזבאללה. הוא היה המנהיג של הארגון, זרוע אחרת בו, כנראה שחשובה לא פחות אם לא יותר, שריסוק שלה עשוי להוביל למיטוט הארגון כולו".
מיטוט חיזבאללה לא יוביל בהכרח לצורך להחזיק בשטח?
"לזמן מסוים בהחלט יש לכך היתכנות. אבל צריך להבין שלבנון היא לא עזה. עזה היא לא מדינה. אין בה כוח אחר שיכול לקחת את השלטון. בשביל לבנות אחד כזה ישראל חייבת להיות נוכחת פיזית בשטח כדי לאפשר לו לצמוח. בלבנון הסיפור אחר. מדינת לבנון יכולה לקחת את האחריות על שטחה הריבוני, כמו שהיא הייתה צריכה לעשות מלכתחילה".
רק שלבנון מעולם לא הייתה טובה בחלק הזה. עוד לפני הקמת חיזבאללה היא תמיד הייתה תחת השפעה נרחבת של גורמים זרים, בדגש על סוריה.
"נכון, אבל ההיסטוריה השתנתה. הסורים היום הם לא שחקן רלוונטי, ומי שנותן את הטון הם האיראנים. אבל איראן רחוקה, ויכולת ההשפעה של כל מדינה מרחוק חלשה משמעותית בלי שיש לו כוח עוצמתי מטעמו בתוך השטח. מיטוט חיזבאללה מאפשר לזה לקרות. צריך לזכור, בסוף השיעים בלבנון הם המיעוט. הרוב הם נוצרים, סונים, דרוזים ובני עדות אחרות. בלבנון יש תשתית לכך שהאוכלוסיות האחרות ייקחו אחריות על השטח".
זה נכון גם לפני מיטוט חיזבאללה, ובכל זאת זה לא קרה. למה שהפעם זה יהיה אחרת?
"אתה צודק באמירה הזאת. יתרה מזאת, מכיוון שהשיעים הם העדה הקטנה, הם היו צריכים סיוע של האחים הגדולים מבחוץ כדי לצבור את הכוח שלהם. פעם בעזרת סוריה והיום בעזרת איראן. לכן כעת, כשישראל מתכוננת לתגובה שלה למתקפת הטילים הבליסטיים מאיראן ביום שלישי שעבר, אלה בדיוק הדברים שצריך לקחת בתוך השיקולים. ישראל צריכה לחשוב לא רק איך היא לוקחת לאיראן יכולת כזאת או אחרת, אלא איך היא פוגעת באיראן בצורה כזאת שהיא כבר לא תוכל לשמש כאח הגדול של הפרוקסים שלה ברחבי המזרח התיכון", הוא מבהיר. "יכול להיות שהדבר הנכון מבחינת ישראל לעשות כעת הוא לא להשקיע את המאמצים בתקיפת כל המתקנים הצבאיים באיראן, אלא לפגוע בראשי המערכות המדיניות והצבאיות של המשטר האסלאמי, לפגוע במרכזי הכובד שלו בדיוק כמו שעשינו לחיזבאללה, וכך להניע את הגלגלים שאולי יובילו לקריסת המשטר הזה".
בתוך סערת המלחמה וחשיבות הגדרת היעדים לתמרון הקרקעי בלבנון, ישנה תמונה נוספת שמתבהרת ככל שחולפים הימים. במשך שנים ארוכות גורמי הביטחון השונים הזהירו את הציבור הישראלי מפני השלכות של כניסה קרקעית ללבנון. בפועל התחזיות הללו התבדו, ופרט לכמה אירועים קשים שבהם נפלו לוחמים בדרום לבנון, הקטסטרופה שממנה הוזהר הציבור הישראלי לא הגיעה. "שום דבר מהאזהרות הללו לא התממש עד כה. אותם גורמים ביטחוניים חשבו שמלחמה זה מדע מדויק. כזה שמתבסס על כמה נשק יש לי וכמה נשק יש לאויב, ומנסה לייצר משוואה שתגיד מי ינצח בעימות. אבל לא ככה עובדות מלחמות, ובטח שלא בתולדות מדינת ישראל", הוא מסביר. "אם זאת הדרך שבה היינו חושבים בפתחה של כל מלחמה שעברנו, כבר מזמן לא היינו כאן. בסוף יש את האקס פקטור, זה שנותן לך את היתרון בשדה הקרב. לישראל יש יכולות יוזמה אדירות, יכולות טכנולוגיות אדירות ויכולת ליצור מצבי הפתעה בלי סוף".