
מעל לכל ספק אנחנו נמצאים ברגעים היסטוריים. משהו גדול עובר עלינו. יותר נכון משהו גדול עובר בנו.
טלפי הרוע שכל כך חששנו מהם, הפחד מאותן הימים בהן אלפי טילים יעופו בכל מטר מרובע במדינת ישראל ואיך החשמל פה יקרוס ועוד תרחישי אימים - כל אלה הולכים ומתפוגגים מאליהם.
בסיסים שנבנו לאורך שנים נעלמים באש ותימרון עשן. הרשע שחירף וגידף אותנו כמעט בכל יום חוסל ואיננו. אמל"ח וציוד יקר ערך ננטש לחיילנו ועוד ידנו נטויה.
ומאידך - שם במנהרות התופת שבדרום, מול אלה שלא הערכנו את היכולות שלהם וזלזלנו בהם, מול אלה שהקונספציה שבתה אותנו - הם טבחו בנו, שבו אותנו, שבו את הנשמה שלנו, לקחו לנו את אחינו ואחיותנו שעדין נתונים בצער ובצרה.
המלחמה הזאת מלמדת אותנו כי לא מחשבותי מחשובתיכם. עולם הפוך ראיתי. מלחמה ארוכה בדרום וקצרה בצפון
הכל מושגח ומכוון בידו העליונה להדריכנו בדרך הטובה והישרה. אם נאבד חלילה את הדרך, אם נסטה מהאמת שקיימת בנשמה שלנו, אם נתבלבל ונאמר "כוחי ועוצם ידי עשה לי את החיל הזה" אם חלילה נאבד את מקורות הרוח שלנו - יהיה מי שיבוא ויכה על קודקודנו וישיב אותנו למסלול.
ואם נשוב ונזכור "כי ד' אלוקיך מתהלך בקרב מחניך והוא הנותן לך כוח לעשות חיל" נגלה עד כמה עוצמות של כוח חבויים בנו. כמה מסירות נפש וגילויי אמונה מתגלים בחילים שלנו. איך שם שמים ששגור על פיו של ראש ממשלתנו מחסל בו בעת את האוייב כמעט הכי גדול שלנו.
כל זה ועוד עשרות אלפי תלמידים חדשים וריבוי התורה שפוצץ את בתי המדרש בחודש האחרון ורבבות עמך בית ישראל שהתפללו זעקו ופקדו את הכותל המערבי בחודש האחרון יחד עם עצרות הסליחות בכל רחבי הארץ בחודש האחרון. אלו מקורות הרוח שלנו.
כאשר אנחנו מגלים את אוצרות הרוח שבקרבנו את המשמעות של מי אנחנו, מי האויב האמיתי שלנו ובעבור מה אנחנו נלחמים - אזי הדרך הופכת קצרה.
יום הכיפורים הוא קץ מחילה וסליחה לישראל. יום מחילת עוונות. יום שבו ברגע אחד אנחנו מגלים מי אנחנו ובעבור מה ובשביל מה אנחנו קיימים.
ערב יום כיפור, אנחנו מבקשים סליחה אחד מהשני, מבקשים סליחה על העין הרעה ועל הנבט הרע שבלבל אותנו. ביום הזה כולנו נזרקין אל המקווה הגדול של כל עם ישראל ונטהרין יחד.
אז יצר הרע שנדמה לנו כהר גדול הופך להיות כאבק פורח וכחלום יעוף. אולם גם אז לא נשתכר, לא נזלזל בו לרגע הוא עדין יכול לארוב לנו להכאיב ולפצוע.
נדע שהוא יכול להיות גדול אבל אנחנו גדולים ממנו בהרבה - אם רק נדע את הגודל שבנשמה שלנו ברגע אחד סוסי המלחמה ינצחו בקול גדול ובת קול תפוצץ ותאמר : סלחתי ונצחתי כדבריך.