
בצומת שער הנגב הסתיימה כעת תפילת מנחה של ערב יום כיפור למען החטופים ולשלום כוחות הביטחון, בהשתתפות מאות מתפללים, משפחות חטופים, הרב דרור טויל, רב העיר שדרות וראש ישיבת ההסדר, הרב דוד פנדל.
בתום התפילה לישי מירן לביא, אשתו של עמרי מירן, נשאה דברים: "אני עומדת כאן היום, 371 ימים אחרי שעולמנו התהפך, כשעמרי, האיש שלי והאבא של בנותיי, נלקח מאיתנו. ובליבי תודה עמוקה לכל אחד ואחת מכם שהגעתם היום, שהתפללתם איתנו, שנשאתם איתנו את כאבנו הבלתי נסבל. הנוכחות שלכם היא עדות לכוחה של אחדות, לעוצמתה של תפילה.
371 ימים ואנחנו עדיין נמצאים באותו היום. היום שאינו נגמר. הזיכרונות והתמונות מאותו יום ארור חוזרים אלי ולא מרפים. רוני שלנו בת 3 ועדיין אומרת כל יום לאבא לילה טוב, ושואלת מתי אבא יחזור מעזה? עלמא שלנו בת שנה וחצי. שנה בלי אבא, עלמא שלנו שמכירה את אבא מתמונה וכבר שואלת - איפה אבא?
רוני, עלמא, עמרי ואני היינו בני ערובה באותו היום. רוני, עלמא ואני עדיין בנות ערובה פה ועמרי שלנו ואיתו עוד 100 גברים, נשים, ילד ותינוק בני ערובה בעזה. כל כך רחוק אבל כל כך קרוב. הפחד וחוסר הוודאות הם חלק מחיינו מאותו היום. ולצידם אנו נאחזים בתקווה שבקרוב זה ייגמר. כמו באותו היום גם היום אנחנו עדיין מחכים, מתפללים, מקווים. אנחנו עומדים כאן, כעם, כקהילה, מבקשים סליחה מבורא עולם", אמרה.
"אבל גם מתחננים לרחמים אנושיים, לחמלה של בין אדם לאדם. וביום זה במיוחד רוצה אני לבקש סליחה מ- 101 בני עמנו שעדיין לא חזרו לישראל ולקוות שביום מן הימים אוכל לבקש סליחה מעמרי כשהוא יוכל באמת להשיב ולסלוח לי ולכולנו על הזמן בו היה בשבי. תפילותינו היום הם גם לפתיחת לבבות אנושיים.
שנזכה כולנו לראות את עמרי ואת כל החטופים שבים הביתה, החיים בחיים לשיקום והנרצחים והחללים לקבורה הולמת באדמת ישראל. שנוכל סוף סוף להתחיל בתהליך של ריפוי, סליחה, ותקומה. תודה שוב לכולכם על תמיכתכם, על תפילותיכם, על אהבתכם. יחד, בעזרת השם, נראה את כל יקירינו שבים הביתה במהרה".