בעקבות פגיעת הכטב"ם בבית דיור מוגן בהרצליה שוחחנו עם ישי קום, ראש המינהל לאזרחים ותיקים במאוחדת, על התמודדות הגיל השלישי עם איומי הטילים והכטב"מים.
את דבריו פותח ישי בדברי שבח לבית האבות שנפגע על "שנערך היערכות מוקדמת והכין את האנשים למצבים האלה. אנחנו במדינת ישראל אחרי שנה של מלחמה וההיערכות המוקדמת היא מפתח מאוד חשוב". ההיערכות הזו, אומר ישי, כוללת את איתור המרחב המוגן ביותר, היכרות מוקדמת עם מסלול ההליכה אליו, הערכה של פרק הזמן הנדרש עד להגעה אליו בקצב המותאם לאוכלוסיה הרלוונטית ובהתאם לתרגל את ההליכה הזו.
בנוסף כוללת ההיערכות בחינה של הציוד שנמצא באותה נקודה והתאמתו לשהייתה מעט ממושכת, כלומר דאגה לכך שתהיה אפשרות לשבת במרחב המדובר, דאגה למזון ושתיה, כלי תקשורת כלשהו, מטען למכשירי הטלפון וכיוצא באלה.
עם זאת מקפיד ישי להזהיר שלא להיסחף למה שמוגדר כגילנות ולהבין שלא כל אדם בגיל מבוגר הוא בהכרח סיעודי או מתמודד עם דמנציה או מגבלה אחרת, ובהתאם למצבו האמיתי להסדיר את המרחב המוגן. באשר לאוכלוסיות המורכבות יתר יש להכיר את השירותים שמעניקות קופות החולים כחלק מהיערכותה של המשפחה לרגעי חירום. "הקופות ערוכות לייעץ וישנם עוזרים סוציאליים שמסייעים", הוא אומר ומוסיף את האפשרות להיוועץ עם מוקד פיקוד העורף בטלפון 104, עם המוקדים הייעודיים בקופות החולים, שם יש היערכות גם למתן שירותים שונים לאוכלוסיה המבוגרת מבין המפונים מהדרום ומהצפון על מנת לאפשר להם קבלת שירות ותרופות גם במקום אליו הם הגיעו, שם גם ניתן להיוועץ באופן בו אפשר להסתייע במצבי חירום על פי מצבו של האדם המבוגר. בהקשר זה הוא מזכיר גם את המוקד הארצי של המשרד לשוויון חברתי ובטלפון ל-8840* ניתן להתקשר ולהתלבט יחד עם אנשי המקצוע, כך גם ניתן להיעזר במוקד העירוני 106.
ישי מדגיש בהזדמנות זו גם את יתרונות הגיל המבוגר בעת הזו: "הוותיקים עם הרבה ניסיון חיים. ראינו את זה גם עם נשים חטופות אצילות נפש שחזרו. אפשר ללמוד מהן על החוסן האדיר של אוכלוסיה מבוגרת. יש בינינו סבים וסבתות שמתמודדים עם שכול ואבדן ויכולים ללמד אותנו פרק בהתמודדות. לא נכון לראות בהם חוליה חלשה".
בדבריו מוסיף ישי קום מספר טיפים והדרכות להיערכות נכונה יותר בתקופת חירום: לוודא זמינות במרחק המתאים מהמרחב הוגן בהתאם להנחיות הרלוונטיות המותאמות למיקום ולרמת החירום, "חשוב מאוד להקפיד על שמירת צרכים בסיסיים כלומר לאכול אכילה מסודרת, לשתות הרבה, לקחת את התרופות, שגרת שינה ושגרת חיים בבית ומחוצה לו, כלומר שאם הייתי רגיל להיות במרכז יום, במועדון או באימון כושר לא להפסיק, מי שהיה רגיל להיפגש עם חברים להמשיך גם עם זה, כך גם יציאה החוצה שחשובה בתקופה הזו למקומות התקהלות, לגינה ציבורית קניון או בית כנסת. חשוב לשמור על שגרת החיים".
עוד מציע ישי למנן את החשיפה לתקשורת בצורה שקולה. לבחור את הזמנים שמאזינים לרדיו, פעם בשעה או פעם ביום, כך גם את התכניות לבחור לפי מה שנותן לי כוחות ונותן השראה. טיפ נוסף הוא "לעטוף את עצמנו במה שנותן לנו כוח, תמונות, חברים, קשר עם בני משפחה, מפגש טלפוני או זומי עם נכדים או נינים, לאמץ שירים שנותנים משמעות, תפילה שנותנת חוסן, שישמעו ברקע של נוכחות שלנו במרחב המוגן, כך הרצאה או דבר תורה מחזק. המלצה נוספת היא הנתינה לאחרים. לא להישאר בבועה של עצמנו, לצאת ולתרום לאחרים, בישול, עוגה".
לגבי "אנשים סיעודיים או כאלה הסובלים מדמנציה ויש מטפל זר, חשוב מאוד לתקשר למטפלים את מה שקורה פה, לנרמל את המציאות הזו. זה נעשה, אבל באחריות בני המשפחה לתת את ההדרכה הזו. להיעזר בצוותים הרפואיים שבקופות החולים. אנחנו לרשותכם, יחידות לאישפוזי בית, רופאי המשפחה, אחיות, עובדות סוציאליות, תצלצלו בפעמונים ותפעלו אותנו".
"אנחנו מנסים שלאול את עצמו כצוותים מי הוותיקים שהכי זקוקים לנו, לפי גילאים, מצב בריאותי ומצב סוציואקונומי ולפי זה אנחנו פונים לאנשים על ידי כלי תחקור מתקדמים שמאפשרים לזהות מי מרותקי הבית ולמי צריך להגיע ולברר אם יש או אין מרחבים מוגנים, אם צריך לספק מזון או להצמיד מתנדב. אם לא הגענו תפנו למרפאה, לרופאים ולאחיות. אנחנו לרשותכם".