עומר רחמים
עומר רחמיםצילום: אריה מינקוב

אחרי שמונה שנים של עבודה צמודה לצידו של שר האוצר ויושב ראש מפלגת הציונות הדתית בצלאל סמוטריץ', לפני כמה חודשים יצא עומר רחמים לדרך חדשה עם מינויו למנכ"ל מועצת יש"ע, זמן קצר אחרי שראש מועצת בנימין ישראל גנץ נבחר לתפקיד יושב ראש המועצה.

לאורך שנים הובילה מועצת יש"ע קו מאוד נחוש בעבור ההתיישבות, אבל עם השנים וביתר שאת לאחר תוכנית ההתנתקות, היה נראה שהיא הולכת ומאבדת מכוחה באופן הדרגתי, וזה ניכר בין היתר בעובדה שלא כל ראשי המועצות היו שותפים לפעילותה וחלקם אף הרגישו אאוט־סיידרים, מחוץ לגוף הזה.

המגמה של ישראל גנץ ועומר רחמים שונה לגמרי. לאחרונה התכנסו ראשי הרשויות והגדירו שלושה יעדים אסטרטגיים של מועצת יש"ע: סוגיות אסטרטגיות שנוגעות לכלל התיישבות, הנושא המדיני וחיבור לעם ישראל.

בתוך כך הניחה המועצה בפני ראש הממשלה תוכניות עבודה להתמודדות עם החזית המדינית והחזית הצבאית. "יהודה ושומרון הם זירה מורכבת מבחינת סדר כוחות של צבא, אבל בשמונה באוקטובר אף מחבל לא חשב להרים את הראש באזור, כי היה ברור שהיהודים נלחמים ולא כדאי להתעסק איתם. זה נכון שיש אתגרים מבצעיים מבחינת סד"כ, אבל ככל שאנחנו נתנקה מהתפיסה שהרווחה הכלכלית של הערבים ביהודה ושומרון מביאה שקט, אנחנו נשיג ביטחון", מצהיר רחמים ומוסיף: "התפיסה שאומרת שטרור מושתת על ייאוש היא תפיסה אוסלואידית. הטרור שלהם מבוסס על תקווה לחירות מהים לירדן, וככל שאנחנו נבין את זה, אנחנו נתקדם למקום בטוח יותר".

בדרג המדיני לא די מבינים את זה?

"אנחנו מרגישים שתפיסת אוסלו טרם נוקתה מהשולחן. אחרי שבעה באוקטובר הבנו שלא משנה כמה מזוודות כסף נעביר לעזה, זה לא יעזור, וכך גם עם חיזבאללה בצפון. המציאות הזאת נכונה גם ברשות הפלשתינית. אין הבדל אידאולוגי בין חמאס בעזה וחיזבאללה בצפון לבין הרשות הפלשתינית ביהודה ושומרון. ביהודה ושומרון עדיין לא ניהלנו מלחמה במובן של הנעת אוכלוסייה ופירוק שיטתי של טרור, כמו שעשינו בעזה ובדרום לבנון. מה שנכון בחמאס ובעזה נכון גם ברשות הפלשתינית. אם לא נעשה למחנות הפליטים ג'נין ובלאטה בשכם את מה שעשינו בשכונות שאטי וזייתון, אז חס וחלילה נתניה תהיה בארי וכפר סבא תהיה כפר עזה".

נלחם בחזית המערבית

רחמים, בן 33, תושב נופי נחמיה שבשומרון, שירת במהלך המלחמה במילואים והוא מכיר היטב את הזירה הצבאית כקצין וכסמ"פ במילואים בגדוד חי"ר. הוא נשוי לאליענה ולהם ארבעה ילדים. "הייתי יושב ראש מזכירות נופי נחמיה ושותף להליך ההסדרה. למדתי בשטח איך עושים התיישבות, איך מתקנים את הפיצוץ במים ואיך מביאים עוד קרוואן. גרנו בעלי שבע שנים (הוא בוגר הישיבה הגבוהה במקום), ואנחנו גרים בנופי נחמיה כבר שש שנים".

פרט לביטחון, האתגר העיקרי שמסמן רחמים הוא הטלת הסנקציות על מתיישבים. "ביהודה ושומרון אין דקה של חסד והסנקציות הן אירוע דרמטי. אזור יהודה ושומרון מצוי במערכה רחבה. הסנקציות הן חלק מהחזית המדינית של העולם המערבי שמתנהל מולנו, וזה מצטרף למלחמה הצבאית של איראן. לכן הסתערנו בראש ובראשונה על שתי הסוגיות הללו".

המדינה עושה כל שביכולתה כדי להילחם בסנקציות? לא שמענו מראש הממשלה ומהשרים הצהרות ברורות בנושא.

"לצערי לא נעשה מספיק, צריך לומר את האמת. אנחנו הנחנו לממשלה תוכנית מסודרת. הבעיה הכי קשה בסוגיה הזאת היא שהיא לא מנוהלת. מלבד השר סמוטריץ', שהוביל תהליך משמעותי שנתן איזשהו מענה, אין תכלול של הממשלה בעניין הזה. ישבנו עם ראשי הרשויות ועם ראש הממשלה, ואחר כך התקיימה פגישה שבה נכחו ראש הממשלה, ישראל גנץ ואני, וביקשנו ממנו שיביא פרויקטור ממשלתי. הפרויקטור יכול להביא לשולחן אחד את כל משרדי הממשלה הרלוונטיים ולבנות ארגז כלים למאבק בתופעה הזאת. הסנקציות האלה הן מלחמה נגד ההתיישבות. בינתיים, חוץ מכמה פעולות ספורדיות, ראש הממשלה לא מרים את הכפפה".

אולי אפשר להבין אותו, בינתיים מתנהלת מלחמה.

"גם הסנקציות דורשות מלחמה. אני חושב שראש הממשלה לא לגמרי מזהה את זה כאירוע אסטרטגי, ולכן התנהלותו בהתאם. כל עוד הסנקציות כללו מניעת כניסה לארצות הברית, לא היה לנו מה לעשות עם זה, כי מדינה יכולה למנוע כניסה בשעריה. אבל זו לא ליבת האירוע. האירוע הוא הסנקציות הכלכליות. לא סתם הלכו ישירות לחוות, כי החוות הן תשובת נגד לתוכנית של סלאם פיאד להשתלטות על שטחים וליצירת רצף פלשתיני. הסנקציות הן כלי לעצור את חלום הבלהות של המדינה הפלשתינית. כמו כן קורה פה דבר שלא מקובל בשום צורה. המדינות הזרות מייצרות קרימינליזציה של מדיניות, וזה מעורר תמיהה גדולה כיצד הממשלה מאפשרת לזה לקרות. עד כה לא קיבלנו תשובות רציניות. אנחנו מקבלים הרבה מאוד אמפתיה והבנה מצד נתניהו והממשלה, אך מעט מאוד תוצאות. בעניין הזה יש לנו ביקורת מאוד עמוקה על ההתנהלות ועל הדרך שהממשלה נוקטת, וזה עלול להתפוצץ חס וחלילה בצורה של סנקציות נגד נבחרי ציבור ורשויות".

עד כמה הממשלה רוצה לקדם ריבונות ביהודה ושומרון?

"הממשלה הזאת עשתה צעד אדיר בעניין הנורמליזציה ביהודה ושומרון. באזור הזה חיים יותר מחצי מיליון תושבים שיש להם צרכים אחרים לגמרי. המינהלת שקמה פועלת לפתור את הצרכים האזרחיים האלה, וזה נכון בעולמות התכנון ובעולמות האכיפה".

נורמליזציה, לא רק בתחבורה

"צריך לציין שההשתלטות על שטחי C, בדומה לסנקציות, היא אירוע מדיני דרמטי שלא מייחסים לו חשיבות והוא הולך ומתגבר. הפונקציה של המינהלת מייצרת מציאות מאוד חשובה בשטח. מאוד קשה לפתור בעיות ממושכות במעט זמן. אבל במובן הזה צריך להוריד את הכובע בפני הממשלה והשר סמוטריץ' על הקמת המינהלת הזאת. זה התחדד במכתב שהוצאתי בתחילת החודש למנכ"ל משרד הפנים רונן פרץ, על העובדה שבה משרד הפנים כותב תוכנית אסטרטגית רוחבית בלי להכליל בה את יהודה ושומרון. אז היה שינוי מאוד גדול בתשתיות הכבישים, עשו פה תהליך מאוד משמעותי במועצת יש"ע יחד עם משרד התחבורה, אבל כמו שזה עבר בכבישים זה צריך להיות בתשתיות החשמל, האנרגיה, המים. נורמליזציה זו כותרת. השאלה היא איך זה בא לידי ביטוי בשטח".

ריבונות מלאה היא יעד מבחינתכם?

"ככל שאנחנו נהיה במצב שבו אנחנו קובעים לעצמנו, לאומות העולם יהיה קל יותר לקבל את זה. זה כבר לא סוד שיש לחץ איראני אדיר מכיוון ירדן. החלטה על החלת ריבונות בבקעת הירדן תייצר חיץ אסטרטגי בעבור מדינת ישראל. לכן חשוב מאוד לחתור להחיל ריבונות על כל השטח ביהודה ושומרון. ככל שאנחנו לא מכריעים בדבר הזה, אנחנו משאירים את הזמזום סביב יהודה ושומרון כל הזמן, וזה דבר מסוכן ולא טוב".

אתה מרוצה מקצב התכנון והבנייה ביהודה ושומרון? נראה שסוגיית היעדר הפועלים הפלשתינים הביאה להקפאה מעשית אף על פי שהתכנון נמשך.

"אנחנו תמיד רוצים יותר. יש שינוי ניכר סביב נושא הבנייה וגם בדרך שבה מינהלת ההתיישבות עובדת. הממשלה הזאת עשתה צעד מאוד חשוב עם ביטול החלטה 150, ולא ברור למה היא לא מממשת את ההחלטה. אזור יהודה ושומרון צריך להתרחב ולהתפתח כמו כל רשות אחרת במדינת ישראל".

בחודשים האחרונים התחוללו סערות כשמתיישבים לא רצו להכניס פועלים פלשתינים ליישובים שלהם וחברות מסוימות ניסו לכפות זאת.

"סוגיית הפועלים הפלשתינים היא מורכבת. החלום של רווחה כלכלית ברשות הפלשתינית התחיל אי שם בהסכמי אוסלו, ומי שלא התפכח אחרי שבעה באוקטובר פשוט לא מבין מה קורה פה. אנחנו צריכים להסתכל למציאות בעיניים ולהבין שאנחנו חיים בקרב אוכלוסייה שרוצה לרצוח אותנו. אני מבין מאוד את התושבים, שלא רוצים לפרנס אותם וגם דואגים לביטחון האישי שלהם. לכן זה בדיוק מה שאנחנו צריכים לפעול למענו עכשיו - לגבש אלטרנטיבות באמצעות עבודה עברית ולהביא פועלים מעבר לים שלא מסכנים אותנו ביטחונית ושלא מפרנסים אוכלוסיית אויב, אבל מאפשרים לנו לגדול ולפרוח".

מנהלים קמפיין נגד 'אלימות המתנחלים', שאני בטוח שאתה נגדו - אבל מה עמדתכם באשר לתופעות של פשיעה על רקע לאומני מצד יהודים?

"הגורמים היחידים שיכולים להפעיל את הכוח הם הצבא והמשטרה. ככל שהם יעשו את התפקיד שלהם בצורה יותר טובה, תוקפנית ואפקטיבית אני חושב שנראה פחות תופעות שאנחנו לא רוצים לראות".

בתקופת שר הביטחון הנוכחי התגבר מאוד השימוש במעצר מינהלי נגד מתיישבים.

"אני חושב שזה כלי לא לגיטימי בדמוקרטיה. אם מישהו עשה משהו לא חוקי, שיבואו ויוכיחו את זה בבית המשפט. השיטה שבה השב"כ עובד בנושא הזה מול יהודים, זה דבר שלא יעלה על הדעת. ראיתי את זה בעיניים, מאוד מקרוב, במקרה שהיה אצלנו בנופי נחמה כשהייתי יושב ראש מזכירות. העלילו על אדם שהוא חבר בארגון טרור ואחרי שבועיים שחררו אותו, ולאחר חודשיים התיק נסגר. לכן אני מבקש להתבונן באופן מפוכח על הנושא הזה ולשמור על הכלים הדמוקרטיים. אסור לברוח מזה".

פוליטיקה ביום, ביטחון בלילה

כאמור במשך שמונה שנים היה רחמים יועץ בכיר שעבד לצידו של שר האוצר בצלאל סמוטריץ', אז מה הוביל אותו לשנות פאזה ולעבור למועצת יש"ע? "עזבתי משרת חלומות, יועץ כנסת־ממשלה לשר האוצר. זה תפקיד שיושב בתפר בין פוליטיקה לפרלמנטרי. הייתה לי ממש חוויה מעצבת, כשבשנה האחרונה הייתי בלילה במילואים וביום בכנסת, במשרד האוצר או במשרד ראש הממשלה. ראיתי את שני העולמות כסמ"פ שעושה את העבודה בשטח, וגם ראיתי את הדברים מצד מקבלי ההחלטות. אני חושב שהארגונים החוץ־פרלמנטריים בימין עדיין נמצאים בפער ענק אל מול אלה מהשמאל. כשקראו לי למועצת יש"ע הבנתי שזה הארגון החוץ־פרלמנטרי הכי חשוב בימין, ויש לי אתגר חשוב עכשיו - להחזיר אותו למקום המשפיע שבו מועצת יש"ע צריכה להיות".

בעבר המועצה הייתה סמן מוביל למחאות, כשהיה צורך בהן. היא תחזור למקום הזה?

"מועצת יש"ע הייתה במשך הרבה מאוד שנים השחקן הכי משמעותי בין הארגונים החוץ־פרלמנטריים. עם השנים היו שינויים, אבל מועצת יש"ע רוצה ויכולה להיות הארגון הזה. לדוגמה, קח את סדר היום שלנו לפני שלושה שבועות – אין הרבה ארגונים שבבוקר יכולים להיות אצל שר האנרגיה ולדון על תוכניות אסטרטגיות, אחר כך לשבת בוועדה בכנסת שאנחנו יזמנו, להגיע בהמשך לשר החוץ ולבסוף לראש הממשלה. בתוך סל הכלים של גוף משפיע יש הרבה כלים, והפגנה היא אחד מהם, אבל זה רק כלי. אנחנו לא חברת הפקות של הפגנות, אנחנו גוף שפועל להפוך את יהודה ושומרון למקום טוב יותר".

כיום כל ראשי הרשויות מגויסים למועצה? היו טענות בשנים האחרונות שזה לא כך.

"כשישראל גנץ פנה אליי, ראיתי מה קרה בבחירות המוניציפליות שבהן כמעט חצי מראשי הרשויות התחלפו. יש היום ראשי רשויות רעננים, מלאי אנרגיה שרוצים ליצור ביחד. אני עובד איתם לעומק ואני רואה כמה כולם שותפים ולוקחים חלק, וזה דבר אדיר. אני בטוח שעם הכוח המשותף הזה נגיע להישגים שעד היום קשה להגיע אליהם".

למועצת יש"ע יש גם תפקיד הסברתי בין־לאומי?

"לצד הזירה הביטחונית אנחנו בהחלט פועלים הסברתית בעולם. לא יכול להיות שכל דיקטטורה באפריקה מפעילה לובי משמעותי בוושינגטון נגדנו, וההתיישבות ביהודה ושומרון נפגעת מזה. לכן אנחנו נכנסנו ונכנסים לזירה הזאת יותר לעומק".

"הסקרים לא רלוונטיים"

בשנים שבהן עבד רחמים לצד שר האוצר סמוטריץ', הוא נחשב איש חזק שיודע להוביל מהלכים, ואולי דווקא על רקע זה הקמפיינים שמתנהלים נגד שר האוצר מצד המחאות נגד הממשלה אינם ראויים לדעתו. "ראיתי במשך המון זמן מקרוב את הפער בין העשייה היומיומית לבין מה שמשודר בתקשורת. זה מאוד כואב לראות את הפער הזה. משרד האוצר הוא גוף מאוד חזק, עם פקידות מאוד חזקה, וכשלא מיישרים איתה קו אז באופן טבעי זה מעורר התנגדות. השר סמוטריץ' עושה עבודה מאוד טובה באוצר, והוא משנה לטובה את המדיניות באמצעות משרד האוצר".

בינתיים, למרות העשייה, הסקרים אינם מיטיבים עם מפלגת הציונות הדתית.

"אנחנו למודי מערכות בחירות מספיק כדי לדעת שהסקרים לא רלוונטיים. הממשלה הזאת עם כניסתו של גדעון סער היא יציבה מאוד, ואין סיבה שהיא לא תשלים את ימיה. הסקרים הם לא הכלי הנכון לבחון אותה. הממשלה הזאת תיבחן רק במעשים. ככל שהממשלה תממש את המדיניות שלשמה היא נבחרה, שינוי מערכת המשפט, לגיטימציה ביהודה ושומרון, להזיז את תפיסת אוסלו – היא תאריך את ימיה".

היית מעורב בנושא הבחירות לרבנות הראשית, וגם שם הקו של מפלגת הציונות הדתית לא רווה נחת.

"בצורה שיטתית במשך שנים לא התעסקנו בציונות הדתית בעולם שירותי הדת. שלושים שנה רבנו עם המגזר החרדי בנושא הזה. הכיוון שהלכתי אליו הוא עולם תוכן של שיתוף פעולה מתוך שותפות, והשר סמוטריץ' גיבה את הנושא. השיטה הזאת הוכיחה את עצמה במידה מסוימת, המלחמה מאוד עיכבה את מה שתכננו לעשות בנושא. אבל כבר עכשיו ראינו הישג בנושא כשמינינו ראש מערך גיור ציוני, וזה קרה בלי מילימטר של מלחמה, כי כשעובדים ביחד לא צריך להילחם".

לסיום אנחנו שואלים את רחמים, שהיה מאחורי הקלעים במשך שנים, אם המעבר אל קדמת הבמה הוא אבן דרך ליעד פוליטי עתידי, כמו שקרה אצל מנכ"ל מועצת יש"ע בעבר נפתלי בנט, שהגיע עד לראשות הממשלה. "השאיפה היחידה שלי היא להצליח בגזרת יהודה ושומרון ולהביא את ההתיישבות למקום בטוח וטוב יותר לחיות בו, להפוך את מועצת יש"ע לגוף חזק ומוביל בארגוני הימין – בזה אני עסוק ושם אני נמצא", הוא מסכם.