חיסול מנהיג חיזבאללה חסן נסראללה ושאר צמרת הארגון יצר בלבנון מצב פוליטי מעניין. שנים ארוכות ניהל הארגון את מדינת לבנון, היה מעורב עמוק מאוד בפוליטיקה שלה והשתדל לטשטש את זהותו באמצעות הטמעת פוליטיקאים מטעמו במערכת.
כעת נעשים מאמצים ניכרים לנצל את הריק שנוצר ולהשפיע על מדינת לבנון לבחור הנהגה חדשה, הנהגה שחיזבאללה יהיה מנותק מהיכולת להשפיע עליה משום שכוחו ירד, או במצב מיטבי, ייעלם כליל. אולי באידיאל זה נשמע מצוין, אבל היישום אינו פשוט כלל.
האיש החזק בלבנון היום הוא יושב ראש הפרלמנט הנצחי, המכהן בתפקיד מאז 1992, נביה ברי, ראש ארגון אמל השיעי. ברי עסוק מצד אחד בניסיונות להביא לידי הפסקת אש בין ישראל ללבנון, כי ברור לו שאין לאיש כל שליטה על חיזבאללה; אבל מצד שני הוא יודע שחיזבאללה לא הושבת לחלוטין, וייתכן שעל כל מהלך שיעשה היום נגד הארגון יצטרך בעתיד לתת את הדין ולשלם את המחיר.
מי שמובילים את הניסיון לחולל שינוי פוליטי מהותי בלבנון אגב ניצול המצב שיצרה המלחמה של ישראל בחיזבאללה, הם האמריקנים. ממשל ביידן היה שמח להציג הישג מסוג זה עוד לפני הבחירות, ועמוס הוכשטיין, שכבר תפר את הסכם הגז השנוי במחלוקת בין ישראל ללבנון, נקרא לדגל והוא עובד שעות נוספות באזור לשם המטרה הזאת. אלא שגם האמריקנים נתקלים בבלמים. על פי כמה דיווחים, גורמים רשמיים במצרים ובקטאר העבירו מסר חד וברור לאמריקנים, ולפיו התוכנית של ארצות הברית אינה ישימה ואפילו עלולה לגרום לסכנה עתידית. ההערכה המצרית והקטארית היא שחיזבאללה אינו הולך לשום מקום, ולכן צריך להביאו בחשבון בכל הסדר עתידי, גם אם ברור שהוא ארגון טרור שאינו מציית לשום כלל או חוק.
למרות האזהרות הללו האמריקנים ממשיכים לנסות. לטענתם, הניהול הכושל של המדינה בחסות חיזבאללה הרס את לבנון, וכעת יש אפשרות נדירה ביותר להניע את המדינה קדימה. הצעד הראשון יהיה הנעה של בחירת נשיא למדינה.
הלבנונים מתקפלים, איראן לוחצת
פרט לנביה ברי, שמנהל שיחות צפופות עם האמריקנים, נדרשת תמיכה של עוד כמה אנשי מפתח ביוזמה כזו. ראש הממשלה הזמנית נג'יב מיקאתי לדוגמה אינו תומך במהלך ומשמיע קולות של תמיכה בחיזבאללה. מנגד, אנשים כמו וליד ג’ונבלאט, מנהיג הדרוזים בלבנון, רוצים לראות שינוי במדינתם. גם מהצד השיעי יש מי שדורשים שההתנהלות תשתנה.
אלוף־משנה (מיל') ד"ר ז'ק נריה, חוקר במכון הירושלמי לענייני חוץ וביטחון ולשעבר יועצו המדיני של ראש הממשלה המנוח יצחק רבין, מכיר לעומק את הזירה הלבנונית. הוא מסביר לאן חותרים האמריקנים, ולדבריו גם הצרפתים בתמונה: "בתחילת ההתקפות המסיביות יותר של צה"ל בלבנון נרתמה ארצות הברית עם צרפת למהלך שאמור להביא הפסקת אש של 21 יום לפחות, וכן לקבלת החלטה 1701 במועצת הביטחון של האו"ם באופן משופר, וכמובן לפריסת צבא לבנון בדרום לבנון. זה אמור לשמש רקע לבחירתו של נשיא ללבנון, ועל כך רוב המאמץ כרגע מתנהל בצד של ארצות הברית, שמנסה לצייר תרחישים של היום שאחרי המלחמה. הם מביאים בחשבון את היעלמותו הפוליטית של חיזבאללה והזזתו ממרכז התמונה, מארגון שהייתה לו מדינה לארגון כמעט לא קיים".
האמריקנים ראו הישג כלשהו עד עכשיו? כי נראה שאין נכונות בלבנון לשינוי פוליטי.
"בארבעת הימים הראשונים לאחר חיסול נסראללה היה נדמה שהמערכת הפוליטית הלבנונית מתרוששת. נביה ברי, ואליד ג'ונבלאט ונג'יב מיקאתי נפגשו אז והחליטו על מפת דרכים שהייתה אמורה להביא לידי בחירתו של נשיא. ליוזמה הצטרפו רוב המפלגות הפוליטיות.
"אלא שהמודיעין האיראני התערב, ואז הופיע במדינה שר החוץ האיראני, ובשיחה סוערת עם כל הבכירים אמר להם: אתם לא תסכימו לערוך בחירות לנשיאות בלבנון עד שלא תהיה הפסקה מוחלטת של המלחמה עם ישראל. כשזה יקרה, תעשו מה שאתם רוצים, אבל בלי הפסקת מלחמה לא יקרה שום דבר.
"כדי להדגיש את המסר שלחו האיראנים גם את ראש הפרלמנט ללבנון לומר דברים דומים. האיראנים שללו מחיזבאללה את חופש הפעולה המדיני, ובו בזמן מינו קצין בכיר לניהול חיזבאללה, שגם יבחר מזכ"ל לארגון, מה שלא צפוי לקרות בקרוב. בעצם המלחמה כרגע היא בין ישראל ובין נציגים איראניים שמפעילים את חיזבאללה בשטח. כרגע לבנון חצויה לשניים, בין מי שתומכים בהמשך המהלך להביא לידי בחירתו של נשיא ובין מי שמתנגדים לכך, ואותם מובילים נביה ברי וחיזבאללה".
מה יכול להזיז את המערכת התקועה הזאת?
"אולי היחלשות נוספת של חיזבאללה תזיז אותה. נביה ברי נהיה איש המפתח בלבנון, כי אין נשיא, אין ראש ממשלה, וכל הלחץ מתמקד בו. ברי אומר שהוא רוצה הפסקת אש ואת יישום החלטה 1701, אבל בלי שיח על החלטה 1159. זו החלטה של מועצת הביטחון שהתקבלה ב־2004, והיא מדברת על פירוק כל המיליציות בלבנון. מי שרוצה להצטרף לצבא, בבקשה, אבל שלא יהיה שום גורם צבאי במדינה חוץ מהצבא. נביה ברי לא מוכן לקבל את זה כלל".
לאמריקנים יש מנופי לחץ להפעיל על הלבנונים?
"האמריקנים הם מי שמשלמים בסופו של דבר את המשכורות של צבא לבנון, שמחמשים את הצבא, שנותנים לו תקציבים ומזהירים את ישראל שלא לפגוע בשדה התעופה של ביירות. ברור שלארצות הברית יש עמדת מפתח.
"גם ברחוב השיעי מתחילים לשמוע ביקורות מפי אנשים שלא היו מעיזים בעבר להרים ראש, והם קוראים להפריד בין הזירה הלבנונית לזו הפלשתינית, כי אין קשר אמיתי ביניהן. נכון לעכשיו כמעט חצי מיליון אנשים עברו לסוריה, 350 אלף סורים ועוד כמעט 150 אלף לבנונים. התנועה צפונה מדרום לעבר ביירות ולעבר הר הלבנון הזיזה כמעט שליש מאוכלוסיית לבנון, וזה לחץ אדיר. הם עזבו את הבתים שלהם, ורבים מהם מבינים שאין לאן לחזור. זה מהלך כבד משקל שיש לו השפעה ישירה על ההחלטה הפוליטית של נביה ברי".
ואיפה ישראל בכל הסיפור הזה? האם יש צעדים אקטיביים שגם אנחנו יכולים לעשות?
"אנחנו צריכים להמשיך בריסוק המערכת השלטונית והכלכלית של חיזבאללה, הכוללת בנקים, סופרמרקטים ואת כל התשתית שיצרה מיני־מדינה בתוך מדינה. המדיניות של חיסול המפקדים וראשי הארגון גרמה לזעזוע עמוק ולאובדן שליטה מוחלט. מי שמנהלים כרגע את המצב הם האיראנים, וזו שאלה אמיתית כמה זמן הם יוכלו להתמיד בכך. כבר נמתחת בלבנון ביקורת גדולה וחריפה מאוד על התפקיד שאיראן ממלאת, שבמקום להילחם בישראל היא נלחמת באמצעות לבנון נגד ישראל. אלה מהלכים שמקרבים אותנו לקראת הסדרה.
"אנחנו צריכים לשאול את עצמנו: האם אנחנו רוצים בכלל שצבא לבנון ירד לדרום המדינה? ואם כן, אילו חטיבות? לא נרצה לראות חטיבות שיעיות ולא חטיבות סוניות אלא חטיבות נוצריות, שקל יותר להתעסק איתן. אנחנו רוצים לראות ביקורת או פיקוח בין־לאומי, בעיקר אמריקני. אנחנו רוצים לראות אזור מפורז, כמו מה שיש בין צפון קוריאה לדרום קוריאה. אלה הדברים שיכולים להבטיח את ביטחון הצפון כך שהתושבים יוכלו לחזור הביתה".
חיזבאללה עוד לא חוסל
לדברי הפרשן לענייני ערבים יוני בן מנחם, במערכת הפוליטית בלבנון עדיין לא מספידים את חיזבאללה. הם מעריכים כי לארגון ולעדה השיעית עדיין יש כוח פוליטי גדול במדינה, והם יטרפדו כל בחירת נשיא חדש שאיננו מקובל עליהם ועל איראן.
"גורמים ביטחוניים בישראל מעריכים כי רק מכה מוחצת על חיזבאללה בלבנון וריסוק כוחו הצבאי יאפשרו עריכת בחירות בזק לנשיאות לבנון. השגת היעד הזה עדיין רחוקה, מכיוון שלחיזבאללה עדיין יש כוח צבאי וארסנל נשק גדול שלא נפגעו למרות המכות הקשות שהנחית צה"ל על הארגון", הוא מסביר.
יש בלבנון איש מפתח בצד האזרחי שיכול לקדם את שינוי השלטון? שהציבור הלבנוני סומך עליו?
"לפי פרשנים בלבנון, יש תמיכה גדולה ברחוב הלבנוני בנביה ברי, שזוכה לאהדה גם במדינות ערב ובקרב הגורמים הבין־לאומיים. רבים סבורים כי הוא יכול להשיג את ההסדר המדיני שיביא להפסקת המלחמה בלבנון, את ההרס הגדול שנגרם לדרום לבנון ולשכונת א־דאחיה בביירות ואת החזרת מאות אלפי העקורים לבתיהם.
"למתווך האמריקני עמוס הוכשטיין יש קשר טוב עם נביה ברי, והוא איש הקשר שלו לארגון חיזבאללה. ברי הוא גם האיש שמארח את השגרירים הזרים המוצבים בביירות ואת כל המשלחות הזרות שהגיעו ללבנון בשנה האחרונה בניסיון להביא להפסקת אש בדרום לבנון. היו לו קשרים טובים מאוד עם חסן נסראללה עד לחיסולו, ויש לו קשרים טובים עם כמה דמויות בכירות בחיזבאללה שעדיין נותרו בחיים. מנהיגי חיזבאללה שנותרו בחיים ולא חוסלו בידי ישראל מתייעצים עימו, והוא אף הביע באחרונה תמיכה ביישום החלטה 1701 של האו"ם, שקובעת בין היתר את הרחקת כוחות חיזבאללה מהגבול עם ישראל אל מעבר לנהר הליטני ופריסת צבא לבנון בדרום המדינה".
אם כן, האפשרות למצוא דרך להסדרה או לשינוי השלטון עוברת דרך נביה ברי?
"להערכת פרשנים בלבנון, לברי יש כיום לגיטימציה, מתוקף היותו יושב ראש הפרלמנט ובהיעדר נשיא מכהן, להוביל את ההסדר המדיני שיפסיק את המלחמה. העדה השיעית נמצאת במצב קשה בעקבות המכות הקשות שארגון חיזבאללה חוטף מישראל, והיא מחפשת מוצא של כבוד מהתסבוכת הקשה שיצרו חסן נסראללה והאיראנים.
"את הריק שנוצר כשחוסל נסראללה יכול למלא כעת נביה ברי, כדי לעצור עם ראשי העדות האחרות בלבנון את המלחמה ואת המשך פירוקו של חיזבאללה. חשוב לציין שיש לו גם מתנגדים. הדור הצעיר בעדה השיעית מתנגד שברי ימלא תפקיד מרכזי בהנהגת העדה בגלל גילו המבוגר, 86, ויש מי שרואים בו אופורטוניסט".
בן מנחם מעריך כי העם הלבנוני היה שמח לנצל את המצב הנוכחי לבחירות מהירות לנשיאות לבנון, כדי שייבחר נשיא שאינו משמש בובה של חיזבאללה ואיראן. מצב כזה יאפשר לנשיא הנבחר, בגלל מצב המלחמה, להורות לצבא הלבנוני לקיים את החלטה 1701, לפעול באופן אקטיבי בגבול עם ישראל ולהביא לידי סיום המלחמה.
ברי, נכון לעכשיו, היה מעוניין גם הוא לקדם מהלך דומה, בעיקר כי הוא מבין שמהלכים אחרים עלולים לסמן את סוף הקריירה הפוליטית הארוכה שלו. לכן הוא פועל עם נג'יב מיקאתי וואליד ג'ונבלאט לקדם בחירה של נשיא חדש ללבנון שיהיה מוסכם על כל העדות.
אלא שבינתיים נראה שהאיראנים הציבו לברי מלכוד של ממש. האיראנים מנסים לשדר ללבנונים שהרעיון לבחור כעת נשיא ולהגיע להסדרה הוא בעצם מזימה ישראלית־אמריקנית ושיש להתנגד לכך. המשטר בטהרן מבין ששינוי השלטון עלול לגרום לאיבוד האחיזה שלו בלבנון.
המאבק על עתידה של לבנון מסתמן בסופו של דבר כעוד פרק במלחמה לפירוק זרועות הטרור של איראן. זה רק מדגיש עד כמה חשוב שצה"ל ימשיך להשיג הישגים בלבנון שיבהירו ללבנונים כי רק הסדרה תועיל להם ולעתידם.