בחג נידונים על המים, על משאבי החיים שנזכה לקבל כמתנת שמיים בשנה הקרובה. כדי שנוכל לשמוח בחג וכדי שנדע על מה לכוון בתפילותיו, אשתדל בשורות הקרובות לסקור מזווית המבט שלי את המצב האסטרטגי, הביטחוני והכלכלי של מדינת ישראל בחלוף שנה של מלחמת קיום הארוכה והיקרה בתולדות ישראל. שנה קשה עם ייסורים ומחירים כואבים, אך בה בעת שנה ששיפרה את מצבה האסטרטגי של ישראל מבחינות רבות וניתן לראות בה בחוש בפעם המי יודע כמה את נוסחת החיים של עם ישראל - "בדמייך חיי".
מצבה הביטחוני של מדינת ישראל טוב היום בהרבה ממה שהיה בחג סוכות שעבר, ה־6 באוקטובר. אז עוד לא ידענו ולא הערכנו נכון אומנם את עוצמת האיומים המיידיים שהציבה מעל ראשנו טבעת החנק האיראנית ואת תוכנית הכיבוש הסימולטנית, שאילו הייתה מתממשת חלילה הייתה מביאה לאסון שממדי הטבח הנורא של ה־7 באוקטובר היו מתגמדים לעומתו. ואולם היום, כאשר אנחנו יודעים זאת, ניתן לקבוע בוודאות שמצבה הביטחוני והגאופוליטי של ישראל טוב בהרבה ממה שהיה טרם המלחמה. לוחמינו הגיבורים משליכים חייהם מנגד ומפרקים את עזה לגורמים ואנו קרובים להשמדת חמאס. חיזבאללה מוכה קשות ועוד היד נטויה עד להכרעתו המלאה.
מדינת ישראל תסיים את המלחמה הזאת בעזרת ה' בלי שתי זרועות התמנון האיראניות הקרובות והמסוכנות ותוך החלשה משמעותית של ציר הרשע האיראני. חולשתו של חיזבאללה פותחת פתח לשינוי פניה של מדינת לבנון, ויש סימנים לפרימת ציר הרשע גם בסוריה.
אנחנו חיים בשכונה שבה כולם בורחים מהחלש וחוברים לחזק, והניצחון במלחמה יביא בעזרת ה' להעמקה והרחבה של בריתות הסכמי אברהם. בכך ייחלש עוד יותר הציר השיעי והאיום המופנה ממנו למדינת ישראל יקטן דרמטית. איראן פתחה מולנו חזית ישירה שאין כאן המקום להרחיב על אסטרטגיית הניהול שלנו אותה, ואולם בעזרת ה' גם היא תסתיים בשינוי מאזן הכוחות בין ציר הרשע לציר הבריתות המתון.
בזירה הפנימית, החברה הישראלית חזקה ומלוכדת בהרבה ממה שהייתה ערב המלחמה. בניגוד לרעש שמייצרים גורמי שוליים ולתיבת התהודה חסרת הפרופורציה שהם מקבלים ברוב כלי התקשורת בישראל, החברה הישראלית מאוחדת היום הרבה יותר. מי שחווה את חוויית המלחמה, על אחוות הלוחמים בחזית והערבות ההדדית בעורף המאפיינים אותה, לא יכול לחזור כל כך מהר ל־6 באוקטובר. ובעיקר, כולנו גילינו בעצמנו עוצמות שכבר שכחנו שיש בנו.
אם להודות על האמת, לא רק נסראללה חשב שהחברה הישראלית משולה לקורי עכביש. גם אנחנו חשנו שהפכנו במידה רבה לחברת שפע מערבית מודרנית, שעייפה ממלחמות ואינה מוכנה לשלם את מחירן. דיברנו על דור הטיקטוק, ופתאום אנו עוברים שנה שגרמה לנו לשוב ולהאמין בעצמנו. שנה שהוכיחה לנו יכולת עמידה מדהימה. האויבים שלנו מופתעים בכל פעם מחדש נוכח המסוגלות, הגבורה והאמונה, ההתגייסות, השליחות וההקרבה שהחברה הישראלית מפגינה בשנה האחרונה, תוך נכונות לשלם מחירים כבדים וכואבים, ובלי שהמחירים הללו מחלישים אותה או פוגעים חלילה באמונה בצדקת הדרך ובנכונות להמשיך לצעוד בה במעלה ההר בנחישות ובהתמדה.
עם ישראל אחרי השנה הזאת הוא עם חזק יותר, גיבור יותר, עמיד יותר, עם אמונה בעצמו, בכוחו וביכולותיו, וזה כידוע המפתח להרבה מאוד דברים. לפי כל סקר, עם ישראל גם מאמין יותר באלוקיו בסיומה של השנה הזאת ומחובר יותר לערכיו היהודיים והלאומיים. גם זה ללא כל ספק מקור עוצמה גדול שישפיע על השנים הבאות לטובה.
ממלחמה למסלול צמיחה
"עת צרה היא ליעקב וממנה ייוושע". המחירים כבדים ורבים מאיתנו יישאו את כאבם לאורך שנים, רבים מחטופינו טרם שבו הביתה והם נמקים במנהרות הנאצים של חמאס. בני המשפחות שלהם מתייסרים בצער ועם ישראל כולו כואב איתם. שילמנו בקורבנות יקרים, יש לנו פצועים רבים בחזית ובעורף, אבל "ממנה ייוושע".
וכשהמצב הביטחוני והלאומי שלנו משופר, ממילא גם המצב הכלכלי הפוטנציאלי שלנו טוב יותר ממה שהיה ערב המלחמה. זאת מן הטעם הפשוט שהניצחון הוא הערובה לביטחון והביטחון הוא הערובה לשנים רבות של צמיחה כלכלית מואצת. אלה בדיוק הרגעים שבהם הכלכלה צריכה לתמוך בניצחון, והניצחון יחזיר לכלכלה את השקעתה בעתיד הקרוב במכפילי רווח עצומים.
מהסיבה הזאת החלטתי בראשית המלחמה על מדיניות אזרחית מרחיבה שבמסגרתה התפקיד הראשון של הכלכלה הוא לתמוך במאמצי המלחמה, בחזית ובעורף, עד הניצחון. בהעמדת התקציבים הנדרשים למכונת המלחמה של צה"ל ויתר זרועות הביטחון, במעטפת לניצולים ולמפונים, בתוכנית המילואימניקים, בתמיכה בעסקים בכל רחבי הארץ ועוד. כל זאת באחריות ותוך שמירה על המסגרות הפיסקליות גם באמצעות צעדים לא פופולריים ותוך השקעה במנועי צמיחה שיזרעו את הזרעים לחזרה מהירה ממלחמה למסלול צמיחה.
במקביל החלטתי לא לתת לנביאי השקר, שמנסים ליצור תחושת קריסה של הכלכלה במטרה להביא לעצירת המלחמה, את מבוקשם. הם אינם מדברים כלכלה אלא פוליטיקה. בדיוק כפי שהגנרלים בדימוס שהבטיחו ש"התנתקות תביא ביטחון" לא דיברו ביטחון אלא פוליטיקה. וברוך ה' המדיניות הזאת מוכיחה את עצמה. המלחמה מתקדמת צעד אחר צעד, וכשמסתכלים על הכלכלה בעיניים פקוחות ובלי אג'נדה, אי אפשר לא להיות מופתעים מעמידותה במלחמה ומעוצמתו של המשק הישראלי. שוק ההון משדר אופטימיות, סוגר עליות של כ־13 אחוזים מתחילת השנה ומדביק בקצב מהיר את הפערים מול הבורסות בעולם. השקל שומר על חוזק יחסי ונסחר בשער גבוה ממה שהיה לפני המלחמה. שוק התעסוקה מהודק ושיעור האבטלה הוא מהנמוכים בעשורים האחרונים. השכר הממוצע עולה.
ההייטק מסיים את שלושת הרבעונים הראשונים של שנת המלחמה בהיקף גיוסים גבוה ב־32 אחוזים יותר מהיקף הגיוסים בתקופה המקבילה אשתקד - 7.2 מיליארד דולר. ב־12 החודשים שחלפו מאוקטובר לאוקטובר גייס ההייטק הישראלי יותר מ־9 מיליארד דולר, מקום שלישי מבין ההאבים בכל העולם, שלישי רק לעמק הסיליקון ולניו יורק. הכנסות המדינה ממיסים גבוהות ביותר מ־25 מיליארד שקלים מהתחזית שהנחנו בבסיס תקציב המלחמה המתוקן לשנת 2024. מדינת ישראל עדיין מלווה יותר ממה שהיא לווה, מחזיקה יחס חוב לתוצר נמוך משמעותית מהממוצע במדינות אירופה וארצות הברית, מחזיקה יתרות מט"ח בבנק ישראל בסכום אסטרונומי של יותר מ־220 מיליארד דולר, נהנית מנגישות רבה לחוב ומאמינות בקרב המשקיעים והשווקים.
אינפלציה זמנית בלבד
אני תולה את ביצועי הכלכלה לאורך המלחמה באותם כוחות חיים בריאים של עם ישראל, ביוזמה והחדשנות והיצירתיות, באמונה והנחישות והמחויבות שרק מתעצמים לנוכח מלחמת הקיום שלנו.
נכון, יש גם פרמטרים פחות חיוביים. פרמיית הסיכון שלנו עלתה באופן טבעי בתקופת המלחמה והחוב שלנו יקר יותר, אבל גם כאן אנו שומרים על יציבות, והחששות להתבדרות של התשואות על האג"ח של ממשלת ישראל התפוגגו. המלחמה גורמת להאטה זמנית בצמיחה ולירידה בהשקעות הקבועות. כל אלו יחזרו בעזרת ה' לרמתם ערב המלחמה ואף לגרף עלייה עם תום המלחמה בניצחון ועל רקע המציאות הביטחונית והגאופוליטית המשופרת שבעזרת ה' תיווצר כאן.
האינפלציה מטרידה ודוחה את הורדת הריבית ומקשה על המאבק ביוקר המחיה, אבל גם אלו תוצאה ישירה של השפעות המלחמה הזמניות. מדובר באינפלציה שממוקדת בעיקרה בצד ההיצע, כמו למשל מיעוט חברות תעופה שמגיעות לכאן בשל המלחמה והעלאת המחירים מצד החברות הישראליות. עם סיום המלחמה ושחרור שרשראות האספקה תשוב התחרות לארצנו ובעקבותיה גם ירידת המחירים והתכנסות האינפלציה לטווח היעד.
השנה הקרובה תהיה מאתגרת מבחינה פיסקלית ותחייב את כולנו להתגייס למאמץ הכלכלי ולהיכנס מתחת לאלונקה כדי לממן את המלחמה ולאפשר את המשכה עד הניצחון. המלחמה עולה לנו כ־250 מיליארד שקלים והיא גוררת גם הוצאות קבועות שילוו אותנו שנים רבות. סביר שתקציב הביטחון יגדל אף הוא באופן קבוע לעשור הקרוב כדי לאפשר את הגדלת הסד"כ של צה"ל ואת ההתעצמות שלו, כחלק מלקחי המלחמה והעשורים שקדמו לה וכדי לאפשר לצה"ל להיערך באופן מיטבי לאתגרי הביטחון של ישראל.
כדי לעמוד בזה עלינו להמשיך במדיניות האחראית והמרוסנת, ואני משוכנע שכפי שגילינו כולנו יכולת עמידה מופלאה במאמץ המלחמה הביטחוני, נעשה זאת גם במאמץ המלחמה הכלכלי וננצח גם במלחמה הכלכלית כדי להבטיח קיומו של העם היהודי ואת עתידה ועוצמתה של מדינת ישראל. יחד, באחדות ובאמונה בצדקת הדרך. אחרי יותר מדי שנים שבהן לא רצינו לשלם את מחיריה של המלחמה ועצרנו באמצע, הפעם, בעזרת ה' - עד הניצחון.
אני מבקש לאחל חג שמח לכל בית ישראל ונושא עימכם תפילה: "אָב רַחֲמָן נוֹשֵׂא חוֹבַת לֵב עָקוֹשׁ. פְּדֵה נֶפֶשׁ תּוֹרֶךָ מִיַּד יָקוֹשׁ. הַשְׁלִימָה נָּא דְּבָרֶיךָ וְאִם אֵין בָּנוּ מִתְקוֹשֵׁשׁ וָקוֹשׁ. וְנָתַתִּי מְטַר אַרְצְכֶם בְּעִתּוֹ יוֹרֶה וּמַלְקוֹשׁ. אוֹצָרְךָ הַטּוֹב פְּתַח נָא לְהַחֲיוֹת בּוֹ כָּל נְפוּחֵי נֶשֶׁם. מַשִּׁיב הָרוּחַ וּמוֹרִיד הַגֶּשֶׁם".