"בעיות של צווים". לשותף הבכיר, יועץ קבינט המלחמה, שהבטיח אתמול לבוחריו שהוא ידאג שלא יהיו להם "בעיות של צווים".
הרשה לי לספר לך מהן "בעיות של צווים" - בני המתוק, יהונתן, נפל בעזה לפני עשרה חודשים. בני המופלא, יבדל"א, איתמר, נמצא עכשיו בעזה. בני המסור, יבדל"א, אלעד, יכנס לעזה עוד חודש, אחריו. חתני, שהוא כבני, נמצא עכשיו בגזרת שכם. לבניי האחרים הצו בדרך.
לנו בהחלט יש 'בעיות של צווים'. קרועי לב אנחנו נאלצים לרעוד כעלה נידף מפני עוד דפיקה בדלת. חזיון הביעותים להיות שכולים פעם שניה מרחף כענן שחור מעל חיינו והלילות חסרי שינה.
אל תגיד שהבנים שלנו לא חייבים. 'אין אנשים'. אתה שומע כבוד השר? אין אנשים. בנינו מפקדים ואם הם לא יבואו, יתפרקו גם החיילים.
האויב ממתין בשער לרצוח גם את בוחריך הלומדים כי אתה ושכמותך בחרתם לראות את הצווים כבעיה כי אתה לא קורא מעל כל במה להתגייס אפילו לא לבטלנים.
אתה יודע שאנחנו לעולם לא נשחק ותמיד יהיו יהונתנים שיראו בצווים ציווי אלוהי ולא בעיה ועליהם אתה בונה.
אותם כשותף בכיר בממשלה אתה מרשה לעצמך לשלוח למלחמה. הלוואי הלוואי שבימי התשובה תצליח לצאת ממסגרת נאמנות למפלגה.
כשאתה מזמין אושפזין קדושים לסוכה זכור שגם הם יצאו למלחמה. די כבר לחילול השם הנורא של חולצות לבנות חליפות וכובעים מול מדים קסדות ורובים.
די!!
בלב כואב וחרד, חגי לובר, אב שכול.