אין דבר כואב יותר בשנה האחרונה מאחינו ואחיותינו בשבי החמאס. הלב מתפלץ מהמחשבות על מה שעובר עליהם אצל הנאצים האכזריים מחמאס.
הלב יוצא אל המשפחות שחייהן אינן חיים כבר שנה שלמה ויכולים רק לדמיין מה עובר על היקרים להם בשבי. הקושי מתגבר שבעתיים כשבאופק אין פתרון קרוב שיחזיר אותם הביתה, זהו קושי בלתי נתפס וכאב אדיר עבור כולנו.
השורות הבאות נכתבות בכאב גדול ומתוך המחויבות העמוקה ביותר להשבתם הביתה במהירות האפשרית יחד עם המחויבות העמוקה למניעת טבח נוסף. אין לי את הזכות להטיף למי ממשפחות החטופים מה נכון עבורו לעשות, המשפחות הן קדושות, ראויות לכל תמיכה אפשרית במצב האיום שהן נתונות בו וזכותן כמובן לומר ולעשות כל שעולה על דעתן בנושא.
אבל יש לי כנבחר ציבור את החובה לומר מה הדרך שבעיני צריך לפעול בה כדי להשיב אותם הביתה במהירות, מה בעיני משרת את המטרה ומה בעיני מרחיק את שובם.
למרבה הצער המשוואה פשוטה ואכזרית להחריד – כל לחץ שמופעל על ממשלת ישראל במטרה להיכנע לחמאס כדי להחזיר את החטופים מרחיק את שובם ומסכן אותם ומנגד כל לחץ שמופעל על חמאס מקרב את שובם.
כל מדורה באיילון ומודעות שמאשימות את ממשלת ישראל במות החטופים למרבה הצער מרחיקות את חזרתם הביתה.
חמאס, מתוך הכרות עם החברה הישראלית מחזיק בחטופים כקלף מיקוח יקר מאין כמוהו. אין לארגון הטרור הזה אף קלף אחר שמתקרב למה שהוא יוכל להשיג באמצעות החטופים. נכון לעכשיו, כל תקוות החמאס לגבי עתידו תלויות בעסקאות החטופים אותן יצליח להשיג.
האמת היא כי למרות תקוות המרצחים בחמאס, אחרי טבח שמחת תורה ממשלת ישראל לא יכולה להרשות לעצמה להחזיר את איום החמאס על תושבי מדינת ישראל.
למדנו בדרך הקשה מידי מה משמעות ארגון טרור חזק ואכזרי כל כך מטר מהגבול. טובי בנינו נפלו במלחמה להשמדת החמאס ופשוט אין לנו את הפריבילגיה להחזיר אותו כאיום על מדינת ישראל. זו איננה אופציה על השולחן בשום צורה. חמאס צופה בהפגנות ובאולפנים ושוגה בהערכות שלו את ממשלת ישראל, בנקודת הזמן הזו הוא עדיין חושב שבסופו של דבר ניכנע לו ובכל לחץ שמופעל על הממשלה ל"כל מחיר" הוא רואה עוד סיכוי להישאר כשלטון בעזה וסיבה אחת פחות להתגמש על עסקת חטופים.
מה כן? את הלחץ יש להפעיל על חמאס בכל זירה אפשרית במקביל כדי שגם הנהגת חמאס תפנים שעסקה לחזרת שלטון חמאס בכל וריאציה לא תהיה לעולם על הפרק ולטובתם כדאי לחתום בהקדם על עסקה שתשיב את כלל החטופים הביתה.
הלחץ על חמאס להשבת החטופים צריך לכלול 5 מרכיבים:
- המשך חיסול אנשיו והשמדת עוד ועוד יכולות צבאיות ושלטוניות שלו בכל יום שעובר.
עליהם להבין כי בכל יום שהם מחזיקים בחטופים הם מאבדים עוד ועוד אנשים ונכסים שלעולם לא ישובו. באמצעות עסקה אנשי חמאס יוכלו להציל את חייהם ורכושם ולגלות למקום רחוק שיסכים לקלוט אותם.
- נטילת האחריות לחלוקת הסיוע ההומניטרי רק על ידי מדינת ישראל.
נדבך מרכזי ביכולת של חמאס לשלוט כיום בעזה הוא חלוקת הסיוע ההומניטרי. על ידי חלוקת הסיוע חמאס גם מעשיר את קופת הארגון וגם ממשיך להיות הגורם החזק ברצועה שחיי אנשים ומשפחותיהם תלויים בו. לפני מספר חודשים הטיל הדרג המדיני על צה"ל לגבש תכנית לחלוקת הסיוע ע"י צה"ל ויש ליישם אותה במהירות.
באותה המידה יש להפסיק את פעילות כל ארגוני הסיוע שקשורים בצורה כלשהי למנגנוני חמאס והצבת הברירה בפניהם: פעילות מתואמת עם צה"ל או לעזוב את הרצועה. ארגוני הסיוע הקשורים לחמאס ממשיכים לחזק את שלטונו, למרות הלחץ הבין לאומי עלינו להתנות פעילות של ארגוני סיוע רק בניתוק קשר מוחלט מחמאס או כל גורם הקשור אליו.
- הרחבת הפרימטר הביטחוני בכל יום שעובר על חשבון בתי הרצועה. נכון להיום בנה צה"ל פרימטר ביטחוני על קרוב לשליש משטח הרצועה. כ50 קמ"ר בציר נצרים ועוד כ60 קמ"ר בגבולות הרצועה. עיירות שלמות הפכו למגרשים ריקים ותושבי הרצועה צריכים להפנים כי בכל יום שעובר המגרש הריק יורחב על חשבון בתיהם. ההבנה כי בסופו של דבר תקרה עסקת חטופים תגרום לרחוב העזתי ללחוץ על חמאס להסכים להסכם כזה במהירות.
- יצירת לחץ בין לאומי על קטאר באמצעות לחץ על כל המדינות והמוסדות בעולם שמקיימות עסקים עם קטאר. מדינה שתומכת בחמאס לא יכולה להיות מוכשרת בעולם ובטח לא מתווכת הוגנת.
- לחץ על המדינות שמעבירות סיוע למצרים שיתנו אותו בלחץ על חמאס להשבת החטופים.
על ממשלת ישראל לרכז מאמץ ממוקד ב-5 אבני הדרך הללו ולהעמיד בפני משפחות החטופים שיחפצו בכך את כלל הסיוע הלוגיסטי הדרוש לעמוד בחזית המערכה הבין לאומית נגד קטאר ומצרים פטרוני חמאס ובקניית לגיטימציה בין לאומית להמשך הלחץ הצבאי והאזרחי על חמאס.
באמצעות חיסול מהיר של אנשיו ויכולותיו יחד עם לחץ אדיר מהרחוב העזתי קטאר ומצרים – חמאס יאלץ להתגמש ולחתום על עסקה שתשחרר את החטופים ולא תהווה סכנה למדינת ישראל.
ואין לך מצווה גדולה כפדיון שבויים.