כשאני שומע על חיסול של אויבינו השפלים. אין לי שום תחושה של סגירת מעגל.
אני שמח על עולם נקי ומטוהר יותר. אני שמח על שבירת רוח הלחימה של השפלים הנותרים בחיים. אני שמח שנפתח פתח לניצחון ולשחרור חטופינו האהובים.
אבל אין כאן סגירת מעגל. כי בני, לעולם לא יהיה באותו מעגל. לעולם לא ימדד חסרונו מול העדרם. לעולם לא יוזכר באותה נשימה עם הרוע.
הכאב על מותו לא מופחת גם לא במשהו, בגלל חיסולו של רשע. אין דריסת רגל לאובדן חיים מלאי אור וצדק, עם אובדן חיים שפלים ומרושעים. לא קרב זה אל זה זכרונו הקדוש של בני עם שם רשעים ירקב, של ההוא הרוצח.
המעגל שלי יחל להסגר, כאשר עם ישראל יהיה מאוחד ואוהב. כאשר חטופינו עימנו שמחים. כאשר פצועינו מחלימים. כאשר אזרחינו יושבים לבטח בישוביהם ובעריהם. כאשר טוב לנו. ויהיה טוב, אין שום ספק.
מועדים לשמחה.