רב-סרן אופק בכר, בן 24 מנס ציונה, מפקד פלוגה, סרן אלעד סימן טוב, בן 23 מצופים, מפקד צוות, סמל ראשון אלישיב איתן וידר, בן 22 מירושלים, סמל ראשון יעקב הלל, בן 21 מירושלים וסמל ראשון יהודה דרור יהלום, בן 21 מחברון נפלו בקרב בדרום לבנון,
סמל ראשון אלישיב איתן וידר תושב ירושלים, נכדו של חיים צבי לוי וידר שנפל בקרבות הגבורה על גדות תעלת סואץ במלחמת יום הכיפורים. הוא הובא למנוחות בהר הרצל.
אבי פיקאר כתב בפייסבוק על סבו של אלישיב: "בספטמבר 1973, חודש אלול תשל"ג, נקרא חיים וידר, בן 35, למילואים בקו המעוזים בתעלת סואץ, במסגרת התעסוקה של גדוד 68 מחטיבת ירושלים. הוא השאיר בבית ארבעה ילדים, בהם מוטי שהיה בן חודש וחצי. הוא חזר הביתה לחופשה בראש השנה. במוצאי החג, לפני שחזר לתעלה, הוא דיבר עם אחיו בהונגרית. שנים לאחר מכן סיפר האח לילדיו של חיים שחיים אמר לו: "תהיה מלחמה, אני לא יודע אם אחזור, תשמור לי על הילדים".
עוד כתב: "חיים וידר נסע להצטייד בארבעת המינים לקראת סוכות וחזר לתעלה. הוא היה במעוז חיזיון כפרצה המלחמה ביום הכיפורים. חיים והלוחמים האחרים נלחמו במעוז שלושה ימים בלי תגבורת ורבים נהרגו, ביניהם המפקדים. הנותרים התבצרו בבונקר. חיים הבין שאין להם סיכוי וחשש שימות מהעשן שהמצרים הזרימו לבונקר ויצא מהבונקר להיכנע. המצרים ירו בו והוא נהרג ביג' בתשרי, 9 באוקטובר 1973".
"ביום הזיכרון ב-2023, בנו מוטי נשא דברים בטקס של גדוד 68 והסביר בין היתר מדוע אביו יצא למילואים למרות שהעריך שתפרוץ מלחמה: 'אם הוא היה שואל אותי לדעתי - היו לו סיבות טובות לנסות להשתחרר מהמילואים: אישה בחופשת לידה, עבודת הדוקטורט עליה עמל, חודש חגים עם ארבעה ילדים כשהגדול רק החל כעת כיתה א' והקטן בן חודש וחצי. ההכנות של המצרים למלחמה, אותם ראה לנגד עיניו. מה גורם לאנשים אחראים ובריאים בנפשם לעזוב את משפחתם ועבודתם ולצאת להילחם? נראה לי שהתשובה היא: אהבה. אהבה לעם, אהבה למדינה ואהבת המשפחה, אשר למען הגנתם עזב כל אחד מכם את עבודתו ואת משפחתו, התכנסתם בגזרה שהופקדה תחת אחריותכם, ועשיתם הכול, בתוך סיטואציות מורכבות ובלתי אפשריות, למען חבריכם הלוחמים, למען העם, למען המדינה, ולמען המשפחה האהובה שבעורף. מתוך הסיפורים שסיפרו לי, אני יכול רק להעריך, שאבא הרגיש זכות גדולה להיות חייל בצבא ההגנה לישראל, ופשוט לא חיפש תירוצים. כנראה לכן הוא בחר שלא להתייעץ איתי...'.
פיקאר הוסיף: "אתמול, בין השמשות שבין יד' תשרי וטו' תשרי, 51 שנים ויום אחרי שאביו נהרג במלחמת יום הכיפורים, נהרג בנו של מוטי, אלישיב וידר, מ"כ בסיירת גולני. מוטי, יתום צה"ל ממלחמת יום הכיפורים, הפך לאב שכול ממלחמת חרבות ברזל, באותם ימים בדיוק. גם אלישיב וידר, כמו סבו חיים וידר, חש זכות גדולה להיות חייל בצבא ההגנה לישראל. תנחומים מקרב הלב לידידי ושותפי לשימור מורשת האבות שלנו, חללי גדוד 68 ממלחמת יום כיפור, מוטי וידר. שיהיו ימים אלה סוף וקץ לכל צרותינו, תחילה וראש לפדיון נפשנו".
בן דוד של וידר כתב בפייסבוק: "בתוך השמחה הרבה, יחד עם ישראל על צעד נוסף בהעברת הרשעה מהעולם. צר לי לבשר בכאב רב על מותו של בן דודי הגיבור אלישיב איתן וידר הי"ד, בהגנה על ארצנו הקדושה, בגבול הצפון, בערב חג הסוכות זמן שמחתנו. אלישיב חגג את יום הולדתו (23) שבוע שעבר ונפרד מהוריו, מוטי ויעל בפעם האחרונה. סבי וסביו, סבא חיים וידר, נפל במלחמת יום כיפור על אדמת סיני בי"ג תשרי התשל"ד. יהי זכרו ברוך".
רבני ותלמידי מוסדות 'בני דוד' כואבים את נפילתו של הגיבור סמ"ר אלישיב איתן וידר הי"ד, בוגר הישיבה הגבוהה, שנפל בקרבות בדרום הלבנון. שולחים תנחומים למשפחה. מן השמיים תנוחמו".