מאות בני אדם מפגינים בשער בגין בתל אביב, מול בסיס הקריה, בקריאה לשחרור החטופים משבי חמאס.
הכביש המוביל למקום נחסם לתנועה בשני הנתיבים, והנוכחים קראו לנצל את חיסולו של מנהיג חמאס יחיא סינוואר לטובת עסקה לשחרור החטופים.
אלי שתיוי, אביו של החטוף עידן שתיוי, אמר "לפני שנה איבדנו את עידן. עידן שלי. הבן האהוב, שהגיע במיוחד למסיבת הנובה כדי לצלם רגעים של אושר ושמחה. במתקפה של מחבלי חמאס עידן נפצע, ונחטף. ובמשך שנה לא ידענו מה עלה בגורלו. כמו כל אבא, לא איבדתי תקווה. נלחמתי על עידן שלי. במשך שנה של מאבק, כל בוקר של מאבק היה בוקר של תקווה, שעידן בחיים, שהוא יחזור אלינו.
ב-7 באוקטובר, בדיוק שנה אחרי אותה שבת אפלה, קיבלנו את הבשורה המרה. עידן שלנו נרצח. וגופתו עדיין חטופה בידי המרצחים בני הבליעל של חמאס".
"לאורך השנה הזאת הייתי בכל מקום. ישנתי באוהל מול בית ראש הממשלה בקיסריה, וגם טסתי ב"כנף ציון" לנאום שלו באו"ם. הייתי בכנסת ובמשלחות ברחבי העולם, ואפילו פרצתי את הגדר בגבול עזה, ורצתי אל עידן שלי. נשבעתי להיות בכל מקום שיכול להחזיר לי את עידן. והמאבק עדיין לא תם. כי עידן עדיין שם, ואיתו עוד 100 חטופים. רבים מהם עדיין בחיים. עוד לא מאוחר להציל את החיים שלהם, ולהחזיר את החללים, וגם את עידן לקבורה בישראל", אמר.
"בשנה האחרונה דיברתי עם כולם - בימין ובשמאל, בממשלה ובאופוזיציה, ואני רוצה לומר לכם, חברים שלי גם בימין וגם בשמאל, שיש דבר אחד שמאחד את כולם: כולם רוצים את החטופים בבית. אתם בטח לא מאמינים. אני יודע, מעבר לחומות של הפירוד נראה לכם שאנחנו רוצים דברים שונים. שהפוליטיקה מפרידה בינינו. אבל זה פשוט לא נכון. עכשיו כשסינוואר חוסל וסולק מהדרך, כשחמאס מוטט, יש סוף סוף קריאה אחת שמאחדת את כל העם. אנחנו קוראים אל הממשלה שלנו, אל ממשלות העולם, וגם אל תושבי עזה - תחזירו את החטופים הביתה".
"מעכשיו החטופים לפני הכל. לפני האינטרסים ולפני הפוליטיקה. כשנחזיר אותם, נדע שהשלמנו את המלאכה. החטופים הם הדבר האחרון שחסר לניצחון. החשבון לא נסגר עד שהחטוף האחרון חזר. חזרו אחרי - אין ניצחון עד החטוף האחרון! עלינו לנצל את ההזדמנות הזאת, ולהחזיר אותם עכשיו, לפני שיהיה מאוחר מדי. לא נסלח לעצמנו אם נחמיץ אותה.
ולך סינוואר, נבלה, יש לי מסר אחד: חשבת שתצליח להפריד בינינו. לפורר אותנו, לא הצלחת. אנחנו עדיין עם אחד. והלב שלנו פועם יחד. ומה שיאחד אותנו יותר מכל דבר אחר - זה האיחוד של המשפחות עם החטופים שלהן. האיחוד בינינו לבין עידן שלנו, שישוב לקבורה באדמת ישראל. כי מה שמאחד אותנו זה לא מות האויבים שלנו, אלא חיי החטופים היקרים שלנו. החיים לשיקום והנרצחים לקבורה. כל השנה הזאת אני מדבר על אחדות. זה נשמע כמו סיסמא, רק כשנהיה מאוחדים נחזיר את החטופים.
אחלה סלוגן. אבל היום בואו נעשה משהו אחר. מין דינמיקה קבוצתית, כל אחד יסתכל על השני בעיניים ויחבק אותו אתם יכולים? קדימה, דקה חיבוק, אפילו זאת אחדות אמיתית, ללא סיסמאות. האחדות והחיבוק של הציבור, אלה אנרגיות שמחזקות אותי ואת כולם, את כל משפחות החטופים, כמה שזה נראה פשוט, סך הכל חיבוק. לא מספיק לדבר אחדות בסיסמאות. בואו נעשה אחדות. ונחזיר את כולם הביתה".