אריק, אביו של רס"ם ראובן שישפורטיש הי"ד שנפל בבוקר שמחה תורה בהגנה על הישוב פרי גן, מספר לערוץ 7 על השנה שחלפה מאז השבעה באוקטובר והמורכבות בשמחת החג.
"הגעתי לסוכת הגבורה ערב הושענא רבה כדי לפגוש את האנשים שיש להם המון שאלות ומחפשים את החיזוק שלנו המשפחות השכולות בשל המלחמה הארוכה".
ראובן הי"ד היה חייל מצטיין בצה"ל ביחידות מובחרות, הקים משפחה בישוב שלומית והיה מפקד כיתת הכוננות בישוב. בבוקר שמחת תורה תשפ"ד, אחרי שקיבל קריאה לעזרה מהישוב פרי גן, הוא יצא מביתו כדי להציל את תושבי פרי גן ולאחר לחימה מול מחבלים נפל בקרב.
"עברנו בשנה האחרונה מאז נפילת הבן תהליך ארוך, קודם כל להבין שמה שקרה לנו התרחש באמת. בהתחלה היינו בהכחשה ואחר כך התקדמנו וניסינו להרגיש שגרה. כל הערכים שלנו בחיים השתנו לגמרי. אנחנו כבר לא נותנים חשיבות למה שנתנו לפני ה-7 באוקטובר. אנחנו מאמינים שהבן עלה למקום טוב. הוא היה ילד מיוחד ואנחנו גאים בו ומנסים לחבר את המשפחה מחדש ולתמוך באשתו ובארבעת הילדים היתומים שנשארו וחזרו לגור בבית שהוא בנה בשלומית בעשר אצבעותיו".
לדבריו, "אף חייל לא נפל לשווא. ה' קובע את הכדור שיוצא ואת הכתובת שלו. תהליך שאנחנו לא מבינים. אנחנו בסוף ננצח. ה' רוצה לבטל את הרוע בעולם והטומאה שהם מביאים בעולם והם נופלים ומחוסלים לאט לאט. יש כאלה שקוראים לזה מלחמה אני קורא למצב- תהליך של טהרה. בסוף עם ישראל יאיר לכל העולם. אחרי עזה ולבנון יגיע גם התור של איראן".
לשאלה האם הוא יכול לשמוח בשמחת תורה בו יציין שנה לנפילת בנו משיב האב: "לפני נפילת הבן שמחתי את שמחת התורה עם המשפחה. השמחה עם התורה לא השתנתה ולא תשתנה. בבית הכנסת 'מעשה ניסים' בראשות הרב לופס בשכונת קריית משה בירושלים, שאלו אותי האם אני רוצה שהשנה יפחיתו את שמחת החג והריקודים. אמרתי 'מה פתאום, אני רוצה להיות חתן תורה'.
אני מרגיש שיש איזה תיקון של חג שמחת תורה של שנה שעברה ואני אסיים את התורה. שאר הילדים שלי יהיו בשמחה תורה בישוב שלומית עם אלמנתו וילדיו של ראובן. הם רוצים לרקוד עם תושבי הישוב וזה הניצחון שלהם על כך שבשנה שעברה הריקודים עם ספר התורה בוטלו בשל המלחמה. השנה יחגגו שם את שמחת החג בכל הכוח בסימן גבורה וניצחון", הוא מסכם.