פרופ' הרב יצחק כהן
פרופ' הרב יצחק כהןצילום: ערוץ 7

במסכת בבא מציעא דף פו נאמר: "תנא דבי רבי ישמעאל: בשכר שלשה זכו לשלשה: בשכר חמאה וחלב זכו למן; בשכר 'והוא עמד עליהם' זכו לעמוד הענן; בשכר 'יקח נא מעט מים' זכו לבארה של מרים."

המימרה תמוהה. ניחא תמורת חמאה וחלב שהכין אברהם למלאכים - זכו בניו למן. ניחא בשכר המים שנתן למלאכים – זכו בניו לבאר. מידה כנגד מידה. אולם כיצד 'והוא עמד עליהם' מביא את בניו לזכות בעמוד הענן, ענני הכבוד? ועוד, יש האומרים כי לענני הכבוד היתה משמעות רוחנית. הללו דאגו למשל שהערב רב לא ייקלט בישראל. ומי שחטא היה הענן פולטו. אם כך, חלקה זה של המימרה תמוה אפילו יותר.

תשובה לכך אפשר למצוא בסיפור המרתק במסכת שבת דף פח: בשעה שעלה משה למרום אמרו מלאכי השרת לפני הקדוש ברוך הוא: ריבונו של עולם, מה לילוד אשה בינינו? אמר להם: לקבל תורה בא. אמרו לפניו: חמודה גנוזה, שגנוזה לך קודם שנברא העולם, אתה מבקש ליתנה לבשר ודם? אמר לו הקדוש ברוך הוא למשה: החזיר להן תשובה. אמר להן מה כתוב בה: אנכי ה' אלהיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים. למצרים ירדתם, לפרעה השתעבדתם, תורה למה תהא לכם?... מה כתוב בה: לא תרצח לא תנאף לא תגנוב. קנאה יש ביניכם, יצר הרע יש ביניכם? מיד הסכימו המלאכים.

המימרה תמוהה. העובדה שיש לאדם יצר הרע וקנאה היא בדיוק הסיבה שלא ליתן לו את התורה. אם כך, כיצד טענות משה משכנעות את המלאכים. שנית, מה מפריע למלאכים שבני ישראל יקבלו את התורה, האם אין להקב"ה עותק נוסף עבורם?

חייבים לומר כי החשש של המלאכים הוא עמוק יותר. מהו אפוא?

במסכת בבא מציעא דף נט מובא סיפור תנורו של עכנאי. זהו תנור שבנוי חוליות חוליות. רבי אליעזר טיהר אותו מטומאה. חכמים טימאו. רבי אליעזר הציג שלושה מופתים כדי לשכנע את חכמים שהלכה כמותו. זה לא עזר. לבסוף החליט להפעיל נשק לא קונבנציונלי במחלוקת ואמר: "אם הלכה כמותי - מן השמים יוכיחו. יצאה בת קול ואמרה: מה לכם אצל רבי אליעזר שהלכה כמותו בכל מקום."

וואו. לכאורה הוכחה ניצחת. המחוקק בכבודו ובעצמו מגלה מה הוא חושב ואין עוד מקום לפרשנות אחרת.

הגמרא מספרת: "עמד רבי יהושע על רגליו ואמר: לא בשמים היא. מאי לא בשמים היא? אמר רבי ירמיה: שכבר ניתנה תורה מהר סיני, אין אנו משגיחין בבת קול. שכבר כתבת בהר סיני בתורה אחרי רבים להטות."

כלומר רבי יהושע כביכול 'משתיק' את הקב"ה, ואומר כי ברגע שהקב"ה נתן את התורה, כבר אין לו בעלות עליה. וחכמים בשר ודם רשאים לשנותה על פי כללי ההלכה שיש בידם. אפילו אם ה' ירד מהשמיים, לא ישמעו לו.

זהו החשש של המלאכים. החשש מפני כוחו של האדם לשנות את התורה וההלכה אף בניגוד לרצון הבורא.

הדבר נכון גם כלפי קביעת המועדים. הפסוק אומר "אשר תקראו אתם במועדם". המילה אותם מנוקדת בחולם, אך היא כתובה בכתיב חסר. לכן אפשר לקרוא זאת: "אתם". כלומר, אתם רשאים לקבוע מתי יחול המועד. אפילו אם יטעו.

אם אכן כך, כעת מובן החשש של המלאכים. אך מהי אפוא התשובה שהשיב להם משה: האם בגלל שיש באדם יצר הרע קנאה ושנאה תימסר לו ההכרעה והבעלות על התורה?

ועוד קשה המדרש בשמות רבה כח: "באותה שעה ביקשו מלאכי השרת לפגוע במשה. עשה בו הקב"ה קלסטירין של פניו של משה דומה לאברהם, אמר להם הקב"ה אי אתם מתביישין הימנו לא זהו שירדתם אצלו ואכלתם בתוך ביתו".

תמוה, האם בשל סעודה שסעדו אצל אברהם נדרשו המלאכים לוותר על התורה הקדושה לטובת בשר ודם?

אלא שהקב"ה מראה למלאכים את הכוחות העצומים שניתנו לבשר ודם. את היכולת של האדם להרים ולרומם את החומר. בזכות תיקון המאכלות החומריים אברהם הביא לכך שהלחם היה ראוי למלאכי השרת. זה גם מה שמשה אומר למלאכים - התורה מיועדת דוקא לאדם השקוע ביצרים, היכול להתגבר על יצריו ולהיות בדרגת מלאך.

כעת מתבאר "בשכר 'והוא עומד עליהם' זכו לענני הכבוד." המלאכים ראו שילוד אישה יכול להגיע למדרגה רוחנית גבוהה עד שהוא מצליח לעמוד מעל המלאכים. כנגד זה ניתנה לבניו המתנה הרוחנית של ענני הכבוד.

וכך גם אומר השפת אמת בענין המחלוקת "בסוכות הושבתי את בני ישראל", האם סוכות ממש או ענני הכבוד? "ומסתמא הכל אמת... עיקר החירות שניתן ביציאת מצרים לכל איש ישראל שלא יהיה מוטבע בענייני הטבע. וכפי מה שמתקיים בכל איש מישראל דירה זו שלא להיות מוטבע בעולם הזה, כך חל עליו שם שמיים וסוכת ענני הכבוד".

דומני כי המלחמה האחרונה הוכיחה לנו באין ספור סיפורי גבורה עד כמה אדם ילוד אישה יכול לעלות לדרגת מלאך. עד כמה אדם יכול לא להיות מוטבע בענייני הטבע. עד כמה אדם יכול להתגבר על יצריו הטבעיים, ההישרדותיים, ולמסור את הדבר היקר לו ביותר, חייו שלו, למען העם והארץ. בזה מדרגתו היא אף למעלה ממלאכים, שמהם לא נדרש ויתור כה עמוק, וממילא לא יצליחו לקדש ולרומם את המציאות, כפי שאותם מלאכים בדמות אדם פעלו ופועלים, החל מיום שמיני עצרת תשפ"ד עד היום הזה.

בזכות מדרגתם זו אנו זוכים גם היום לענני כבוד, המסוככים על מדינתנו, שכמות הנפץ שנורתה אליה משמיני עצרת שעבר עד שמיני עצרת הנוכחי, היא חסרת תקדים, עד שאם יסופר הדבר בעתיד בספרי ההיסטוריה אל מול מספר הנפגעים בנפש ייחשב הדבר למדע בדיוני או לנס על טבעי.

לע"נ כל הגיבורים הנופלים במערכה ולעילוי נשמת אבי מורי ברוך מרדכי ומור חמי משה נחמיה.