בחג שמחת תורה השנה: לא הקפות עצובות בצעדים מדודים, לזכרם. כן הקפות שמחות בריקודים סוערים, מכוחם.
כי בחג של תורה החיים לא מרכינים את ראשם בפני המוות. ההעדר לא דוחה את היש. העצב לא ממתן את השמחה.
ובחג שבו הכל - אין שכחת נופלים, אין התעלמות מחטופים, אין הזנחת פצועים, אלמנות, ויתומים. זה לא יהיה. זה לא יכול להיות.
אז השנה, בחג שמחת תורה, אעשה הקפות: בזכותם. מכוחם. בהשראתם.
וְאַקִּיף וְאוֹמַר : הַקָּפָה רִאשׁוֹנָה בִּזְכוּתָם מִכּוֹחָם וּבְהַשְׁרָאָתָם, שֶׁל הַחֲלָלִים שֶׁנָּפְלוּ לְמַעַן נְחִיָּה וְנִרְקֹד וְנִשְׂמַח, וְאָנוּ מְקַיְּמִים בְּרַעַד וּבִקְדֻשָּׁה אֶת צַוָּאָתָם.
הַקָּפָה שְׁנִיָּה בִּזְכוּתָם מִכּוֹחָם וּבְהַשְׁרָאָתָם, שֶׁל מִשְׁפְּחוֹת הַחֲטוּפִים שֶׁחֲתִירָתָם לְהִתְאַחֵד עִם יַקִּירֵיהֶם סוֹחֶפֶת אֶת הָעָם כֻּלּוֹ לְעַרְבוּת הֲדָדִית, מְחַבֶּרֶת וּמְחַבֶּקֶת.
הַקָּפָה שְׁלִישִׁית בִּזְכוּתָם מִכּוֹחָם וּבְהַשְׁרָאָתָם, שֶׁל חַיָּלֵי צַהַל הַגִּבּוֹרִים, הַנִּלְחָמִים לְמִגּוּר הָרֹעַ וְלַהֲגָנָה עַל עַם הַנֶּצַח, יְלָדִים נָשִׁים וּגְבָרִים.
הַקָּפָה רְבִיעִית בִּזְכוּתָן מִכּוֹחָן וּבְהַשְׁרָאָתָן, שֶׁל נְשׁוֹת הַחַיָּלִים שֶׁעוֹמְדוֹת עַל מִשְׁמַר מִשְׁפַּחְתָּן וַעֲבוֹדָתָן, וְהֵן הַנּוֹתְנוֹת כּוֹחַ וְהַשְׁרָאָה לַלּוֹחֲמִים, וְהֵן שמַּחְזִיקוֹת אֶת הָעֹרֶף בְּחֹסֶן נַפְשִׁי בִּגְבוּרָה וּבְאַהֲבָה.
הַקָּפָה חֲמִישִׁית בִּזְכוּתָם וּמִכּוֹחָם וּבְהַשְׁרָאָתָם, שֶׁל פְּצוּעֵי צַהַל שֶׁמִּלְחַמְתָּם לִבְרִיאוּת גּוּפָם וְנַפְשָׁם הִיא דֻּגְמָא וּמוֹפֵת לְחַיִּים שֶׁל הִתְמוֹדְדוּת וּגְּבוּרָה.
הַקָּפֶה שִׁשִּׁית בִּזְכוּתָם מִכּוֹחָם וּבְהַשְׁרָאָתָם, שֶׁל אֶזְרָחִים מִתְנַדְּבִים בְּאַהֲבָה וּבִמְסִירוּת בְּכָל תְּחוּם וּבְכָל מָקוֹם בָּאָרֶץ וּבַגּוֹלָה.
וְהַקָּפֶה שְׁבִיעִית בִּזְכוּתוֹ מִכּוֹחוֹ וּבְהַשְׁרָאָתוֹ, שֶׁל זְקַן הָעַמִּים, הַהוֹלֵךְ בְּמַסַּע הַנֶּצַח רָווּי שְׂמָחוֹת וְיִסּוּרִים, עַם יִשְׂרָאֵל שֶׁלּוֹמֵד וּמְלַמֵּד אֶת תּוֹרַת ה' וּמֵפִיץ אֶת עֶרְכֵי הַמּוּסָר שֶׁבָּהּ, בְּכָל אֲתָר וַאֲתָר.
ועצם הזכרת שבעת המופלאים ייתן לי שמחה כוח ועוצמה להקפות ולריקודים.
ובקשת הבקשות לחג זה: את יתומי הנופלים ואת ילדי המגוייסים הרימו אל על, על כתפיים. את הפצועים שימו במרכז מעגלי הרוקדים. את האלמנות ומשפחות החללים והחטופים הזמינו והושיבו בראש הסעודות והקידושים. את כיבודי החתנים, תנו רק לאלופים הלוחמים, כי הם חתני בראשית וחתני התורה האמיתיים.
שנזכה לעשות חג שמח.