
אבירם,
אין מספידים בחול המועד אלא לת"ח, והיום אנחנו מספידים הרוג מלכות, שאין כל בריה יכולה לעמוד במחיצתו, ותלמיד חכם.
היום הושענא רבה, האושפיזין של היום הוא דוד המלך. אבירם, אתה היית עם טמפרמנט של דוד המלך. על דוד המלך נאמר אדמוני עם יפה עיניים, כמה עיניך דלקו מהתלהבות של אש קודש פשוטה כנער צעיר, כמה פיזוז וקרקור היו בעבודת ה' שלך, כדוד מלך ישראל.
בבית המדרש היית ככדור אש שאינו מסוגל לשבת על מקום אחד מפני שכל הוויתך הייתה התלהבות. התלהבות מתוך ענווה פנימית.
אבירם אתה דרשת את השם יום יום: בבחינה של תקיעה עם כוחות גדולים כתקיעת החצוצרות לפני המלחמה. ובבחינה של ערבה שראשה כפוף על גבי המזבח בענווה מול אש התמיד. בשנים האחרונות שמשת כרב באולפנה, אבל מצודתך הייתה פרוסה לכל הסובבים אותך ולא ברחת מלדון בשאלות קשות שהופנו אליך ושוחחתי איתך רבות בעניני הלכה.
אבירם, שימך הוא אבירם על שם אברהם, בביתך היית אבא למופת לכל ילדיך ואיש למופת לאיילת.
אחרי לימודך בישיבה, שימשת כר"מ בתיכונית, והיית דומיננטי מאוד ובמסיבת הסיום של השמינית אתה קבעת את המנטרא מדברי נעים זמירות ישראל: אבן מאסו הבונים היתה לראש פינה
שנים אחרי שעזבת את עתניאל ואת הישיבה רגליך משכו אותך לבית המדרש, וביקרת בהיכל בו גדלת כדברי נעים זמירות ישראל במזמור שאומרים בימים הנוראים: 'לבקר בהיכלו'.
בדורנו אנחנו זוכים שתלמידי חכמים לובשים מדי מלחמה ונלחמים את מלחמות ה'.
בכל חייך רוח ההתנדבות הובילה אותך ובזמן האחרון סיימת קורס מגדים מתוך רצון לשאת בעול המלחמה על יחוד ה' של עם ישראל.
חז"ל אומרים לא הביישן למד, אצלך לא הייתה שום בושה בדיבור מול רבותיך אבל מתוך ענווה כדוד.
הייתה לך נוכחות ובכל מקום בו היית נוכחותך השפיעה על כולם מתוך מאור פנים, אהבה, שמחה וחוש הומור. כל בוקר נכנסת לחדר במזכירות ודרשת בשלום העובדים במאור פנים.
נתפלל כולנו: רחם נא קהל עדת ישורון סלח ומחל עונם והושיענו אלהי ישענו. ואתה אבירם עם כל ההתלהבות שלך, תזעק לפני כסא הכבוד על משפחתך היקרה ועל עם ישראל כולו. לקיום נבואת הנביא ישעיה (כ"ה, ח')
בִּלַּע הַמָּוֶת לָנֶצַח וּמָחָה אֲדֹנָי יְדֹוִד דִּמְעָה מֵעַל כָּל פָּנִים וְחֶרְפַּת עַמּוֹ יָסִיר מֵעַל כָּל הָאָרֶץ כִּי יְדֹוָד דִּבֵּר: