
שובאל. הגעת אלינו לישיבה שמיניסט. פרצת עליך פרץ . כמו שאבא שלך אמר בלויה, הפכת את הוריך להורים וגם את כל סביך וסבותיך לסבים וסבתות. כעת גם חידשת להם את התואר משפחה שכולה.
שובאל, כשימך כן אתה נולדת בכפר דרום ילד של גירוש וחורבן גוש קטיף ילד של כיסופים לחדש. לשוב.
והיום הזה שבו נהרגת , הושענא רבא רגע לפני כניסת חג שמחת תורה. המעבר שבין דוד המלך לשלמה בנו, המעבר בין המלכות שהיתה למלכות שתהיה. ילד שכולך בקשת התחדשות. שובר מוסכמות.
בן למשפחה אשכנזית ( יקית..) שיודע נגן בכלים אתניים מזרחיים, עוד סאז וסנטור.
בן רחלים שבשומרון שמחובר חזק לרבי נחמן . לא מתוכנת לשום מערכת לא משועבד לשום מנגנון, חופשי,קל רגליים ותנועה זרמן על, מהיר מחשבה ומוכשר עם קורטוב של ביקורת וציניות שמשחררת אותך להיות רק מה שאתה.
שובאל, צדיק, אוהב את ה' את התורה, אוהב את הארץ . כל כך הרבה פעמים ישבנו בהתוועדות ואתה בשקט שלך וממלא את חלל בית המדרש בצלילי העוד, בניגון של נשמתך. כמה מתוקים הרגעים הללו שנצרבו בי.
שובאל, אתה בן דור של מהפכה. דור של גאולת הדעת. דור אמיץ ללא חת וללא שבלונות. אפילו הלויה שלך זה דבר שלא היה כמותו. כל הלילה. משמר של לוויה. מאחת בלילה ועד הבוקר. ראיתם דבר כזה שמורידים אל הקבר את הגוף תוך העלאת הנשמה עם ניגון ארבע בבות. לויה עם שאגות קורעות את הדממה ותקיעות שופר. זה היה משהו שבין הקפות שניות לבין לוויה. שקט בטוח לא היה שם.
שוביק. בערב יום כיפור אחרי מנחה בישיבה סיפרת לי שנמאס לך מהמילואים המשמעממים בציר נצרים (...) והצלחת לעבור לחטיבת כרמלי כך שמיד אחרי יום כיפור אתה נכנס ללבנון.
ככה אתה. גיבור. חזק. עניו. עדין ונחוש.
חיבקתי אותך ומשכתי אותך חצי בכוח לקבל ברכה והקדשה אישית על ספר מהרב שמואל אליהו שהתפלל איתנו. קיבלת על עצמך בלית ברירה את הגאווה שלי מול הרב שמואל כשסיפרתי לו על הצעד הזה שלך ועליך . אבל את הברכה של הרב קיבלת עם כל הלב בשמחה ובאור. לא ידעתי שהחיבוק החם הזה יהיה כל כך יקר. אשתדל בלי נדר לשים לב יותר ליוקרם של רגעים כאלה.
שובאל, גם בתור בן של רב ועוד רב מוכר ומוערך על ידי חבריך , שברת את המסגרת הזו. שוביק . שובביק.
בקטע טוב.
בלויה שלך ידעתי. ביקשו לקרוא למלחמה הזו מלחמת התקומה. זה לא תקומה מחיזבאללה או מחמאס. זה תקומת הדעת. דור של לוחמים חופשיים אמיצים ומחוברים חזק לשורש. לגאולה, לה' , להר הבית, לצדיקים. דור של חלוצי דעת וחלוצי דרור.
ראיתי את כל החברים הרבים שלך עם הנשק המשומש היטב על המותן . עם הפיאות הגדולות, עם המבט החד החודר . מחובקים בוכים שרים שואגים הושע נא. ידעתי. קמים כאן לוחמים של תקומה.
שוביק. מתוק. חבר . חזק. אמיתי. שב שם על מפתן השמים ונגן. שובה למעונך ושכון בבית מאוויך.
באהבה. בהצדעה. בחיבוק חזק.