ארבעה לוחמים מגדוד 222 של חטיבת כרמלי, נפלו בערב שמחת תורה בהיתקלות עם מחבלים בדרום לבנון. ה' יקום דמם.
לחטיבת כרמלי היסטוריה ארוכה עם דרום לבנון – ובעיקר לגדוד 222, שבמלחמת העצמאות עוד היה גדוד 22. בדיוק השבוע לפני 76 שנה, היה הגדוד הזה הראשון שנכנס לדרום לבנון במבצע חירם. יש לי קשר אישי לחטיבה הזאת, בהקשר למלחמת העצמאות. אבא שלי זכרונו לברכה שירת במחלקה הדתית של גדוד 22 של חטיבת כרמלי במלחמת העצמאות, כולל במבצע חירם.
מבצע חירם, אחד המבצעים האחרונים של מלחמת העצמאות, על שמו של בן בריתו של שלמה המלך חירם מלך צור – העיר התנ"כית שכיום היא בדרום לבנון – היה הגדול והמורכב במבצעי חזית הצפון (כיום פיקוד הצפון) במלחמת העצמאות. בימים כ"ה עד כ"ח בתשרי תש"ט, 28 ל-31 באוקטובר 1948, כבש צה"ל את מרכז הגליל העליון וחלקים מן הגליל התחתון. בעקבות המבצע, נעקר צבא ההצלה בפיקוד פאוזי קאוקג'י מהאיזור, מארץ ישראל בכלל, ולמעשה חדל להיות כוח צבאי משמעותי. יותר מכך: המבצע גרם לבריחה המונית של ערבים תושבי הגליל לכיוון לבנון. כמה חבל שזה לא קורה היום...
בכך השתלטה ישראל על כל שטחו של הגליל, כולל על חלקיו שהיו מיועדים על פי תוכנית החלוקה למדינה הערבית.
גדוד 22 של חטיבת כרמלי היה הראשון שעבר את הגבול הבינלאומי לתוך שטח דרום לבנון. החטיבה כולה השתלטה על חלקים מדרום לבנון, כשהם כובשים 14 כפרים לבנוניים, והגיעו עד נהר הליטאני.
אחד הקרבות הקשים של הגדוד היה על משלט שנקרא 'שייח' עַבְּד' שחלש על מנרה, שהוחזק בידי לוחמיו של פאוזי קאוקג'י, סמוך לכפר חולא שנכבש גם במלחמה הנוכחית. הקרב הזה, ערב שמחת תורה, קדם ל'מבצע חירם'. בחוברת 'שנת מאבק לגדוד', הסוקרת את לחימת גדוד 22 במלחמת העצמאות (חוברת נדירה שנמצאת אצלי בזכות היותו של אבא שלי ז"ל מלוחמי הגדוד) מספר אחד הלוחמים, פנחס ר. (השם המלא לא שמור במערכת, ולצערי אין לי אפשרות היום, ממרחק 76 שנה, כשרוב מוחלט של הלוחמים כבר לא איתנו, לזהות את הכותב) על הקרב, בתיאור שנשמע מאד דומה למלחמה הנוכחית (בקיצורים כמובן):
"כוונת המסע היתה לכבוש בחזרה את משלט שייח' עַבְּד השולט יפה על מנרה ושממנו היו צולפים על הקבוץ על מנת להשתיק את החיים בו, לרככו ולכבוש אותו לבסוף... הערבים הרגישו בנו ממרחק רב וכבדונו במטר אש. אך אשם הבלתי מדויקת לא עצרה לרגע את התקדמותנו... האש מתגברת. נעשית מדויקת יותר, קרובה יותר, המשלט והעץ הגדול הבודד בקצהו נעשים מוחשיים יותר מטילים אימה. נפתחת עלינו אש מצד אחר. תוך התקדמות בולשים אחרי האויב הנסתר. נראה נמצא הוא על הגבעה במרחק רב מאתנו שמאלה, ומשם הוא ממטיר עלינו אש מכונות יריה..."
ההתקפה הראשונה על שייח' עַבְּד נכשלה. מוסיף פנחס: "קשה לתאר את כל רגעי הקרב וקורותיו של כל פרט ופרט מאתנו. היריעה אינה מספיק רחבה לקלוט כל אלה. בתי מנרה נראים ממרחק קטן... אף כי את משימתנו לא ביצענו, אך מנרה החזיקה מעמד, ומשימת האויב לכבשה עלתה בתוהו. אחרי יומיים השתתפה הפלוגה במערכת טיהור הגליל כולו - במסגרת מבצע חירם - כבשה את משלט שייח' עבד והיתה הפלוגה הראשונה שרגלה דרכה על אדמה שמחוץ לגבולות ישראל".
בקרבות הללו איבד גדוד 22 של חטיבת כרמלי 9 לוחמים, בהם מפקד המחלקה הדתית, יהושע ברנד הי"ד.
ארבע נסיגות
עם תום מבצע חירם, התחילו מגעים בין ממשלת ישראל ולבנון על חתימות הסכם שביתת הנשק. בשיחות מקדימות בפריז הביעה ישראל רצון טוב בנכונותה לפנות חלק מהכפרים בתחום שליטתה. 4 כפרים ראשונים פונו בינואר 1949. שאר הכפרים פונו חודשיים אחר כך, אחרי חתימת ההסכם בט"ז באדר תש"ט, 17 במרץ 1949, יחד עם הקרקעות החקלאיות של איכרי מטולה בעמק עיון הרשומות על שמם עד היום בטאבו. צבא לבנון פינה את ראש הנקרה. הנסיגה תאמה את השקפתו של בן-גוריון, שגבולות מדינת ישראל הם הגבולות הבינלאומיים, המנדטורים, של ארץ ישראל טרם קום המדינה.
הכפרים שמהם נסוגנו הם חלק מהכפרים שמהם נורו בשנה האחרונה מאות טילי נ"ט כבדים שהרסו מאות מבנים ביישובי הגליל העליון.
זו היתה הנסיגה הראשונה של מדינת ישראל מהכפרים הללו. לבנון עוד היתה אז מדינה מתוקנת, והגבול בין שתי המדינות היה שקט עד תחילת שנות השבעים. הנסיגה השניה היתה כעבור 30 שנה, במבצע ליטני, בחודש אדר תשל"ח, נסיגה שהובילה למלחמת לבנון השניה ולצמיחת חיזבאללה. הנסיגה השלישית היתה בשנת תש"ס, 2000, ביציאה מלבנון בניצוחה של ממשלת אהוד ברק, שהובילה אותנו למלחמת לבנון השניה בשנת תשס"ו, 2006, והרביעית עם תום מלחמת לבנון השניה, שהובילה אותנו למלחמה הנוכחית.
אז אני לא מספיק תמים לחשוב שהפעם צה"ל יישאר לנצח בכפרי דרום לבנון – למרות שההיגיון מחייב זאת. השאלה היא באיזה תנאים נצא. בתש"ט נסוגנו כחלק מהסכם עם לבנון, כשעוד היתה מדינה ריבונית – והשקט נמשך מעל 20 שנה, עד שהפתח' השתלט על דרום לבנון והפך אותו לפתח'לנד, מה שהוביל למבצע ליטני. כל שאר הנסיגות היו חד צדדיות, בתיאום עם האו"ם – הנסיגה של תשס"ו 2006 היתה מכוח החלטת האו"ם – הסדרים נהדרים על הנייר, וקטסטרופלים בשטח. חומר למחשבה לכל מי שמאמין ש'הסדרה' עדיפה על מחיקת היכולות הצבאיות והטרוריסטיות של חיזבאללה.