בהר הרצל בירושלים נערכת הבוקר (ראשון) האזכרה הממלכתית לזכר חללי מלחמת 'חרבות ברזל', במלאת שנה למלחמה.
האזכרה מתקיימת בתאריך העברי, בהתאם לנהוג באזכרות לכלל חללי מלחמות ישראל ובמתכונת הקבועה שבה מציינים אזכרה לחללי המלחמות. במלחמת 'חרבות ברזל' נפלו 898 לוחמים.
דקלה, אמא של סמל ראם בטיטו שנפל בקרב בשבעה באוקטובר אמרה בטקס: "אני עולה לכאן היום בלעדיך, אמא גאה. אני בת 44 וראם ואני גדלנו ביחד. באותו הבוקר לא תפעלתי שיחת פרידה לבשתי את הכובע של האמא, אם הייתי מבינה הייתי מתניעה את הרכב ונוסעת אליו. ראם לא פחד הוא יצא להגן על המדינה".
נשיא המדינה יצחק הרצוג אמר בטקס: "כבר שנה שלמה שחיינו מתנהלים בתוך אבל מתמשך וכבד, על בנותינו ובנינו שנפלו חלל במערכה; על הפנים, הקולות והשמות; על עולמות שלמים שחרבו. שנה, שנה שלמה – מאז אותו יום ארור – שבעה באוקטובר – שמחת תורה, בו קם עלינו להשמידנו אויב אכזר ורצחני, במתקפה שכל כולה פשעים ברבריים נגד האנושות. מאות רבות של חללים גבתה וגובה מאיתנו המערכה הזאת, אלפי משפחות שכולות; אבל לכל אחד מאיתנו, כך אני מרגיש, יש כמה רגעים מטלטלים, אפילו מרסקים, שהוא נושא איתו מהשנה החולפת, שנחקקו בליבו, שלעולם לא יימחו. גם לי".
"לפני שלושה שבועות, בשבעה באוקטובר, יצאנו, מיכל ואני למסע ביישובי ומוצבי הנגב המערבי. במקומות הרבים בהם נלחמו, נרצחו ונפלו באותו יום נורא. במקומות עליהם הגנו, ומהם יצאו לקשים שבקרבות. זה היה מסע של התייחדות ואבל. מסע של יגון ושל זיכרון. וגם – מסע של תקווה. בכל מקום כזה: בכל מקום בו הדלקנו נר והתייחדנו עם זכר הנופלים והנרצחים; בכל מקום ששמענו עוד סיפור גבורה; בכל פעם שראינו התחלות חדשות, שעולות מתוך ההריסות; בכל פעם שכזו, משפחות יקרות, חשבתי עליכן. חשבתי שזה בזכות האהובות והאהובים שלכן. בזכות המחיר הכבד מכל - שאתן, כולכן, שילמתן. אני עומד בפניכן היום כנשיא מדינת ישראל, ויודע שאין מילים שיוכלו לרפא את העולם שחרב; ובכל זאת – אני מביט אל עומק עיניכן הנוגות והכואבות, ובשם עם שלם ומדינה שלמה – מרכין את ראשי ומודה לכן ביראה ובכבוד על קורבנכן היקר. אני מתפלל שעוד תדעו מזור ונחמה, ושעוד יגיעו גם רגעים של שמחה".
עוד אמר: "עלינו לעשות הכל כדי להיות ראויים – לגבורה, להקרבה ולמחיר הנורא; ובעיקר: עלינו לחזור ולשנן היטב את הערכים שלנו, ובליבם הערבות ההדדית: כל ישראל ערבים זה לזה. אנחנו רואים במערכה הזאת, גם בימים אלו ממש, את הערבות הישראלית המפעימה במלוא עוצמתה. אנחנו רואים דור מופלא, היסטורי, מכונן, שעליו נאמר "הן עם כלביא יקום וכארי יתנשא"; טובי בנותינו ובנינו – בסדיר ובמילואים – מכל כוחות הביטחון, אשר נלחמים בגבורה ובעוז – יחד – בגזרות קרובות ורחוקות - ומביאים הישגים כבירים. אנחנו רואים אנשים שהשאירו הכל מאחור – הכל – ויצאו להילחם על הבית של כולנו. אנחנו רואים משפחות וקהילות בעורף שרתומות ועומדות באתגרים עצומים; ורוח התנדבות ישראלית שאין שנייה לה. הערבות הזאת חייבת לעמוד לנגד עינינו".
"עדיין ניצבת בפנינו המשימה הקריטית, העליונה - להשיב בדחיפות את החטופות והחטופים מיד המרצחים. חיסולו של רב המרצחים סינוואר וצוררים נוספים; והלחימה המרשימה של צה"ל וכוחות הביטחון יצרו לנו חלון הזדמנויות שאסור לנו להחמיץ. עלינו לפעול בכל כוחנו – בכל כוחנו, ובכל דרך – בנחישות, ביצירתיות ובתעוזה, ולהביא לשחרור החטופות והחטופים. רבים מהנופלים ציינו את המשימה הזאת כשליחותם העליונה; רבים כל כך לחמו ולוחמים כשתמונות החטופים באפודיהם; רבים כל כך עדיין עושים זאת – בעורף וגם בחזית, ביבשה, באוויר ובים. קול דמי אחינו זועקים אלינו. הצלתם היא צו עליון ומחייב, שבלעדיו לא נהיה שלמים כעם וכמדינה".
הרצוג הוסיף: "אחיותיי ואחיי, גם אמש, גם מאוחר יותר היום, מתקיימות בהר הקדוש הזה עוד הלוויות, כואבות, שוברות לב. הימים האחרונים שבו והזכירו לנו את מחירה הכבד והכואב של המלחמה; משפחות רבות כל כך התווספו למעגל השכול – מוכה היגון והאבל, והלב של העם כולו נשבר שוב ושוב. אך גם כשהמערכה קשה וממושכת, דבר אחד ברור: הדרך היחידה לצלוח את הימים הקשים האלה היא יחד, תוך אמונה עמוקה בצדקת הדרך".
ראש הממשלה בנימין נתניהו אמר כי "החזרת החטופים היא משימה קדושה ולא נרפה על שנשיג אותה עד תום".
בנוגע לתקיפה באיראן אמר נתניהו: "התקיפה הייתה מדויקת ועוצמתית והשיגה את כל יעדיה. פגענו קשות ביכולת ההגנה וביכולת ייצור הטילים של איראן".
"לפני 3 שבועות אחרי שחיסלנו את רב המרצחים חסן נסראללה ואיראן תקפה את ישראל במאות טילים בליסטיים, המתקפה נכשלה, הבטחנו שהמתקפה תיענה בתקיפות וקיימנו".
סמנכ"ל וראש אגף משפחות, הנצחה ומורשת במשרד הביטחון, אריה מועלם אמר: "אנו מחבקים את משפחות חללי מלחמת 'חרבות ברזל' ומשתתפים בצערן העמוק. עובדות ועובדי האגף ממשיכים לפעול מתוך שליחות עמוקה ומחויבות להעניק כבוד והוקרה לנופלים וללוות את המשפחות השכולות בשעתן הקשה ביותר. מניין הנופלים שהובאו לקבורה בשנה האחרונה משתווה ל-18 שנות עבודה בשגרה".