הרב צביקי בסוק, מלמד בתלמוד תורה ביצהר, מספר לערוץ 7 על דמותו של תלמידו שובאל בן נתן הי"ד שנפל בקרב בדרום לבנון.
"כמו כולם, הגיע לאוזננו הבשורה על נפילתו של שובאל. גם אשתי וגם אני זכינו ללמדו, בתור תלמיד כיתה ב' בת"ת "בן פורת יוסף" ביצהר וזכינו לגור בשכונתו. מידי פעם נזכרנו אשתי ואני בכיתה הנפלאה הזו, בעיקר עכשיו במלחמה, שמענו מפה ומשם עליהם, שהם בעזה, בלבנון, עושים חיל בשדה הקרב, ועוד התפללנו ואנו ממשיכים להתפלל, על כולם", מספר.
הרב בסוק מרחיב על דמותו של שובאל. "אך בשובאל נזכרנו במיוחד, גם כי גר בשכונתנו ובכלל. איזה ילד חמוד, צדיק, שובב, פיקח ושמח. מחנה על העץ. תשובה שנונה בשיעור. קול צהלת המשחקים, ושמירה על אחיך הקטנים.
יחד עם סיפורי גבורתך מהשגרה ומהמלחמה. מתערבבים בזיכרון ולא מניחים מלזעוק אל ה' בתחינה. עד מתי?!?!?! רוצים נקמה! רוצים נצחון! רוצים גאולה אמיתית ושלמה".
הרב בסוק מבקש ללמוד מדמותו של שובאל. "לסיום ברצוני להדגיש נקודה בהשראת גבורתך שובאל. לפני כשנה הגנת בגופך על משפחתך ועל ישובך עת חיסלת מחבל שבחסות "המסיק" ניסה להרוג יהודים. ב"ה אודות לך ולעוד יהודים טובים. נעשה תיקון מינימלי אך קריטי בהתנהלות צה"ל מול 'המסיק'.
במקום ההנחיה המסוכנת והמבישה שהייתה בשנים עברו, שנותנים לאויבנו להגיע עד 50 מטר מישוב (!) התקבלה ומיישמת הנחיה, לא מספיק טובה, אך טובה בהרבה מקודמתה, שהם יכולים להגיע 200 מטר מהישוב.
מתבקש לדרוש דבר קריטי לא פחות: לא מספיק להזיז את גבול הצפון קילומטרים ספורים צפונה. יש להחזיר לישראל עשרות קילומטר צפונה לפחות עד נהר הליטאני. ובשונה מימי 'רצועת הבטחון' לא להשאיר אוכלוסייה שהיא לא ב100% נאמנת לישראל בשטח.
במקום הכפרים שישוטחו. יקומו, בתחילה חוות. ואח"כ ישובים וערים של יהודים. או בצורה קצת שנונה ומקוצרת: בשומרון כבלבנון יש לחסל כל מחבלון, ובלבנון כבשומרון נוציא את האויב ועל כל גבעה נקים ישובון.
תנחומיי למשפחה, ויהי רצון שמעתה תדעו רק ששון ושמחה. עד להתגשמות הנבואה 'הקיצו ורננו שוכני עפר' במהרה בימנו אמן", מסכם הרב.