עורך הדין ד"ר יונה שרקי, מהמרכז למדיניות הגירה בישראל, מזהיר מהנוהל שעליו הכריזה רשות האוכלוסין ולפיו תושבים ארעיים יקבלו תעודות זהות כחולות, ובהם גם מי שמסכנים ביטחונית את תושבי ישראל.
בראיון לערוץ 7 מסביר שרקי את פרטיו של כשל שלדבריו עבר מתחת לרדאר ולא טופל ואחריתו יכולה להיות מסוכנת מאוד. שרקי מפרט מעט אודות הרמות השונות של אשרות הכניסה והשהות בישראל ומציין כי ברמה הגבוהה ביותר נמצאים בעלי זכאות שיבה שאינם מתכוונים לממש את הזכאות הזו. בכלל זה נמצאים בדרך כלל תלמידי ישיבות מחו"ל, אך לא רק הם. בדרגים נמוכים יותר ישנם מי שמגיעים לביקור, מי שמקבלים אשרת עבודה זמנית וגם מי שמוגדרים כמסתננים בלתי חוקיים.
ברמה דומה לזו של בחורי הישיבה נמצאים גם כוהני דת וסטודנטים זרים, ומכאן למעשה מתחילה הבעיה שאותה הבינו היטב ברשות האוכלוסין ולכן לא העניקו תעודות זהות ישראליות לבעלי האשרות ברמות הללו. ברשות האוכלוסין הבינו שיש כאן פרשנות מסוכנת של החוק ולפרשנות הזו עלולה להיות השלכה מסוכנת בהיבט הביטחוני ובהיבט הדמוגראפי.
"בשלהי 2023 כינס חבר הכנסת פינדרוס את הועדה בראשותו, הועדה לנציבות תלונות הציבור, וביקש להבין מדוע ציבור החרדים שמגיעים לישראל לתקופת לימוד בישיבה ולא חפצים להיות אזרחי ישראל לא זכאים לקבל תעודה והטבות סוציאליות", מספר שרקי.
דרישתו של ח"כ פינדרוס מגיעה מאחר ורבים מתלמידי הישיבות נשארים בארץ תקופה של מספר שנים ובתקופה זו ראוי שיקבלו זכויות אזרחיות אלמנטאריות. "פינדרוס רצה להבטיח את זכויותיהם הסוציאליות בישראל למרות שהם לא בוחרים לממש את זכאותם לעליה. הוא פתח את האירוע במעין תמימות בלי להבין את ההשלכות של מה שהמהלך יכול להניב. הוא זימן לוועדה את מחלקת ייעוץ וחקיקה במשרד המשפטים שהבינו את פוטנציאל השלכות ההחלטה ואמרו שכל מי שבעל אשרת א' בישראל, כלומר בעל תושבות ארעית, כאלה שנוכחים בישראל מעבר לשלושה או שישה חודשים זכאים לקבל תעודת זהות".
אלא שלהחלטה שכזו יש השלכות שנובעות מהחלטת בג"ץ לפני מספר שנים ביחס למסתננים מאפריקה. באותו אירוע דרש בג"ץ מרשות האוכלוסין לקבע את מעמדם כפליטים או כבעלי מעמד אחר. אנשי רשות ההגירה טענו שמאחר והמסתננים נהנים מהגנה קבוצתית ולא מרחיקים אותם אין צורך להשלים את בדיקת מעמדם ואת בירור דרישתם לפליטות. בג"ץ אמר שאם כך, אנחנו דורשים לתת להם אשרה שמאפשרת להם לעבוד בישראל. המשמעות היא שכיום אלפי שוהים שהגיעו מאפריקה מחזיקים בידם אשרה ברמה א'5, כלומר מהרמה הגבוהה באופן יחסי לאחרות על מנת שיוכלו לעבוד בישראל. "מדובר באירוע דמוגראפי, כשהמסר למדינות אפריקה הוא שאפשר להסתנן ולאורך זמן תקבלו תעודת זהות שלא תאפשר למעסיקים שלכם אבחנה בינכם לבין אזרח ישראלי מן המניין. ההבדל היחיד בין תעודת זהות שהם יקבלו לתעודת זהות רגילה הוא התוקף. אצלם התוקף קצר יותר מאשר אצלנו", מסביר שרקי.
מוסיף ד"ר שרקי ומציג דוגמא נוספת. עשרות אלפי אנשים שהגיעו מארצות צפון אפריקה והמזרח חיים בצרפת ובבלגיה ומחזיקים בתעודות זהות של המדינות הללו. כעת הם יכולים בנקל לבקש אשרת שהיה בדרג גבוה בישראל בתואנה של לימוד במכללה כלשהי, וזאת למרות שיתכן ובעצם הם פעילי דאעש. המשמעות היא כניסתם של פעילי טרור לתוככי ישראל כשהם מחזיקים באשרה שתאפשר להם לקבל תעודת זהות ישראלית המונעת ביקורת ביטחונית כלשהי כלפיהם.
"דוגמא נוספת. ברש"פ יש הפרדה בין המדרג הפקידותי למדרג העם. הפקידותי ברובו הוא נוצרי והמדרג של העם ברובו מוסלמי. הפקידותי שולט ברוב הכנסיות בישראל. הכנסיות יכולות לדרוש אשרות לאנשי דת וכמורה ממדינות ערביות ולקבל אשרת א'3. אותם כוהני דת מוזמנים על ידי הרש"פ ויקבלו תעודת זהות כחולה וישתקעו כאן, כפי שקורה. למעשה הם יקבלו תעודות זהות כחולות שמתחדשות מעת לעת בלי אפשרות להבדיל בינם לאזרחי ישראל במחסומים וכו'".
על מנת להתמודד עם התופעה הגיש המרכז למדיניות הגירה הצעת חקיקה לפיה בתעודות זהות יזכו רק מי שמלכתחילה הוא בעל זכאות שבות, כך ניתן יהיה לבדל את בחורי הישיבות שמגיעים ללימודים בארץ ולהעניק להם זכויות סוציאליות, בניגוד לאחרים שיכולים לכלול בתוכם גם גורמי טרור. אלא שתהליך החקיקה נעצר עם תחילת המלחמה, בעוד תהליך הנפקת תעודות הזהות כבר יצא לדרך. כעת עמלים על קידום החקיקה חברי הכנסת שמחה רוטמן ואוהד טל על מנת להספיק ולבלום ככל שניתן את נוהל הנפקת תעודות הזהות שעודו נמשך.