בראיון לערוץ 7 קובעת חברת הכנסת יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו) כי "הממשלה הזו לא בימין והיא גם לא מסוגלת למשול", וזאת במענה לשאלה מדוע מפלגתה אינה חברה שממשלה על אף שהיא מוגדרת כמפלגת ימין.

לקביעתה כל אזרח יענה בשלילה לשאלה אם הוא מזהה אופק או תקווה כלשהם. "זו לא ממשלה שאני יכולה או רוצה להיות חברה בה. זה לא הסגנון שלי. אנחנו בסגנון של קבלת החלטות ואחריות, הובלה ולא היגררות. הממשלה כעת לא מייצגת את הצרכים הביטחוניים של מדינת ישראל וגם לא את הצרכים הבסיסיים שלה כמו שוויון וכלכלה".

האם לא נכון דווקא משום כך להיכנס לקואליציה ולתקן מבפנים את מה שהיא סבורה שהוא טעון תיקון? "אי אפשר לתקן את הדבר הזה", היא משיבה. "זה רקוב מהיסוד. אפר לעשות טלאי על טלאי או לשנות הכול וכרגע לדעתי הם לא מסוגלים, כל מה שאפשר לדחות הם דוחים, וגם כל מה שאי אפשר לדחות".

בהתייחס לסוגיית גיוס החרדים והטענה לפיה מפלגתה מציגה עמדה פופוליסטית הובעת גיוס מיידי של כולם ללא הסכמה, בעוד הדברים בלתי ישימים והצבא אינו ערוך לכך, אומרת מלינובסקי כי כשם שלא מבקשים את הסכמת הבן שלה ומתגייסים אחרים לגיוסם ואין תולים זאת בתשלום או בתנאים מיוחדים, כך אין מקום להמתין להסכמת הציבור החרדי לגיוס הצעירים בו.

"יש חוק גיוס חובה בישראל ומישהו שכח את זה. מדברים על חוק חדש אבל לא צריך אותו. יש בישראל חוק שכל צעיר בגיל 18 צריך להתגייס. אני יכולה להבין שלא כולם יגיעו לקרבי או לשירות צבאי ויכולות להיות אופציות של שירות לאומי. אני מבינה את הצורך בהתאמות ודוגלת בחיה ותן לחיות, אבל לא יכול להיות מצב שבו אשאל אם זה מתאים לך או לבן שלך".

בדבריה דוחה חברת הכנסת מלינובסקי גם את הטענה לפיה השהות בצבא פוגעת ברמתו הדתית של החייל, ואת הראיה לדבריה היא מוצאת בצעירי הציונות הדתית שכלשונה אינם דתיים סוג ב', "הם שומרים מצוות, משרתים בצה"ל, עובדים ומשלמים מיסים".

עוד טוענת מלינובסקי כי אין גם מקום לשאלת היכולת או הרצון של הצבא לקלוט מספר כזה או אחר של צעירים חרדים. "מי שואל? יש חוק גיוס חובה וצריך להסכים שזה הבסיס וממנו להתקדם".

העלאת החוק, סבורה מלינובסקי, לא תוביל לנפילת הממשלה, גם אם העמדות בה שונות. "הממשלה הזו כבר מזמן לא דואגת לאינטרס הלאומי. היא דואגת לאינטרס ההישרדותי. כשמדברים עם כל אחד באופן פרטני רואים שאנשים מבינים את זה, אבל הם לא רואים את טובת המדינה".

"השבעה באוקטובר עשה כאן המון. רואים חדשות ובוכים עם כל 'הותר לפרסום' ורואים מי האנשים, רואים שחלק מהם היו מעל גיל המילואים ורואים את הצעירים בני 19. יש לכולנו את אותם אויבים, אנחנו מדינה אחת, אי אפשר להמשיך בצורה כזו. כולם צריכים להתגייס, לצבא או לשירות לאומי, כולם צריכים לתרום. זה המחיר שלנו על המדינה שלנו".

להערכתה הציבור הישראלי הרחב לא יקבל חוק שכהגדרתה כולו קומבינה של פטורים מכסות והטבות כלכליות. "אנשים לא יסבלו את זה", היא אומרת ומזכירה לא רק את המחיר שהחברה בישראל שילמה אלא גם את המחיר שהיא עוד צפויה לשלם לנוכח המלחמה שעדיין אינה מסתיימת.

מלינובסקי סבורה כי לא בהכרח הציבור החרדי עצמו מחזיק בעמדות שכאלה, אלא "זה העסקנים שנוח להם לשלוט בבחורי הישיבות והפוליטיקאים. נחשפתי לציבור החרדי אחרי השבעה באוקטובר ואני רואה שהצעירים הפנימו את הברים. החמאס לא בדק מי דתי, מי חילוני ומי חרדי, לא בדק מאיזה זרם כל אחד. כולנו ישראלים והם שולחים עלינו טילים בליסטיים".

במשך הדברים מזכירה מלינובסקי את החוק שהיא מובילה לניתוק הקשרים בין ישראל לאונר"א וקובעת כי מדובר בארגון טרור שהוא חלק אינטגראלי מחמאס, למרות הטענות של הקהילייה הבינלאומית. "נחשפנו לדו"ח סודי שארגוני טרור השתלטו על ועדי העובדים של אונר"א כבר ב-2019. זה שמדינת ישראל לא עשתה עם זה כלום זו כבר שאלה אחרת לועדת חקירה. זו אותה קונספציה. היה נוח להעביר כספים מקטאר והיה נוח לעבוד מול אונר"א".

"אני מנתקת קשר בין ישראל לאונר"א, מבטלת בחוק את המסמך המשפטי המרכזי מ-1967, וזה שינוי המציאות. כשאני מבטלת את הבסיס המשפטי לקשר של ישראל ואונר"א ואוסרת כל מגע מכל פקיד ישראלי לעובדי אונר"א אני עושה בפועל את מה שאני לא יכולה לכתוב בחוק, את זה שאונר"א הוא ארגון טרור". להערכתה לו הדבר היה תלוי בממשלה חקיקה שכזו לא הייתה קורית בשל לחצים אדירים שמופעלים עליה מהעולם כולו. "זה אירוע של הכנסת והוא גם הריבונות שלנו כמחוקקים לטובת האינטרסים שלנו כמדינה".