הבחירות בארצות הברית מגיעות לישורת האחרונה, וביום שלישי הקרוב העולם המערבי עתיד להתעטר במנהיג חדש. כולם מכירים את המועמדים. בצד אחד מייצג את הרפובליקנים הנשיא לשעבר דונלד טראמפ, מי שעוד לא הודה שהפסיד בבחירות הקודמות, ואילו את הדמוקרטים מייצגת קאמלה האריס שהיא חצי הודית וחצי ג'מייקנית, כאשר איכשהו החיבור של שני החצאים האלה הופך אותה לאפרו־אמריקאית.
את המועמדים אני מאמין שכולכם מכירים גם אם באופן שטחי, אבל מה שהקורא הישראלי הממוצע עדיין לא לגמרי הבין הוא שיטת הבחירות האמריקאית ששונה מאוד מזו שלנו. ההבדלים לא באמת כאלה גדולים, אבל כנראה שצריך לדעת לפשט אותם.
אשר על כן ביקשתי מהעורכת באופן חד־פעמי אישור לראיין בטור את ידידי פרופסור דלטון קינקייד, מרצה למדינאות ואזרחות באוניברסיטת סיינט־באפלו שבמדינת מיזורי, כדי לשפוך אור על חגיגת הדמוקרטיה האמריקאית.
שלום לך פרופסור קינקייד, מה שלומך?
"קודנט בי אני בטר, מיסטר ג'ייקובי, אצלנו יש התרגשות גדולה לקראת הבחירות ואני שמח על ההזדמנות לבאר לקוראים שלך כיצד המערכת המשומנת שלנו פועלת. כמובן שאני לא יכול לחשוף את הנטייה הפוליטית שלי, אתה מבין לבד, כן? זה לא כמו אצלכם שמדברים פתוח. אני כן יכול לרמוז לך שטראמפ מזכיר לי צורר גרמני מאמצע המאה הקודמת. אבל באמת שאני לא יכול לומר יותר מזה".
נהדר. אז בוא נתחיל בעובדה שארצות הברית למעשה איננה מדינה אחת, מה שמסבך את העניינים.
"נכון מאוד. ארצות הברית למעשה מחולקת ל־50 מדינות: אלבמה, אוהיו, יוסטון, הוגסמיד, קטאן, ניו ג'רזי, טטואין וכו'".
יש באמת מקומות כאלה?
"כן כן, ניו ג'רזי. מה ששמעת. גם אנחנו מתכחשים אליה לפעמים אבל היא קיימת. כל אזרח אמריקאי רשאי להצביע בבחירות האמריקאיות, אבל שלא כמו אצלכם, כל אזרח חייב קודם כול להירשם להצבעה, אחרת הוא לא יכול להצביע. לכן רוב האזרחים האמריקאיים לא מצביעים בבחירות - כי אין להם כוח להירשם. זו גם הסיבה שלרוב האמריקאים אין פרופיל בשליש גן עדן. וחבל, מחסור בזוגיות הוא הגורם מספר אחת לבדידות באמריקה כיום".
מרתק. בוא נחזור להצבעה עצמה.
"כמובן, אבל קודם כול אני חייב שוב להדגיש שאני לא יכול לחשוף כאן את דעותיי, אני חייב להישאר אובייקטיבי. אני כן יכול לרמוז לך שאם טראמפ לוקח אני אורז את המשפחה וחותך לקובה, שם לטעמי יש דמוקרטיה יותר מתפקדת מאשר זו שלנו".
אחלה. עכשיו לגבי ההצבעה.
"בהחלט. תראה ג'ייקובי, מה שקורה זה שלכל מדינה מ־50 המדינות יש אלקטורים, נבחרי ציבור, שמצביעים בשמה אחרי שהקולות במדינה נספרים. פשוט וקל. איזי פיזי כמו שאומרים אצלנו".
מה זה בדיוק אומר אלקטורים?
"המילה אלקטור מקורה במילה הלטינית לקטוריוס שמשמעותה נבחר ציבור, ולא, כמו שרבים טועים, במילה הלטינית אלקטריף שמשמעותה ברזייה סדוקה. אגב, באופן אירוני כל הברזיות ברומא בימי הביניים היו סדוקות כי נבחרי הציבור סירבו לתקן אותן".
מעניין. ואחרי שכל אלקטור כזה מצביע הבחירות מסתיימות?
"לא בדיוק. אחרי שמסתיימות הבחירות כל האלקטורים מתכנסים בוושינגטון די־סי".
ודי־סי הם ראשי התיבות של?
"דני סנדרסון".
כמובן. ומה עושים האלקטורים בדי־סי?
"שומעים להיטים של להקת גזוז. אחרי שנרגעים וכולם מרגישים נעים, אז מתחילים להצביע. יש בסך הכול 538 אלקטורים, וכל אחד מצביע על פי בחירת אזרחי המדינה שלו. אגב, 538 זה 'אריה דרעי זכאי' בגימטרייה, תעשה עם זה מה שאתה רוצה".
כלום. לא רוצה לעשות עם זה כלום. לגבי הבחירות, אם אני מבין נכון כדי להיות נשיא צריך להשיג את רוב האלקטורים.
"בדיוק. כל אחד מהמועמדים מנסה לזכות ב־270 אלקטורים. בשעת הדחק אפשר גם לקבל 135 אלקטורים ולעשות לבוד. אגב, 270 בגימטרייה זה..."
ממש אין צורך.
"אני אוהב לאכול חמין".
באמת?
"האמת שאני לא סובל חמין אבל זו הגימטרייה, מה נעשה. צ'ולנט, אגב, אני דווקא מאוד אוהב. צ'ולנט ואת קמאלה האריס. אבל זה ככה אני אומר לך ברמז".
נפלא. ואחרי שכולם הצביעו, מה קורה?
"ובכן, עם תום ספירת קולות האלקטורים, התוצאות מתפרסמות ואז המנצחת עוברת לגור בבית הלבן ואילו המפסיד נשאר לגור בבית משפחת טראמפ".
טוב, תודה על ההסברים ובעיקר על האובייקטיביות.
"בטח ג'ייקובי. אגב, לדעתי זה יותר שטראמפ נגח בקליע עם האוזן מאשר שהקליע נורה לעברו, אבל זה ככה ממש ברמז".
אלוקים יעזור.
"אצלנו קוראים לו אובמה".
לתגובות: jacobi.y@gmail.com