25 ימים לאחר מתקפת הטילים האיראנית יצאה לדרך התגובה הישראלית והוכיחה כי אין אויב שהוא רחוק מדי בשבילה. תחת השם 'ימי תשובה' התנהלה המתקפה הישראלית בליל שבת האחרון בשלושה גלים. בתקיפה השתתפו כ־140 מטוסי קרב, מטוסי תדלוק אווירי, מטוסי איסוף מודיעין ועוד. בגל הראשון, בסביבות השעה 2:00 בלילה זמן ישראל, הגיעו דיווחים על פיצוצים עזים במוקדים שונים ברחבי איראן. התקיפה בשלב הזה, על פי ההערכות, התמקדה במערכי ההגנה האווירית ובראשם מערכות מסוג S-300. בהמשך הורחבה המתקפה למטרות צבאיות נוספות, ובהן בסיסים גדולים לייצור טילים ומתקני פיתוח ושיגור של טילים בליסטיים. בנוסף לכך דווח על פגיעות נוספות באתרים צבאיים ברחבי המדינה וכן על פגיעה בבסיס הסודי בפרצ'ין, השוכן כ־30 קילומטרים מטהרן. עוד דווח כי מערבלים פלנטריים, המשמשים לייצור דלק מוצק לטילים בליסטיים, הושמדו. עקב כך בצה"ל מעריכים כי איראן איבדה את יכולות ייצור הטק"א (טילי קרקע־אוויר) לשנתיים הקרובות.
יממה לאחר התקיפה פורסמו תמונות לוויין מהאתרים השונים שהותקפו ונחשף הנזק הכבד שנגרם לאיראן. כך למשל בתמונות הלוויין מהבסיס הסודי פרצ'ין נראה בבירור ההרס הרב בבסיס, ששימש בעבר גם לפיתוח נשק גרעיני. למרות הניסיונות האיראניים למזער את הצלחת התקיפה, נראה כי הרפובליקה האסלאמית ספגה פגיעה משמעותית במערכות ההגנה האווירית ובמערכי ייצור הטילים הבליסטיים, אולם מתקני הגרעין והנפט נשארו על תילם.
ראשי השלטון באיראן מיהרו לשגר איומים והבהירו כי הם מתכוונים להגיב על התקיפה הישראלית. במערכת הביטחון הועלתה רמת הכוננות והיא נערכת לשלל תרחישים של תקיפה על יעדים ישראליים בארץ ובחו"ל. בד בבד העבירה ישראל מסר כי תקיפה איראנית תגרור אחריה תגובה ישראלית חריפה בהרבה.
השבוע (שני), בישיבת הפתיחה של מושב הכנסת, התייחס ראש הממשלה נתניהו לתקיפה ואף רמז בדבריו על כוונות ישראל בנוגע לסוגיית הגרעין: "הוכחנו שידה הארוכה של ישראל תגיע לכל מקום ממנו תצא הקריאה להשמיד את ישראל. פגענו קשות במערכות ההגנה של איראן וביכולתה לייצר טילים. האסטרטגיה ארוכת הטווח שלנו היא למנוע מאיראן נשק גרעיני. לא נוותר על השגת יעד מרכזי זה. עצירת הגרעין האיראני היא בראש מעיינינו", שב והבהיר נתניהו.
אתגר מבצעי ומודיעיני ענק
מי שמכיר מקרוב את עולם הקרב האווירי הוא אלוף־משנה במילואים חבר הכנסת מתן כהנא, ששירת כטייס קרב בחיל האוויר וכמפקד טייסת F-16. חבר הכנסת כהנא מדגיש את היכולות המבצעיות הגבוהות הנדרשות בפעולה מסוג זה. "הפעולה הזאת היא אתגר מבצעי ענק", הוא אומר, "קודם כול, האתגר הוא המרחק הגדול. להגיע לכזה מרחק אפילו בטיסה אידיאלית, בלי איומים ובלי אתגרים מבצעיים, זה מורכב למטוסי קרב כי זה דורש כמה תדלוקים אוויריים לאורך הדרך. למעשה, כל המטוסים צריכים להיות מסוגלים לחזור חזרה ארצה בכל רגע נתון, גם אם עכשיו הם לא מצליחים לתדלק שוב. זה משהו שצריך לקחת אותו בחשבון כל הזמן. זה מחייב לבדוק כל הזמן כמה דלק כל מטוס צריך שיהיה לו לצורך כך. בתוך זה, מטוס שנכנס למתדלק האווירי אינו מתמלא עד הסוף. הוא צריך להשאיר זמן גם לשאר המטוסים לתדלק, כדי שגם הם יוכלו להקפיד ולשמור לא לחצות נקודה מסוימת בכמות הדלק. זו מורכבות גדולה מאוד".
ומדובר בצי של יותר ממאה מטוסים, לא במטוס בודד.
"בדיוק. מדובר בערכה של מטוסים. זה דורש לא מעט מתדלקים וכמויות דלק גדולות, ולכל זה נוסיף את הנתון שהכול התרחש בשעת לילה. בלילה המורכבות של הטיסה היא הרבה יותר גדולה", הוא מציין. "בעצם אתה טס בלי שאתה רואה אף אחד. כל מטוסי חיל האוויר נמצאים ברשת פנימית ואתה לא רואה את המטוסים בעיניים אלא רק על גבי המסך. אתה בונה על זה שכל אחד טס בגובה המדויק שלו. בלילה נוסף אלמנט של מורכבות במיוחד כשאתה מתדלק אווירית, כי ליד כל מתדלק יש בין ארבעה לשמונה מטוסים. זה כמו תחנת דלק מעופפת. ואתה לא רואה מי נמצא לידך והכול במרחקים מאוד קרובים".
ומה קורה במקרה של תקלה טכנית בדרך אל היעד?
"כל תקלה הכי קטנה הופכת להיות מורכבת שבעתיים כי אתה באוויר, רחוק מאוד ובתנאים מבצעיים. ולכל המורכבות הזאת תוסיפי את העובדה שהטיסה היא מעל מדינות אויב או מדינות שאינן בהכרח ידידותיות למדינת ישראל. לפי פרסומים זרים, הירדנים טענו שלא טסנו מעליהם וזה אומר שכנראה טסנו מעל מדינות אויב. כך שעוד לפני הכול, היה צורך לשתק את ההגנה האווירית של אותן מדינות אויב בדרך ליעד, כדי שמטוסינו יוכלו לעבור דרכן", הוא מסביר. "אלו מטוסי קרב שטסו במיוחד כדי להשמיד סוללות טילי קרקע־אוויר בסוריה או בעיראק, לפי פרסומים זרים כמובן. ואם המטוסים האלה לא יצליחו לבצע את המשימה שלהם – אז המטוסים האחרים לא יוכלו להמשיך לטוס הלאה אל עבר המשימה שלהם באיראן", הוא מתאר כיצד דבר תלוי בדבר. "כל זה דורש מודיעין מאוד אינטימי עם שלל האיומים של האויב. זה דורש לדעת איפה בדיוק סוללות הקרקע־אוויר של האויב, איפה תותחי הנ"מ של האויב, איפה בסיסי חיל האוויר של האויב עם מטוסים שעלולים להמריא בכל רגע ולתקוף. זה אומר שחלק מהמטוסים מיועדים להגנה אווירית למקרה שמטוסי האויב יתקפו".
חבר הכנסת כהנא מוסיף ומציין את אתגרי החילוץ בשעת חירום: "בכל מבצע של חיל האוויר צריך לקחת בחשבון ולתכנן תרחיש שצוות המטוס יהיה חייב לנטוש את המטוס שלו בנקודה רחוקה כל כך ועם תנאי אקלים שונים דרמטית מהארץ. יש ערכת חילוץ שלמה של מסוקים ומטוסים שכל המהות שלה היא לדאוג לחלץ במקרה חירום. לכך נוסיף את מזג האוויר הקר בהרים הגבוהים של איראן, שגם הוא נכנס למכלול השיקולים, למקרה חלילה שטייס ייאלץ לנטוש את המטוס".
ועדיין לא הגענו לתקיפה באיראן עצמה.
"שהיא בפני עצמה אתגר מודיעיני ומבצעי עצום. צריך לזהות ולהבין מהן המטרות ולתקוף אותן בצורה הכי מדויקת שאפשר. וכל זה בלילה, חלק בגובה נמוך וחלק בגובה רב, כשהם בשמיים במדינת אויב".
כמה הכנה מבצע כזה דורש? האם מדובר בתכנון של שנים קודם, או שזו תוכנית תקיפה שיוצאת לדרך בתוך פרק זמן קצר בעקבות צורך?
"באופן כללי מבצעים מהסוג הזה הם גם וגם. היכולת לטוס לאיראן היא יכולת שנבנית ומתוכננת לאורך שנים. אבל בסופו של דבר, פקודת המבצע הספציפית נתפרת בהתאם להישגים המבצעיים הנדרשים ולהגדרות המשימה. המבצעים והעקרונות מתוכננים לאורך זמן, גם המודיעין נאסף לאורך שנים, אבל בסוף גיבוש פקודת המבצע הספציפית במידות המדויקות לה נתפר ממש פר ביצוע. זאת אופרציה מטורפת של שיקולים מודיעיניים ומבצעיים ברמות הגבוהות ביותר".
איך אתה רואה את התקיפה הזאת מבחינה אסטרטגית?
"להערכתי בחירת מטרות המבצע של הדרג המדיני במקרה הזה היו נכונות. כמו שפורסם, מערכות ההגנה האווירית האיראניות העיקריות הושמדו. זה אומר שכרגע איראן היא מדינה בלי הגנה אווירית. כלומר, כרגע חופש הפעולה גם של מדינת ישראל וגם של מדינות אחרות שלא ביחסים טובים עם איראן הוא משמעותית רחב יותר ממה שהיה לפני המבצע הזה".
על פי המומחים, ייקח לאיראן פרק זמן של כשנתיים כדי להשתקם.
"כך אומרים המומחים. בנוסף לכך, לפי הפרסומים נראה שמפעלי הייצור של הטק"א של איראן נפגעו משמעותית במתקפה הישראלית. זה אומר שהאיראנים יצטרכו מעכשיו לעשות כלכלת חימושים".
אבל הארסנל שכבר נמצא ברשותם לא נפגע והוא עדיין גדול מאוד.
"נכון, אבל מעכשיו הם יתקשו לייצר טילים חדשים, ואם הם יחליטו להגיב נגד ישראל הם יצטרכו לקחת בחשבון שכיום הם עוד הרבה פחות מוגנים ממה שהיו לפני המתקפה. בתקיפה הזאת חלק גדול מהמטוסים שלנו עסק בפגיעה בהגנה האווירית של איראן. בפעם הבאה מאה מטוסי קרב ישראליים יתקפו מטרות איכות".
בסוף האיום הגרעיני הוא האיום הגדול ביותר, ולא נגענו בו. האם לא מדובר בהחמצה היסטורית?
"מ־7 באוקטובר למדנו כולנו שכשהאויב שלנו אומר משהו - הוא מתכוון לזה. וכשהאיראנים אומרים שהם עומדים להשמיד את מדינת ישראל ועובדים נורא קשה כדי להשיג יכולות להשמדה המונית – הם כנראה מתכוונים לזה", הוא אומר בנחרצות. "לכן, אם יש לקח אחד חשוב הוא שאנחנו לא נוכל, במובן הכי אמיתי ובסיסי, להרשות לאיראנים להשיג נשק להשמדה המונית. אבל השמדת יכולת ייצור הגרעין של איראן דורשת מבצעים בסדרי גודל אחרים מהמבצע האחרון, וכדאי מאוד שמבצע כזה יבוצע בקואליציה בין־לאומית רחבה, בהובלת ארצות הברית. חשוב להדגיש, זה לא שמדינת ישראל לא מסוגלת לפגוע לבדה בפרויקט הגרעין האיראני, אבל זה יהיה הרבה יותר אפקטיבי, ממגוון סיבות, אם זה יבוצע בקואליציה בין־לאומית".
לפי דבריך, טוב עשתה ישראל שכיבדה את הווטו שהטילה ארצות הברית, כפי שפורסם, על תקיפת הגרעין האיראני?
"אני לא יודע לומר אם היה וטו אמריקאי או לא, אבל אני כן יכול לומר שלהתחשב באינטרסים של ידידתנו הגדולה זה דבר נכון. כמובן שבסופו של דבר מדינת ישראל מחויבת לעשות מה שנכון לה ולשמור על ביטחונה, אבל היחסים עם ארצות הברית הם נדבך מאוד חשוב בביטחון הלאומי של מדינת ישראל. בטח ובטח כשמדובר על הגרעין, שיכולת ההתמודדות איתו היא גדולה לאין ערוך בקואליציה רחבה שמונהגת על ידי ארצות הברית מאשר אם נעשה את זה לבד".
חבר הכנסת כהנא מציין כי ההתייחסות לאיום הגרעין האיראני חייבת להפוך לנחלת העולם כולו: "איראן גרעינית היא בעיה גדולה של ישראל, אבל היא בעיה ענקית לעולם בכלל".
בסוף מדינת ישראל היא המטרה העיקרית של איראן.
"נכון, אבל המטרה של האסלאם הרדיקלי היא השתלטות על העולם כולו, צריך להבין את זה. לכן יש כאן מתח בין לפעול לבד ובין פעולה אפקטיבית יותר בקואליציה רחבה. בלית ברירה, אם ניאלץ לפעול לבד, נעשה את זה בצורה הכי טובה שיש. למדינת ישראל יש בהחלט את היכולות לכך, אבל לקואליציה בין־לאומית רחבה יש יותר יכולות".
רק שבעת הזאת קשה לראות את העולם מתגייס להילחם באיראנים.
"אם בנקודה מסוימת מדינת ישראל תראה שהעולם לא מתגייס לעצירת איראן מהשגת נשק גרעיני - היא תהיה חייבת לפעול בעצמה ולעשות את זה היטב".
כרגע אנחנו בכלל במצב של המתנה לראות כיצד איראן תחליט להגיב על התקיפה.
"הדילמה האיראנית ברורה, כי כרגע איראן נטולת הגנה אווירית. בעצם הרבה יותר קל כרגע לפעול ולהכות באיראן. גם הכלכלה שלה מבוססת על תעשיית הנפט. הרוב המוחלט של תעשיית הנפט שלה מרוכז במקום אחד שהוא כרגע לא מוגן, ולכן לאיראנים יש בפירוש מה להפסיד", הוא מציין. "לדעתי ישראל פעלה בשום־שכל כשהשאירה שורה רחבה של מטרות ואפשרויות לתגובה להמשך תוקפנות איראנית".
אבל אם איראן תבחר שלא להגיב על התקיפה, ישראל תאבד את הלגיטימציה לתקיפת הגרעין?
"לישראל יש חובה, חובה קדושה, לפעול נגד פרויקט הגרעין האיראני, בלי קשר לתגובה של האיראנים", הוא פוסק. "ישראל אינה יכולה להרשות לעצמה איראן גרעינית, נקודה. למדנו שהאויב שלנו ממש מתכוון לדברים שהוא אומר. אנחנו נוטים לחשוב שהאיראנים רק מדברים על השמדת ישראל ולא ממש מתכוונים לכך, אבל מסתבר שכדאי לקחת את האויב ברצינות גמורה ולפעול בהתאם".
איום על יציבות הסדר העולמי
מאיר בן שבת, ראש המל"ל לשעבר וראש מכון משגב לביטחון לאומי, רואה בתקיפת איראן משמעות אסטרטגית מוגבלת. "מנהיג איראן אמר על התקיפה הישראלית ש'אין להגזים במשמעותה, אך גם אין לזלזל בה'. מנקודת המבט הישראלית הייתי מדייק ואומר: אין להקל ראש במשמעותה, אבל גם לא להגזים בהערכת השפעותיה", מדגיש בן שבת. "מדובר בפעולה מוגבלת, מדודה ומאוזנת, שפרמה את ההגנה האווירית, פגעה ביכולות הייצור של הטילים הבליסטיים, וחשפה את פגיעותה של איראן מול ישראל. היא כוּונה ליעדים נבחרים שאינם מכניסים את ישראל לקונפליקט עם וושינגטון ונעשתה בדרך שאינה מאלצת את איראן להיכנס לחילופי מהלומות ישירות עם ישראל. מבחינת איראן זו הידרדרות נוספת שלה אל מסלול ההתנגשות הישירה, שממנו היא ביקשה לברוח באמצעות הפעלת ארגוני חזית. התקיפה הישראלית הסתיימה בהצלחה, וכרגע איראן מבינה היטב מה ישראל מסוגלת לעשות אם היא בכל זאת תבחר להגיב. זהו מהלך חשוב והכרחי שישראל נקטה בנסיבות שנוצרו, ואני שמח שאצלנו נזהרים מזחיחות. לאף אחד אין אשליות באשר להתמודדות הזאת. המאבק רחוק מלהסתיים".
התקיפה התמקדה ביעדים צבאיים בלבד, בלי לפגוע ולהשמיד את יכולות הגרעין של איראן. האם ישראל שגתה שלא ניצלה את ההזדמנות לכך, או שלהערכתך עדיין לא נאמרה המילה האחרונה?
"למרות שקיים שיח ציבורי רחב בעניינים אלה, לא כל השיקולים פרוסים בפנינו. אני משוכנע שהדברים נבחנו לעומקם בקרב מקבלי ההחלטות. אין ספק באשר לחומרתו של איום הגרעין. בעקבות המלחמה אצלנו ובאירופה, כבר לא נדרש דמיון מפותח כדי להבין איך ייראה החיבור בין ההנהגה האיראנית ובין נשק גרעיני, ומה היא תוכל לעשות בחסותו. שילוב של חזון אסלאמיסטי קיצוני להשלטת רעיונות המהפכה האסלאמית עם תוכניות שאפתניות למימושו ועם יכולות ומשאבי עתק שמופנים לכך מהווה איום חמור ליציבות ולסדר העולמי אפילו בלי נשק גרעיני", הוא מתריע. "קל וחומר אם חלילה תהיה יכולת כזאת בידי משטר האייתוללות. עם זאת, התקיפה שביצענו לא באה לפתור את כל הבעיות הקשורות באיראן. ישראל נמצאת אומנם בחזית המאבק, אך זו איננה רק ההתמודדות שלה".
על פי פרסומים זרים, ארצות הברית הטילה וטו על תקיפת הגרעין ומתקני הנפט ודרשה לצמצם את היקף הפגיעה. להערכתך, עד כמה האינטרס האמריקאי ושיקולי הבחירות הקרבות בארצות הברית השפיעו?
"המדיניות העקבית של ממשל ביידן היא לטפל בסכנות מאיראן באמצעים דיפלומטיים. בשורה התחתונה, מדיניות זו לא השיגה את יעדיה. וושינגטון הבהירה כי גם בתקופה הזאת אחד מיעדיה העיקריים הוא למנוע הידרדרות למלחמה אזורית. עמדתה נובעת בראש ובראשונה מתפיסה עקרונית של הימנעות מהפעלת כוח. לכך מי שירצה יוכל להוסיף גם שיקולים שנוגעים להשפעות על מחיר הנפט ועל הבחירות".
הכדור כעת עבר למגרש האיראני, והדילמה העומדת לפתחו של המשטר האיראני היא האם להשיב במתקפה חוזרת על ישראל או להכיל את המתקפה בשטחה?
"אני מניח שההנהגה האיראנית מתלבטת בשאלה האם כדאי לקחת את הסיכונים ולהגיב נגד ישראל, ואם כן אז מתי ובאיזה אופן. באיראן מן הסתם מנתחים גם את השפעות העיתוי של הבחירות בארצות הברית. קשה לדעת מה תהיה החלטתם, וכשלעצמי אינני בטוח שהם עצמם כבר החליטו. מה שברור הוא שבכל מקרה איראן תמשיך לנסות להתנקש באישים ישראלים, לבצע פיגועים בחו"ל ולאתר הזדמנויות שיאפשרו לה להשיב את כבודה בלי להסתכן במחירים גבוהים", הוא סובר.
"אשר לנו בישראל, חשוב לומר דווקא בשבוע הזה: בכל מלחמה, וגם במלחמה הזאת, יש רגעים של גאות ושפל, וכדי להעריך נכונה את המצב עלינו להתרומם מעליהם ולראות את התמונה הרחבה. ישראל מפרקת בתהליך הדרגתי את טבעת האש שאיראן בנתה סביבה. בכל הזירות יש לישראל הישגים מרשימים, אך המלאכה לא תמה ואסור לנו לעצור באמצע. עלינו להשיג את כל המטרות שהצבנו למלחמה הזאת, ולהבטיח שהמחירים היקרים מאוד שאנחנו משלמים לא יהיו לשווא".