הממשלה אישרה בצהריים (שישי) את הצעת תקציב המדינה לשנת 2025 בהיקף של כ-605 מיליארד שקלים ואת חוק ההסדרים במשק.
נגד ההצעה הצביעו מיקי זוהר, עידית סילמן, אבי דיכטר (ליכוד) ושרי עוצמה יהודית: איתמר בן גביר, יצחק וסרלאוף, ועמיחי אליהו. בהודעת עוצמה יהודית נכתב כי התקציב במתכונתו הנוכחית "יפגע בתפקוד משטרת ישראל, שירות בתי הסוהר וכבאות והצלה".
שר התרבות והספורט מיקי זוהר הודיע מראש גם הוא כי יצביע נגד התקציב. לדבריו, האוצר החליט למחוק את גופי התרבות וענפי הספורט בישראל. "בוש ונכלם מהתנהלות משרד האוצר ואגף התקציבים, הם החליטו שאין יותר צורך בתרבות וספורט במדינה. חשבתי לתומי שהם יבינו, דווקא בעת הזאת, שחלה עלינו החובה אולי יותר מתמיד לחזק ולנצור את רגעי האושר שהתרבות והספורט מביאים לנו בתוך המורכבות היומיומית של החיים במדינת ישראל".
שר החקלאות אבי דיכטר מהליכוד הודיע שיצביע נגד, אך רק נמנע בהצבעה. לדברי דיכטר התקציב "אינו תומך בחיזוק החקלאות הישראלית ובאינטרס הציבורי לזמינות מזון".
יו"ר יהדות התורה שר השיכון יצחק גולדקנופף נעדר בלי להשאיר פתק הצבעה. חוק התקציב יוגש לכנסת בתחילת חודש דצמבר 2024, ויאושר בסוף ינואר 2025.
שר האוצר, בצלאל סמוטריץ': "התקציב הזה הוא בשורה למילואימניקים שעזבו הכל ויצאו להגן על הבית. אישרנו חבילת ענק של-9 מיליארד ש"ח נוספים לתכנית המילואימניקים. מצדיעים לגיבורים של המדינה. המטרה העיקרית בתקציב 2025 היא שמירה על ביטחון המדינה והשגת ניצחון בכל החזיתות, תוך שמירה על חוסנה של הכלכלה הישראלית.
תקציב זה יסייע ויתמוך את צורכי המלחמה כך שיביא לניצחון שיאפשר לכלכלה הישראלית החזקה לצמוח ולשגשג לאורך שנים רבות. מדובר בתקציב אחראי ומכונס כאשר החברה הישראלית כולה נושאת בנטל ובראשה המגזר הציבורי ומשרדי הממשלה, כך שהנטל מחולק בין כולם בלי העמסת יתר על מגזר כזה או אחר. התכנית הכלכלית כוללת רפורמות בשלושה תחומים מרכזיים: ייעול המגזר הציבורי, המאבק בהון השחור ובתכניות האצה למשק בתחום ההייטק, תעסוקת חרדים ועידוד שוק הדיור ועוד.
את המלחמה בחזית בע"ה ננצח יחד וכך גם את המלחמה הכלכלית. אני מודה לראש הממשלה בנימין נתניהו ולשרים על גילוי האחריות הנדרשת מאתנו בעת הזו. אחריות כלכלית בעת הזו היא הערובה שלנו לעתיד בטוח לכלכלה הישראלית ולאזרחי ישראל".
מנכ"ל משרד האוצר, שלומי הייזלר אמר "המשק הישראלי נמצא בתקופה מאתגרת מאז תחילת המלחמה ומתמודד איתה בצורה איתנה ומרשימה, עם זאת קיים הכרח בעת הזו לנהל את תקציב המדינה באופן אחראי ומוקפד, וליצר מגמה של יחס חוב-תוצר יורד בעתיד הקרוב. התקציב שאושר מאזן בין הצורך לתמוך במאמץ המלחמתי המתמשך, הן בפן הבטחוני והן בפן האזרחי, במשרתיי המילואים ובשיקום הצפון והדרום, לבין שמירה על היציבות הפיסקלית שהיא נכס אסטרטגי למדינת ישראל, המאפשרת לנו להתמודד עם האתגרים העתידיים הביטחוניים והכלכליים כאחד. בנוסף, התקציב מביא עימו בשורות של צמיחה בענף ההייטק והנדל"ן ושינויים מבניים לייעול המגזר הציבורי, מאבק משמעותי בהון השחור ותיקונים בתחום המיסים. התקציב הנוכחי אינו פשוט, אך הקפדה עליו והמשך התנהלות אחראית יובילו להתנעת הצמיחה המחודשת במהרה".