השבוע השלישי למלחמה. דוד הבן שלי לוחם בעזה. מתנדנדים בין תפילות לדאגות. ופתאום שמענו ששובאל נעצר. בום!.
איך יכול להיות? חשבנו שהתפקחנו מהקונספציה. חשבנו שעם ישראל הבין בדרך הכי קשה שהערבים אויבים ואויבים הכי אכזריים ומסוכנים. אבל הבנו שצה"ל מתייחס אחרת לערבים ביהודה ושומרון ואחרת לערבים בעזה. ולצערינו אחרת גם ליהודים. מה בעצם קרה שם?
חופשה ראשונה של שוביק מתחילת המלחמה. שבת בבית ברחלים. ישוב שנקרא ע"ש רחלה דרוק הי"ד שנרצחה ע"י ערבי לפני למעלה מ-30 שנה.
הרב דודו, שובאל ואחיו מטיילים טיול של שבת בשטח הישוב. לפתע מטר אבנים עליהם. כמעט לינץ'. מסתבר שצהל איפשר לקבוצת ערבים להיכנס לשטח הישוב למסוק זיתים והערבים תקפו יהודים. שוביק יורה, אחד התוקפים נהרג. היהודים ניצלו. המשטרה חוקרת את האירוע. עפ"י הגיון פשוט צריך לחקור מי איפשר לאויב להכנס לשטח הישוב ולסכן את התושבים וכמובן לעצור את התוקפים. אבל למרבה התדהמה, מי שנעצר הוא היהודי המותקף שהגן על עצמו ועל משפחתו.
מעצר.
ההורים וצוות ארגון חננו מגיעים לדיון בבית משפט הצבאי הסמוך לבית ליד. תושבי רחלים מגיעים להפגין. נשים ילדים וחיילים שהגיעו לחופשה של כמה שעות ובמקום להתרווח ולנוח בביתם בחרו לבוא להפגנה.
זעזוע והשפלה. צבא בסכיזופרניה. מתייחסים אלינו כאילו עכשיו הגירוש מגוש קטיף. שורף בלב. נכנסו לאולם בית המשפט. שופט במדי צה"ל , נתבע במדי צה"ל, עציר במדי צה"ל ותובע במדי צה"ל.
אותם מדים שבהם לוחמים עכשיו נגד האויב הערבי בעזה. המתח של המלחמה. הדאגה לילד שלי. המעמד המביש של היהודי האשם התערבבו יחד לתחושה בלתי נסבלת. שובאל ודוד חברים קרובים. לזה הצבא נותן נשק להלחם, להגן, להרוג ולכבוש. ומזה הצבא לוקח נשק מכניס לכלא עם אזיקים על הידיים והרגליים.
הפסקה בדיון, ואני שואלת - מי פה התובע? הנה הוא, יושב על ספסל שורה לפני. אני פונה אליו. איך אתה ישן בלילה ?? מה היית רוצה? ששוביק יהרג ח"ו? יחד עם אביו ואחיו?.
מה אתה מתאמץ להוכיח? שהוא צריך לשבת בכלא? ואתה השופט מאריך לו את המעצר? אתם במדי צה"ל מבזים את אחיכם באותם מדים הנלחמים עבורכם. 'את מפריעה לדיון גברת צאי מהאולם'. יצאתי. מגורשת.
אחרי כשבועיים שוביק משוחרר. נלחם לקבל בחזרה את הנשק, לחזור ללחימה. חייל של עם ישראל.
ראש השנה השתא.
א. בן נתן אח של שובאל נעצר. מעצר שב"כ ללא מידע על מה ולמה. ללא עו"ד, פושע. הרב דודו אומר דאגתי לבני בשב"כ יותר מאשר לבני בלבנון.
נעשית עבודה משפטית מאומצת לשחרר את א. ממרתפי השב"כ, מעינויי החקירה. שופטת בבימ"ש השלום ולאחריו בבימ"ש המחוזי לא נענית לדרישת השב"כ ומשחררת את א. את יום הכיפורים הוא עושה במעצר ואז משוחרר הביתה.
שבוע וחצי אח"כ שובאל נהרג בלבנון, ה' יקום דמו. בלוויה האבא הרב דודו צועק את צעקת החיילים שמוסרים נפש להגן על גבעות הארץ ועל גבולות הארץ - אותה מלחמה, אותו אויב.
הרב דודו הוא ראש ישיבת פרי הארץ. לפני כחמש שנים השב"כ נכנס לישיבה דרס ברגל גסה את זכויות תלמידי הישיבה הקטינים. חמישה תלמידים נעצרים. ארבעה מהם משוחררים ללא אישום. וללא פיצוי. אחד הפך במלחמה לאח שכול. אחד מהם עדיין בתהליך משפטי.
השבוע התנהל שיח קשה על שובאל. מי שמדבר כך ובמיוחד על חייל שנהרג משפיל את עצמו בדיבוריו. מי שבאמת נמצא בלחימה יודע ששובאל וחבריו הם מהחיילים המבוקשים ביותר בצה"ל.
עם ישראל מנצח עם מי שמצטרף לרוח הגדולה. שובאל ה' יקום דמו, אחיו וחבריהם ראויים להתנצלות מהצבא ומהשב"כ על המלחמה בהם. כשהם נלחמים למען כולנו.