שורדת השבי מיה רגב, ששוחררה משבי החמאס בעסקה הקודמת לאחר 50 ימים נשאה הערב (מוצאי שבת) דברים בעצרת בכיכר החטופים.
בנאומה התייחסה מיה לעומר שם טוב, חברה שנחטף יחד איתה ועם אחיה מפסטיבל הנובה ועדיין מוחזק בשבי החמאס. שלשום עומר ציין את יום הולדתו ה-22 בשבי. בנוסף, התייחסה מיה לגיא אילוז ז"ל, שנרצח כששכב במיטה לידה בבית החולים בעזה.
"393 ימים שמדינת ישראל נמצאת במלחמה. 393 ימים שהחטופים נמקים במנהרות, מתגעגעים הביתה וממתינים לפתרון שיחזירם. אני רוצה לדבר על עומר שם טוב.
עומר הוא האדם הכי טהור שיצא לי להכיר. הוא צליאקי ואסמטי, ובעזה אין הרבה אוכל – בעיקר לחם. עומר נאלץ לאכול למרות הכאבים או להישאר רעב.
בסיטואציה כזו, איך אפשר לנשום? אני לא יכולה להפסיק לחשוב עליו. כל פיצוץ והפצצה שם מטלטלים, ושואפים את כל העשן – אז מה עובר עליו? איך הוא שורד?", שאלה.
"בינתיים, חברי הכנסת ומקבלי ההחלטות מביטים מהצד. שנה שלמה חלפה עם הזדמנויות יקרות מפז להשיב את כולם הביתה, לשיקום או לקבורה. עומר חגג יום הולדת 21 בשבי, בלי משפחה, בלי זכויות בסיסיות. לפני יומיים ציין 22 ואנחנו ממשיכים להבטיח שאנחנו עושים הכל – אבל הדברים שם למעלה פשוט לא זזים.
תעצמו עיניים שנייה דמיינו את הבת שלכם יושבת שם נלחמת על החיים שלה סיימנו את הבן שלכם פצוע ורעב יושב בשבי החמאס מעל לשנה!!! כמעט 400 ימים. מה שאני עברתי שם ומה שהחטופים עוד עוברים שם, לא אצליח להסביר לכם לעולם. זה פצע שילווה אותנו בכל דבר שנעשה בחיים ולעולם לא נהיה אותו הדבר. לנצח תהיו חייבים לנו תשובות והסברים על למה זה קרה ולמה לעזאזל לוקח לזה כל כך הרבה זמן
חברי הכנסת ומקבלי ההחלטות, אתם בתור נבחרי הציבור שלנו צריכים להתנהג כאילו כל דקה שאתם נושמים ולא עוסקים בלהחזיר אותם היא דקה מבוזבזת. הציפייה מכם מהרגע הראשון של המלחמה היא להחזיר את כולם למשפחות שלהם.
אתמול הייתי באזכרה של גיא אילוז, זכרונו לברכה. גיא נרצח בשבי כששכב מיטה לידי בבית חולים בעזה, והגופה שלו עדיין שם. אמא שלו, דוריס, הודתה לכולם וביקשה שבפעם הבאה ניפגש בבית הקברות – למשפחה אין קבר לעלות אליו כבר שנה. כעם היהודי, עלינו להשיב את המתים לקבורה מכובדת ויהודית במדינת ישראל. כישלון בעסקה כעת חורץ את גורל החטופים – אלו שחייבים לחזור הביתה ואלו שנשארו ללא מענה. הסתיים השלב העוצמתי במלחמה בעזה. אז איפה מנופי הלחץ? הגיע הזמן שהממשלה תעמוד בהתחייבויות שלה. איבדנו כל כך הרבה חיילים ואזרחים במלחמה הזו. הגיע הזמן להחזיר את החטופים, לשקם את החיים, ולה את הרוגע למדינה שלנו. רק כאשר כל החטופים ישובו – החיים לשיקום והנרצחים לקבורה – רק אז תבוא ההכרעה, ורק אז נוכל לקרוא לזה ניצחון".