מי שמצליחה לנצל היטב את תקופת המעבר בין הממשלים האמריקאיים לטובת האינטרסים שלה היא סעודיה. כך קובע חוקר המזרח התיכון רוני שלום, מרצה באקדמית רמת גן, עמו שוחחנו על האופן בו מתמרנת סעודיה בחוכמה בתקופה המורכבת הזו והמחיר שישראל עשויה לשלם על כך.
שלום פותח ומציין כי משום מה נוהגת ישראל כשחקן פוקר החושף את קלפיו בפני היריב, או כמי שבא לרכוש רכב ולא חדל מלספר עד כמה הוא חפץ ברכב הזה, מה שכמובן מעלה את מחירו. ישראל, הוא אומר, נוהגת כך לא פעם ובכמה זירות שונות, גם בזירת המאבק להשבת החטופים וגם בזירה המדינית.
להערכתו הסיבה להתנהלות הישראלית הזו, התנהלות שפוגעת באינטרס הישראלי במבחן התוצאה, היא שילוב של בורות ופסיכולוגיה, שכן ישראל מנתחת את המהלכים האזוריים שסביבה ואת יחסי המדינות השונות כיחסי אהבה-שנאה ולא כמערכת מורכבת של אינטרסים. החתירה של הישראלים לנרמל את ישראל מובילה גם היא אותם לסוג כזה של חשיבה.
על רקע ניסיון העבר "לא אתפלא אם יבוא מנהיג ישראל שיגיד שלמען שלום עם סעודיה ישראל צריכה לשלם, כפי שעשו מול החטופים", אומר שלום המדגיש כי ישראל מתנהלת כאילו היא המצורעת המבקשת לגיטימציה בינלאומית בעוד עלינו לזכור שדווקא סעודיה היא זו שעד לא מכבר היחס אליה היה כאל מצורעת, הן בשל מעורבותה באסון התאומם, הן בשל התמיכה באל קעידה ומימון טרור בינלאומי, ואולם סעודיה ידעה לנקוט בצעדים להלבנתה ושיפור תדמיתה על מנת להגיע להסכמים עם ארצות הברית ומדינות נוספות. העיקרון של 'נפט תמורת מוניטין' נוצל על ידי הסעודים היטב. הם נתנו לעולם נפט וקיבלו בתמורה טיהור והלבנה.
בעיני שלום הדאגה הסעודית ליוקרתה של הממלכה היא זו שגם חושפת את חולשתה של סעודיה ובהתאם יש לנהוג מולה. כיום סעודיה מבינה שאם היא זו שחפצים בקרבתה ואם ישראל שבה ומבליטה את השאיפה להסכם שלום איתה, הרי שהמחיר שהיא תגבה על כך יכול להיות גבוה יותר בסוגיות כלכליות, ביטחוניות, מדיניות, סוגיות של נורמאליזציה וגם בסוגיה הפלשתינית. בנוסף יודעת סעודיה לנצל את מעמדה כמדינה נחשקת כשהיא פונה לאיראנים ומציינת בפניהם שארה"ב וישראל חפצות ביקרה, מה המחיר שתהיה מוכנה איראן לשלם על מנת שסעודה תעדיף אותה על פני המערב. במסגרת התנהלות זו, אומר שלום, נוצרים תקדימים המשרתים את סעודיה.
לדבריו נכון היה להגדיר פרק זמן שבתוכו על סעודיה להבהיר לאן מועדות פניה ולאחריו, במידה ולא תבחר בנורמאליזציה עם ישראל, הרי שיוטלו עליה סנקציות כאלה ואחרות והמוניטין הליבראלי שלה ייפגע, וממילא גם קשריה הכלכליים והתיירותיים.
מנופי לחץ מסוג שכזה הם חלק בלתי נפרד מהמערך הדיפלומטי במזרח התיכון, ואולם "בישראל לא מרבים להשתמש במנופי לחץ כי חוששים לרגדישות היחסים עם מדינות ערב". זאת בעוד בין מדינות ערב לבין עצמן ההתנהלות היא התנהלות של בחינת גבולות. במציאות כזו "תחזוק יחסים מחייב שלא להיות בצד שמרגיש שעושים לו טובה, אלא להציב דרישות משלך".
להערכת שלום הנשיא האמריקאי הנכנס, דונלד טראמפ, מנוסה יותר במשאים ומתנים ובהצבת דרישות. כעת סעודיה חשה שמצבה טוב ואין עליה כל לחץ להתקדם לעבר המערב. היא מקבלת לא מעט יתרונות כאשר מציירים אותה כחממה ליבראלית, כיעד תיירותי וכיוצא באלה מבלי שהיא תשלם על כך מחיר, מה שמוביל אותה למרוח זמן הן מול ארה"ב וישראל והן מול האיראנים.