ריגול. אילוסטרציה
ריגול. אילוסטרציהiStock

השבועות האחרונים מלווים בלא מעט דיווחים על פרשות ריגול וחקירות סביב חשדות לריגול כזה או אחר, בין מדינות עוינות ולעיתים גם בתוך המדינה פנימה.

עם הד"ר סתיו אלבר, חוקרת צפנים שוחחנו על ההיסטוריה של הצפנת המידע והכתב בשדות הקרב מהעת העתיקה ועד ימינו אלה.

"הרצון להסתיר ולהצפין התחיל עם ראשית הכתב", מספרת ד"ר אלבר ומציינת כי צפנים ניתן לפגוש כבר בתנ"ך. אחת הדוגמאות מסתתרת בנבואת ירמיהו, שם מכונה בבל בשם 'ששך' וזאת על בסיס הצופן הבסיסי והמוכר של הא"ת-ב"ש. בנוסף, מציינת אלבר, היו בתנ"ך מקרים שבהם סוכלו אותיות, נעשה שימוש בגימטריות ובדילוגי אותיות, ואם אנחנו תוהים אם לא מדובר בצפנים פשוטים מדי, מזכירה לנו ד"ר אלבר שאנחנו מדברים על התקופה בה ההצפנה הייתה עדיין בחיתוליה.

אגב, בהתיחס להצפנות התנ"כיות ראוי להעיר שלא מדובר באמירה תנ"כית מפורשת שאכן טקסט מסוים הוצפן, אלא בפרשנות מאוחרת לטקסט קדום שלא היה מובן והדרך היחידה לפענח אותו הייתה ההבנה שאכן מדובר בצופן.

ממשיכה ד"ר אלבר בציר הזמן ומספרת על צופן היסטורי מפורסם הוא 'סקייטל' ששימש את הלוחמים הספרטניים. "הצופן עבד כך, הם לקחו רצועת עור ארוכה, ליפפו אותה על מוט או גליל וכתבו את המסר כשהרצועה מלופפת. כשפותחים את הרצועה מהגליל מתקבלת רצועה ארוכה שעליה בלאגן של אותיות. כדי לקרוא את המסר נצרך גליל באותו עובי. גם זה צופן לא מסובך, אבל אסור לשכוח שמדובר בצופן שהשתמשו בו בשדה הקרב ולא היה מקום לצפנים מסובכים והרעיון של שימוש בגליל ורצועה נתן מענה מספיק טוב לשדה הקב בזמן אמת", אומרת אלבר ומספרת כי לעיתים השתמשו במקל בעובי משתנה, כלומר מעין חרוט, מה שהקשה עוד יותר על פיענוח הטקסט שעל הרצועה.

צופן מפורסם נוסף הוא הצופן בו השתמש יוליוס קיסר על מנת להעביר מסרים לחייליו שבשדה הקרב. הוא היה מסיט כל אותו קדימה במספר אותיות, כלומר שאם מדובר בצופן 3 הרי שהאות א' מוזזת שלוש אותיות קדימה והופכת ל-ד', ב' ל-ה' וכן הלאה. מי סניסה לפענח את הצופן לא יכול היה לעשות זאת בלי לדעת מהו המפתח שנבחר להמרת האותיות, אם שלוש או מספר אחר.

בדילוג של כמה מאות שנים עוברת ד"ר אלבר למלחמת העולם השנייה, שם העבירו הגרמנים מסרים דרך מכונת האניגמה שהחליפה אות באות אחרת בצורה מתוחכמת וכדי לנסות ולפענח אותה היה צורך להבין גם כיצד היא עובדת וגם מהו המפתח להחלפת האותיות. הסוד הכפול חייב חישובים רבים וגם קבוצת מפענחים גדולה לא הצליחה למצוא מענה, עד שפותחה מכונה שביצעה את הפיענוחים באופן אוטומאטי ומהיר הרבה יותר, מאותה מכונת פיענוח נולד לימים המחשב המוכר לנו כיום, מספרת אלבר.

בהקשר זה מזכירה ד"ר אלבר את הסיפור לפיו אחרי שפוענחה האניגמה היה על הבריטים להסתיר את דבר הפיענוח, כלומר לא להיערך לכל המתקפות הגרמניות בכל מקום על מנת לטשטש את עצם העובדה שהאניגמה פוענחה. המשמעות הייתה הקרבה של כוחות שלא קיבלו הגנה מהמתקפות הגרמניות.

מכאן ממשיכה ד"ר אלבר אל הקודים בני ימינו, קודים שמשמשים אותנו בחיי היומיום ולא רק בשדה הקרב. בין אם מדובר בקודי כניסה לאתרים, קודים של כרטיסי אשראי, מיילים, טלפונים ועוד. בעולם זה של צפנים מתנהלת מלחמה של ממש בין מי שממציא את הצפנים למי שפועל לפרוץ אותם וברקע גם מי שמנסה לאתר את הסדקים שבהם עשוי פורץ הצפנים להיכנס, על מנת ליידע את המצפין ולסייע לו לסתום פרצות.

בימים אלה משלימה ד"ר אלבר כתיבתו של ספר ילדים העוסק בעולם הצפנת הטקסטים. על מלאכת ההנגשה של החומר המורכב עבור הדור הצעיר היא מספרת ומציינת כי בחלקו הראשון מתמקד הספר בסקירה היסטורית, סיפורית יותר, וכזו שמזמינה את הילד להתנסות בעולם ההצפנה. חלקו השני עוסק בהצפנה היומיומית ושימושיה ופחות באלגוריתמים שמאחורי הקלעים.