נמסר כי ככל הנראה היישוב מימי הבית השני, והוא ננטש בזמן מרד בר כוכבא. המבנים בנויים מאבני גזית ומאבני גוויל.

דבי סקלר-פרנס, מנהלת החפירה, מסרה לכתבנו יגאל שוק כי לא ידוע באיזה יישוב מדובר, אולם על פי מפה ערבית מהמאה ה-19 ישנן שתי אפשרויות: "כרם זייתון" או "חירבת עסיקע", שמשמעותה - חורבה על הדרך. האפשרות השנייה נראית לחוקרים מתאימה יותר כיוון שאתר זה נמצא על תוואי הדרך הרומית העתיקה בין ירושלים לשכם. החופרים משערים שהדרך עברה ליד יישוב זה, אך לא נמצאו שם שרידים לדרך.

עוד מוסיף כתב סוכנות הידיעות הישראלית יגאל שוק כי היישוב ננטש בזמן מרד בר כוכבא, וכי על פי הממצאים בו לא התגלו התנגדות או סימני לחימה, ולכן משערים שתושביו נטשו אותו ללא קרב.
דבי סקלר-פרנס, מנהלת החפירה, מסרה ליגאל שוק כי על פי העדויות נראה שהיה זה יישוב של יהודים מהמעמד הגבוה. "מצאנו באתר עושר של כלי אבן, שהיה בשימוש יהודים באותה תקופה כיוון שלפי ההלכה אינם מקבלים טומאה".

עוד נמסר כי התגלו גם מטבעות, בקבוקי זכוכית, קסתות של דיו, צלמית של בעל חיים (ייתכן שועל), ועוד.

ועוד בנושא הארכיאולוגיה. ארכיאולוגים גרמנים גילו חפץ שלדבריהם הוא אולי מברשת השיניים העתיקה ביותר בעולם.

מברשת השיניים נתגלתה באתר בו שכן בעבר בית החולים בעיר מינדן שבמערב גרמניה, ולדברי הארגון אשר מפקח על החפירות, היא לפחות בת 250 שנה.

עוד נמסר מהארגון כי הידית של המברשת, שאורכה עשרה ס"מ, עשויה מעצם של בעל חיים. היא גולפה באחד מצדדיה לצורה של כפית קטנה, ואף על פי שהזיפים של המברשת נרקבו מזמן, סבורים הארכיאולוגים כי היא שימשה לצחצוח שיניים.

יש לציין כי מברשת השיניים אשר נתגלתה כעת זהה כמעט לחלוטין למברשת אשר התגלתה בתחילת השנה בקויידלניבורג, כ-170 ק"מ ממזרח למינדן.

עוד נמסר כי המברשת אשר נתגלתה אז משויכת כנראה לסביבות שנת 1750. מומחים סבורים כי המברשת החדשה ישנה יותר ממנה, אך אין הם פוסלים את האפשרות כי שתי מברשות השיניים יוצרו באותו בית מלאכה.

יש לציין כי רק במאה ה-18 הוכנסו לשימוש באירופה מברשות השיניים. מצב זה נוצר לאחר שהסוכר הפך לחלק קבוע מתזונתם של העשירים, דבר שהביא לריקבון של שיניהם. (ש.ח.)