
אתמול (ראשון) נפגש יו"ר מועצת יש"ע, ראש מועצת בנימין ישראל גנץ, עם שר הביטחון, יואב גלנט, לדיון על המציאות הביטחונית המורכבת ביהודה ושומרון. בראיון לערוץ 7 הוא מספר:
הפגישה בין גנץ לגלנט הייתה פגישה מקדימה לפגישה מורחבת יותר בה לקחו חלק כלל ראשי הרשויות ביהודה ושומרון עם שר הביטחון וזאת על רקע המצב הביטחוני המורכב ביהודה ושומרון. גנץ מזכיר כי עוד קודם לשבעה באוקטובר התריעו ראשי המועצות מהמציאות המסוכנת בשטח, ו"כיום כלל אזרחי ישראל מבינים שמאחורי הביטוי 'טרור היחידים' מסתתר טרור שיטתי מתודרך וממומן על ידי איראן".
גנץ מציין כי גם שר הביטחון תיאר את המציאות והבהיר כי לאחר המכה שספגה איראן בדרום ובצפון היא מבקשת להגיע להישגים במרכז ואת זאת היא עושה באמצעות הברחת אמל"ח, ידע ומומחים לגורמי הטרור ביהודה ושומרון, מהלך המסכן את אזרחי ישראל כולם.
מול המציאות הזו, אומר גנץ, "הדרישה היא שכמו הטיפול בג'בליה, רפיח וכפרי דרום לבנון, כך יטפלו בכפרי הטרור ביהודה ושומרון, כלומר להוציא אוכלוסיה, לחסל את המחבלים שבה, לנקות את תשתיות הטרור, אם אלו פירים ואם חמ"לים, להוציא את כלי הנשק ורק אז להחזיר אותם לביתם, וזאת כדי למנוע מתקפה נוספת על ישראל, והפעם בזירת המרכז".
"גדר ההפרדה מעפולה ועד כמעט באר שבע. זו גדר של מאות קילומטרים ואם היא תיפרץ בעשרות נקודות זו סכנה קיומית לישראל", מזהיר גנץ הסבור כי ברגע בו הצבא חש שבכוחו להקצות משאבים וכוחות לגזרת המרכז יהיה זה העיתוי לפעולה נחושה ואגרסיבית ביהודה ושומרון כדי לוודא שישראל לא תותקף שנית.
לשאלתנו אודות מורכבות מבצע שכזה בו יהיה על צה"ל להעביר אוכלוסיה מכפר לכפר או למקום חלופי בתוככי יהודה ושומרון, אומר גנץ "אנחנו חפצי חיים. חיי התושבים והחיילים שלנו ראשונים במעלה, ולכן אין ברירה אלא לעשות את זה גם אם זה קשה וגם אם זה לא נעים. כשאני רואה שבכל פעם שכוח צה"ל נכנס לטול כרם הוא סופג אש, וכשאני שומע על מח"ט או מג"ד המשמעות היא שמתחתיהם יש מאות מחבלים ערוכים לתקיפה של מדינת ישראל. לכן אין ברירה אלא לעשות זאת".
עם זאת סבור גנץ כי דווקא ביהודה ושומרון המשימה תהיה קלה יותר מאשר בלבנון ובעזה כי מדובר בשטח גדול וניתן לרוקן כפר אחר כפר למחנות זמניים או לכפר אחר לתקופה בה ינוקה הכפר מגורמי הטרור שבו.
"הצבא גילה במלחמה האחרונה שאפשר להפציץ בטול כרם ובג'נין ולסכן הרבה פחות חיילים", אומר גנץ ומוסיף כי גם כאשר הוא רואה הלוויה ובה עשרות ומאות חמושים, הוא אינו מוצא סיבה שלא לתקוף ולחסל מהאוויר ולמנוע סיכון של לוחמים.
את הסמיכות של כפרי הערבים לישובים ביהודה ושומרון לא רואה גנץ כאלמנט מפריע אלא כנתון משמעותי שמוביל למסקנה שאין מנוס אלא לבצע את המהלך מוקדם יותר. הסמיכות של יישובי הגדר בצפון לימדה את כולנו לקח בדבר הסכנה האורבת לאזרחי ישראל. "יש סכנה קיומית ולכן חשוב לעשות את זה מהר".
עוד שאלנו את גנץ אם מהלך שכזה בתוככי יהודה ושומרון לא יגרור אחריו התנגדות של קבוצות שמאל מרכזיות, מה שאין כן בלבנון ובעזה. גנץ מזכיר כי "החברה הישראלית בשלושים השנה האחרונות הייתה בדרך מסוימת, אבל כעת, אחרי השבעה באוקטובר, רוב מוחלט מבין שאסור לחיות במציאות הזו של סיכון מאחורי הגדר. שלושים סנטימטר של בטון הגדר לא יעצרו את מי שכל תאוותם זה לרצוח ולאנוס ולבצע דברים אכזריים. לכן צריך להכות בטרוריסטים פני שהם מגיעים אלינו".
על תגובת שר הביטחון לדברים, אומר גנץ ומזכיר כי בעבר כבר התבטא גלנט ואמר שבשלב זה אנחנו גוזמים את הדשא ולא עוקרים את היער מהשורש. "גם אתמול הוא אמר שרמת הסיכון ביהודה ושומרון עולה בגלל הלחץ האיראני ואין ספק שצריך לפעול. הוא לא נכנס לשאלת המתי איך ולמה, אבל הוא הדגיש את זה שמתחילת המלחמה הצבא חיסל ביהודה ושומרון 800 מחבלים. נחשוב כמה מסוכן זה שאותם 800 הם הנוח'בות שנועדו לפשוט על יישובי מרכז הארץ. המספר הזה הוא בהתייחס לכך שעיקר הכובד בדרום ובצפון ולכך נוספים כעשרת אלפים עצורים. כשיסיימו את הפעילות בהכרעת האויב בצפון ובדרום הצבא יגיע גם ליהודה ושומרון, ונעשה הכול כדי ששר הביטחון לא ישכח את הברים ולא ידבר על הסכם אלא יטפל בקיני הטרור כדי למנוע איום קיומי על ישראל".
האם מערכת הביטחון ערוכה לשינוי כזה של שיח, או שמא שם עדיין רואים בפלשתינים פרטנר ששיתוף הפעולה אתו בולם טרור? "בוודאי שיש עבודה משותפת של המנגנונים עם כוחות צה"ל, אבל בשורה התחתונה כשחיילי צה"ל סופגים אש תופת בכניסה לג'נין זה מלמד שאותם כוחות שעל פי ההסכם אמורים היו למנוע הימצאות של נשק שם לא עשו דבר וחצי דבר. כשאני רואה שוטרים פעילים ברש"פ שביצעו פעולות טרור, אני מבין שאלה שעשו איתנו הסכם הם הסכנה הגדולה ביותר לישראל. לכן אני אומר שאין מניעה בלהיעזר בכוחות אחרים כדי למנוע סיכון, אבל אסור לסמוך עליהם שהם שיפתרו את הבעיה. האחריות היא שלנו ורק שלנו, וכשזה לא קורה אנחנו צריכים לטפל בבעיה ולחסל את המחבלים. הרש"פ היא שם מכובס לצבא שמתאמן באפגניסטאן ומחומש באופן שלא קשור לשיטור וצריך לוודא שהצבא הזה לא יתנפץ עלינו, ובוודאי שאסור לסמוך עליו שיעשה את העבודה עבורנו".
על החשש מעולם מנהרות תת קרקעי שקיים אולי גם ביהודה ושומרון, אומר גנץ כי להערכתו זה קיים אך בתצורה שונה לחלוטין מאשר בצפון ובדרום. בעוד בצפון ובדרום המטרה הייתה חציית הגבולות בהפתעה, הרי שביהודה ושומרון תכלית החפירות אחרת מאחר והם ממילא מסתובבים באופן חופשי באופן יחסי. מתחת לפני הקרקע סביר להניח שישנם מתווים שנועדו לאפשר מעבר ממקום למקום, ייצור תחמושת, הסתרת מחבלים ואספקה ופרמטרים תשתיתיים נוספים.