בראיון לערוץ 7 נשאל חבר הכנסת חילי טרופר (המחנה הממלכתי) אודות הבחירה של ראש מפלגתו להגדיר את פרשת הדלפת המסמך כאירוע פוליטי.
טרופר מציין כי ראש מפלגתו, חבר הכנסת בני גנץ, וחבר הכנסת יאיר לפיד לא נכנסו בתגובתם לפרטי האירוע אלא לסוגיית האחריות המוטלת על מי שמלשכתו יצא המסמך, קרי ראש הממשלה, שאמור לדעת מי הגורמים המסתובבים בסביבתו ונחשפים למידע הרגיש ביותר.
הדיון, אומר חבר הכנסת טרופר, הוא דיון עקרוני, "בסוף מנהיג נושא באחריות לטוב ולרע. אם בלשכת ראש הממשלה קורים מקרים כל כך חמורים, חלקם בהירים לנו וחלקם לכאורה, צריך לשאול מי נושא באחריות ובעינינו זה ראש הממשלה".
לשאלה אם הוא קושר בין האירוע להחלטה לעזוב את הממשלה, משיב טרופר בחיוב ומציין כי ריח הפוליטיקה העולה מהמקומות הרגישים ביותר לביטחון ישראל מוכיח את מה שמפלגתו טענה זה מכבר. לדבריו כל עוד ההחלטות היו ענייניות והפוליטיקה נותרה מחוץ לחדר קבלת ההחלטות היה מקום להישאר בממשלה, אך משהמציאות הזו כורסמה לא ניתן היה להמשיך. גם כעת, הוא מדגיש, כל צעד שבעיני אנשי המפלגה נעשה לטובת מדינת ישראל יזכה לגיבוי של אנשיה מתוך אחריות לאומית.
ואולי מאחורי ההדלפה עומד שיקול שאינו פוליטי, אלא שיקול עמוק של טובת העניין? "לפי מה שידוע כרגע זו לא עוד הדלפה, כפי שנתניהו רוצה שנחשוב. יש כאן משהו הרבה יותר חמור. אדם ללא סיווג לוקח דברים אסורים מתוך מאגר שאין עליו גישה, מוציא אותם לגורמים מבחוץ שאינם תחת הצנזורה, דברים מוצאים מההקשר וזה חוזר לארץ. זה הרבה יותר מפוליטי. זו לא עוד הדלפה מהקבינט, שגם זה חמור. זה הרבה יותר חמור. אם ראש הממשלה ידע זה חמור מאוד, ואם הוא לא ידע מה קורה בתוך לשכתו, גם זה חמור".
על פולמוס הגיוס מבקר טרופר את מפלגת הציונות הדתית שלדבריו נמצאת ב"אופסייד שאני לא זוכר כמותו. הרי הציבור הציוני דתי כבר מזמן זועק זעקה, משלם מחיר כבד, נושא בנטל, גם ערכית מוסרית וגם מעשית חייבים עוד חיילים, אחרת המציאות תפרק אותם גם ברמה האישית. הם מבקשים את הדבר הזה כבר מזמן והנהגת מפלגת הציונות הדתית לא משמיעה קול. מה עמדתם בנושא הזה? אין להם עמדה בהירה בנושא, אולי למעט השר אופיר סופר. מעבר לכך, לפני כמה חודשים הם הצביעו בעד מתווה מחורר".
טרופר סבור שהשר סמוטריץ' ומפלגתו נגררו אחרי הציבור במקום להוביל אותו וכעת מפלגתו מובילה את חוק המעונות שאינו אלא חוק השתמטות מתוך גישה שניתן יהיה "לקנות" את המילואימניקים בהטבות. "בוודאי שצריך לתת הטבות למילואימניקים, אבל לא צריך לכרוך את זה בזה. מה שהמילואימניקים צריכים מאיתנו הוא שעוד אנשים ייכנסו מתחת לאלונקה. 200-300 ימי מילואים שעשו אנשי הציבור הדתי וציבורים אחרים בשנה הזו וכעת הציונות הדתית אומרת להם שגם בשנה הבאה יקראו להם שוב ושוב כי ביד השנייה אנחנו פוטרים מגזר שלם משירות. זו פסגת הבושה שניתן להעלות על הדעת".
לשאלת התקדמות המלחמה, אם היא נעשית כראוי או לא, אומר טרופר כי סוגיות לאומיות שכאלה אינן נבחנות במפלגתו דרך עיניים פוליטיות אלא דרך שאלת טובת המדינה, כפי שהיה בהצבעה על חוק אונר"א. "מה שקרה בלבנון בחודשיים האחרונים מבורך וצריך להגיד את האמת. חשבנו שצריך היה לעשות את זה חצי שנה אחורה, כשהיינו בממשלה, אבל מוטב מאוחר מאשר לעולם לא".
בדבריו מוסיף טרופר ונותן לדרג המדיני את הקרדיט על ההחלטות הנכונות למען עם ישראל, "תמיד היינו בעד להיכנס לרפיח, למרות שיש מי שמנסה לטשטש את זה", הוא אומר ושב וקובע כי כאשר הממשלה מבצעת מהלכים נכונים וטובים הם יקבלו על כך את הגיבוי והתמיכה. כעת יש לזכור את 101 החטופים שעודם ברצועת עזה ועל הממשלה לעשות ככל שביכולתה כדי להשיב אותם הביתה. לשם כך ולשם השבת עקורי הצפון לבתיהם יש לתרגם את ההישגים הצבאיים להישגים מדיניים.